ויהי ממחרת • יצחק נחשוני

אנחנו לא רגועים

לומר את האמת: ביום שאחרי אנחנו מעט לא רגועים. לא משום ש'השיטה העיוורת' הובילה אותנו גם היום, כמו כלב נחיה, ל'חמם' את המקלדת תחילה באותיות ע' מ' נ' ו' א' ל'. על זה נתגבר. אולי בתקופת ה'גמילה', עד שנשוב לשגרה, נרשום את המילה רבת המשמעות הזו בראש דפינו, במקום שנועד לבס"ד.

נראה.

אם אנחנו מוטרדים זה משום החשש שעם כל התרומה הגדולה שיש להסכם שהתוו גדולי ישראל, להטמעת כבוד התורה ודרך החינוך הצרופה, ועם כל ההישג הכביר שהושג בהוכחה לעיני כל שלעולם לא נסכים לחרוג מעיקרי הווייתנו, הבג"צ כפה אותו עלינו בעיתוי לא כל כך נח. לא שזה פוגע משהו בשלמות הניצחון, אבל החשש מקנן.

בנות עמנואל מכל בתי הספר שביישוב, משתתפות יחד בשלושה ימי עיון בנושא 'אהבת ישראל' כפי שהוסכם. גדולי הדרשנים והמרצים יופיעו בפניהם, מחר, למשל יהיה זה הגר"ש בעדני, ויבקיעו את חומת 'שנאת החינם' שהתעבתה וגבהה בשבועות האחרונים, הרבה מעבר לקירות הגבס השברירים שנבנו בין ה'מגמות' ושבגינם התעורר כל הסער הזה. אבל מה יהיה אם בעקבות ימי העיון, ישתכנעו הנפשות הרכות מהר יותר מאיתנו, המבוגרים, בצורך לשנות דברים בין אדם לחברו?

שופטי בית המשפט העליון קבעו, באופן שרירותי, את יום ט"ו באלול כיום יעד להוכיח שאכן נוצרה 'אהבת ישראל' בין הבנות. על פי רשימת המרצים שעומדים להופיע בימי העיון, ובוודאי על פי גדולי ישראל שקבעו אותם, אין לנו כל ספק שהם יוכלו להציג תמונת מצב מרשימה הרבה לפני כן - כבר היום, מחר, או לכל היותר בתום ימי העיון.

אלא שאחר-כך, בתוך התקופה הזו, ועוד לפני ט"ו באלול, יגיעו מועדי הרישום לישיבות ולסמינרים. האם גם אחריהם נוכל להתייצב ולומר: קריאתם של גדולי ישראל לפיוס ולאחדות, מולאה?

הרבה לפני שהאדמו"ר מסלונים והגר"ע יוסף חתמו יחד על ההסכם הקורא להביא את הפיוס, האחדות וקרוב הלבבות לבנות עמנואל, ולפני שלימדו גם את שופטי הבג"צ פרק ב'אהבת ישראל' כשהם חקקו מול עיניהם את הנאמר "ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום", הורו גדולי ישראל להקים ועדת רבנים שתפתור את בעיית רישום הבנות לסמינרים, כדי שאף נערה לא תישאר ללא שיבוץ בביתה.

אבל מיד אחרי ימי העיון בנושא 'אהבת ישראל' בעמנואל, עלולה המציאות המרה הזו שוב לטפוח על פנינו ולגלות את עיני מי שטומן ראשו בחול שדווקא אנשי חינוך העומדים בראש הסמינרים לא נשמעים לרבותינו. ומה נסביר לבת כזו?

הרבה לפני שהרב אברהם ליזרזון וח"כ יעקב ליצמן פצחו יחד בריקוד בחזית בית המשפט העליון, ואפילו לפני שנעימי, אלמליח וביטון הושלכו לכלא יחד עם ויינברג ואייכלר, בשל מזימה של בית המשפט ומשרד החינוך לקעקע את אושיות החינוך הטהור של ילדינו, פרסמו כל גדולי התורה גילוי דעת לראשי הישיבות בעניין קבלת תלמידים בני עדות המזרח לישיבות. "על כל ישיבה ללא יוצא מן הכלל לנהוג כהלכה ולא לשנות ולחרוג מהחלטה זו. וברכותינו נתונות לראשי הישיבות שליט"א אשר יפעלו לפי החלטות אלו כי יראו ברכה והצלחה בהרבצת תורה לגדל תלמידיהם לתורה ויראת ה'" - כתבו הגרמי"ל ליפקוביץ, הגראי"ל שטיינמן והגר"ג אדלשטיין.

בימים אלה, שבהם נערכים מבחני הקבלה לישיבות, יצטרכו אלה שהמכתב כוון אליהם לתת דין וחשבון האם קיימו את "ועשית ככל אשר יורוך" כפי שאפילו... שופטי הבג"צ יכולים לומר כי בסופו של יום עשו, אם כי שלא מרצונם.

ועמנואל?

האם עכשיו אחרי שריכוז כה גדול של אחים יקרים לנו שזכו לקדש שם שמים ברבים חזרו לבתיהם שבה, האם עדיין היא תשמור על 'מעמדה' כיישוב הנחשל ביותר של הציבור החרדי? האם 'איצ'ה מאייר" ו'וועלוולה' ימשיכו שלא להתייחס לשאלה הרטורית:

"בעמנואל כבר היית"?

רק אם כל ה'שדונים' האלה לא ימשיכו ללוות אותנו, אם שר השיכון אריאל אטיאס, יראה עתה בשיקום עמנואל משימה חשובה לפחות כפי שרואים במשרדו את ראש העין, נדע שאכן מלאנו אחר ההסכם שגדולי ישראל חתמו עליו, ושהבנות יחזרו מימי העיון לחממה אמיתית של 'אהבת ישראל'.

'רחמנא' ליבא בעי

גם זה מספיחי פרשת עמנואל, או אם תרצו ה'קדימון' להמשך שעוד יבוא, בהתמודדות הבאה מול בג"צ והניסיונות לפרוס פטרונות על החינוך, ובשמה לחייב את התלמידים החרדים בלימודי המקצועות שהם מכנים אותם - 'ליבה'.

מי שליבה את אש המחלוקת בעניין זה ועתר לבג"צ בדרישה לחייב את התלמידים החרדים בלמודי ה'ליבה' הוא פרופ' אמנון רובינשטיין, איש מר"צ ושר החינוך לשעבר. בשיחה עם 'מעייני הישועה' - השבועון למשפחה הישראלית הוא יוצא בהכרזה דמגוגית, שאם היו מכריחים את ילדיו ללמוד חמישה חומשי תורה לפי פירוש של הרב מאיר כהנא הי"ד, הוא היה מוכן ללכת על זה לכלא.

"אני מדבר על פירוש כמו שהערבים הם עמלק המודרני שמצווה להשמידם" - הוא מבהיר. "אם מדובר במשהו גזעני או אנטישמי בהחלט הייתי מוכן ללכת לכלא, גם אם הייתה החלטת בג"צ לחייב את ילדי ללמוד את זה". והוא מוסיף:"עיקר האמונה שלי, כחילוני, הוא שוויון ועל זה אני מוכן להילחם ואף להיאסר".

כבר מזמן היה מי שטען שגם לשמאל יש "אדמו"רים".

איננו יודעים אם הרב מאיר כהנא הי"ד כתב פירוש לחמישה חומשי תורה או לא, אבל ברור גם לפרופ' רובינשטיין, שאם היה כותב לא היה כל סיכוי שמדינת ישראל תכפה את לימוד הפירוש הזה על ילדיו.
איך אפשר לכפות לימוד פירוש כאשר את המקור, את חמישה חומשי התורה עצמם, לא מכריחים פה אף אחד ללמוד. משום כך ההצהרות על נכונות ללכת לכלא על 'עקרונות' דמיוניים מהסוג הזה הם לא רק תיאורטיים אלא נלעגים.

אבל בתור כתב הגנה לעתירה שהוא הגיש הם יכולים, דווקא, להיות נהדרים.

"בית ספר ערבי נוצרי" - מספר רובינשטיין בהמשך - "דרש מתלמידה מוסלמית להסיר את הצעיף המוסלמי שענדה, את החיג'ב, כתנאי לקבלה. בית המשפט אמר שמפני שזה בית ספר פרטי אנחנו לא מתערבים"...

'שכל ישר': אם מותר לתבוע מערביה להסיר את הצעיף כתנאי לקבלה בבית ספר פרטי, למה שלפרופ' רובינשטיין ולבג"צ אסור לתבוע ממוסדות הפטור החרדיים להסיר את הגמרות וספרי הקודש משולחנות הלימוד ולהכניס במקומם ספרים באנגלית למשל - שפת האם של כהנא...
אותנו לימדו ש"רחמנא ליבא בעי". מי שאין לו 'רחמנא' גם ה'ליבה' שלו מזויפת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!