בין רוסיה הקומוניסטית לעמנואל

הם הושלכו לבתי-הכלא משום שסירבו לציית לחוק. הם נרדפו בידי המשטרה מפני שהתעקשו לתת לילדיהם חינוך יהודי מקורי. הם לא נרתעו מאיומים ומכתבות משמיצות בעיתונים, שכינו אותם חשוכים ומורדי אור. רבים מהם הסתתרו מהשוטרים שחיפשו אחריהם, ובסופו של דבר נתפסו ושילמו את המחיר. אבל הם לא נכנעו.

לא, השורות האלה לא באו לתאר את מאבקם של תושבי עמנואל. אנחנו מדברים על מציאות החיים ברוסיה הקומוניסטית, לפני כשמונים שנה. השלטונות חייבו את ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי-הספר הממשלתיים. מי שלא עשה כן וביקש לחנך את ילדיו על-פי דרך התורה היה למעשה עבריין. השלטון ראה בו הורה לא-ראוי, שמונע מילדיו חינוך לנאורות. הורים כאלה דינם מאסר, ואף חובה להוציא את ילדיהם מחזקתם.

אבל יהודים רבים סירבו להיכנע. הם לא צייתו לחוק, או ניסו לעקוף אותו באלף ואחת דרכים. זייפו את גיל הילדים, הוציאו בעבורם תעודות מחלה, עברו מדירה לדירה, כדי שלא יוכלו לאתר אותם בקלות. הם היו נכונים למסור את נפשם בעבור חינוך ילדיהם, ואכן עשו זאת.

זיכרונות עצובים

היהודים האלה, רובם חסידים, נרדפו על-ידי השלטונות. רבים מהם הושלכו למרתפי הכלא או נשלחו לסיביר. לא-מעטים מהם אף לא חזרו משם. בסופו של דבר, גם מי שעמד בראשם והיה מקור השראתם נאסר והושלך אל בית-הכלא הקומוניסטי. זה היה הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד. אך גם בכלא לא נרתע ועמד בגאון על אמונתו. בניסי-ניסים שוחרר, וימי גאולתו י"ב-י"ג בתמוז, נעשו 'חג הגאולה' עד היום הזה.

כמה עצוב שדווקא כאן, בארץ-ישראל, קורים דברים שמעוררים אסוציאציות למאבק ההוא, מול השלטון הקומוניסטי. השלכת קהילה חסידית שלמה אל מאחורי סורג ובריח, רק מפני שהיא התעקשה לחנך את ילדיה לפי דרכה – היא דבר נורא ואיום, לא רק בגלל עצם ההחלטה המזעזעת, אלא משום היותה מעוררת בנו, נרצה או לא נרצה, את זיכרונות הימים השחורים ההם.

שיהיה ברור: ההמונים שיצאו אל הרחובות ביום קיץ לוהט לא באו לצדד בצד זה או אחר בפרשת עמנואל. הציבור אינו יודע להכריע אם אכן הייתה שם הפליה עדתית או שהרקע להפרדת המגמות נבע ממניעים דתיים לגיטימיים. אבל הסיפור כבר איננו עמנואל, אלא הניסיון של בג"ץ להתערב בחינוך החרדי ולקבוע להורים יראי-שמים איפה וכיצד הם אמורים לחנך את ילדיהם.

הפגנות-הענק בירושלים ובבני-ברק נועדו להעביר מסר חד וברור – "אל תיגעו במשיחיי". אל תעזו להתערב בחינוך ילדינו. אנחנו כבר שומעים את הקולות הקוראים לכפות על החינוך החרדי לימודים כאלה ואחרים. כלפי כל אלה השמיע הציבור החרדי קול ברור וצלול, והבהיר שעל העקרונות האלה יהיו ההורים מוכנים להיאבק עד הסוף, עד מסירות-נפש ממש.

כפייה אנטי-דתית

כל העטיפות היפות לא יצליחו לכסות את העובדה הפשוטה, שכאן מנסים להפעיל כפייה אנטי-דתית. תמיד אפשר למצוא הנמקות והסברים. גם השלטון הרוסי שסגר מקוואות טען כי הם מקור לזיהומים ולמחלות. בסופו של דבר יש כאן כפייה אנטי-דתית – גורמים זרים מנסים לכפות את השקפותיהם ואת תפיסת-עולמם על ציבור שומרי המצוות.

הניסיונות האלה מדיפים ריח רע של פטרונות דוחה. כאילו מאות-אלפי יהודים הם ילידים פרימיטיביים שצריכים לכפות עליהם את ה'אור'. ההפגנות בשבוע שעבר הבהירו כי כדאי להסיר את כל הרעיונות האלה מעל סדר-היום. זה ציבור גדול ומכובד, שדרכו ברורה לו, והוא לא יניח לאיש להתערב בחינוך ילדיו ובדבקותו בדרך התורה והיראה. יש לקוות שהמסר הזה נקלט במקומות הנכונים.

המאמר מתפרסם ב'שיחת השבוע'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!