20 שנה לחקירת דרעי, והוא עדיין המפסיד הגדול • מיוחד

הרבה אבות להצלחה ומפסיד אחד

הרבה אבות להצלחה ולהישג הגדול של השבת 'השד העדתי' הוירטואלי של פרשת עמנואל לבקבוק, וחרב הבג"צ לנדנה. כולם ראויים לכל שבח. אבל מפסיד יש רק אחד - אריה דרעי.

המרחק בין מה שהוא הציע, רק ביום ששי, ובין מה שהושג אמש בתיאום בין האדמו"ר מסלונים לבין הגר"ע יוסף בתיווכו של שר הפנים אלי ישי, הוא קטן ביותר. ההבדל בין מה שהציע דרעי בתחילת הדיונים הקשוחים בבג"צ ועוד קודם למאסרם של האבות, להוציא את התלמידות לחופש גדול מוקדם, לבין ההצעה שהובילה לפשרה, עוד יותר דק. אבל מה לעשות שלעומת מה שהלעיטו את הציבור בתקשורת כל הצדדים לא היו מעוניינים בדרעי כמתווך.

הפרשה הזו היתה טעונה וסבוכה מדי בכדי שמישהו יקצור על גבן של התלמידות ובעזרת הקרע שנוצר בתוך עמנואל דיוידנדים פוליטים מיידים. אם אלי ישי יהנה מהם בעקיפין זה לא מטריד איש.

בסלונים כעסו על דרעי מהרגע הראשון, על שהמשיך לגלגל את רעיון ה'פשרה' שהציע גם אחרי שהאדמו"ר דחה אותה מכל וכל. בש"ס וגם ביהדות התורה לא רצו בו וניתן להבין למה, והשופטים, שגילו שזה הוא שנטל את תפקיד המתווך התכסו בחררה.

מה שאומר שלפעמים פרסום סקרים מוזמנים ומגמתיים ב'ערוץ 2' על 7 מנדטים שדרעי עומד לקבל בעקבות מאמצי התיווך שלו, עלול לפעול כבומרנג, ולהשאיר את העומד במרכזן בפעם המי יודע כמה, רק עם 7 חברים ובהם חיים רמון ורינה מצליח.

16 קצרים בשולי התקשורת

1. החשיפה המעניינת ביותר

ההפסד של אריה דרעי קורה בדיוק עשרים שנה אחרי שהחקירה נגדו נפתחה.

מאיר גלבוע, מי שהיה עד לאחרונה יועץ מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לשחיתות ציבורית, הכתים את ה'בוס' לשעבר בכתבה ארוכה ומאד משמיצה שהתפרסמה בסוף השבוע במוסף 'הארץ'. אגב כך גלבוע גם מתייחס לתפקידים אחרים שמילא כחוקר ביאח"ה וכ'אימת הצווארון הלבן'.

בשבוע שבו עלה שמו של אריה דרעי כמתווך בפרשת עמנואל , חישב גלבוע שהיה ראש צוות החקירה שלו, ומצא כי מלאו בדיוק 20 שנה לתחילת החקירה בעניינו, ויש לו מה לחשוף ממנה שעדין לא נחשף. הוא טוען שלאנשי דרעי היו מקורות או במשטרה או בשב"כ, שעדכנו אותם בפרטים מתוך החקירה, ואפילו ברשימת האזנות הסתר.

"לדרעי לא האזנו. אנחנו רצינו אבל מקורות במשטרה אסרו עלינו. אבל באחת השיחות שהאזנו לה מישהו חיצוני שלא הכרנו, שוחח עם אחד החשודים שלו האזנו . אותו אדם סיפר באותה שיחה שיש לו מקור ביאח"ה שמעביר לו אינפורמציה. הסיפורים שהוא סיפר היו באמת מדוייקים ואמיתיים. העליתי את הענין בפני ראש היחידה ועלינו על מספר הטלפון של האיש. על הפעולה הזו ידעו ששה אנשים בלבד ביחידה ועוד כמה במחלקת המודיעין של המשטרה ובשב"כ. אבל כעבור יומיים פסקו השיחות בטלפון הזה. בהתחלה נשמעו דברי תורה, אבל כעבור זמן גם זה פסק"

באמת לא בסדר. להפסיק את השיעור בדף היומי שגלבוע והחוקרים האחרים נאלצו להאזין לו, ככה סתם?


2. הקונספרציה המטורפת ביותר

העיתון "ניו-יורק טיימס" דיווח ביום ששי שגורמים רפובליקנים בארה"ב מתנגדים לבחירתה של אלנה קייגן, המועמדת של הנשיא אובמה, לתפקיד שופטת בית המשפט העליון משום שלפני ארבע שנים, היא הצהירה ש...נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרון ברק, הוא הגיבור המשפטי שלה.

הדבר היה כאשר שימשה כדיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד. במהלך טקס שבו השתתף גם השופט ברק היא הוסיפה ואמרה: "הוא השופט בתקופת חיי שלדעתי מייצג טוב מכל וקידם יותר טוב מכל אחד אחר את ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, שלטון החוק והצדק".

הבית הלבן מצא לנכון לנסות ולהרגיע והסביר כי בדבריה ביקשה קייגן בסך הכל לקדם בברכה את הסטודנט לשעבר - אהרון ברק שלמד באוניברסיטה במהלך שנות ה-60'.

לנו דוקא נראה שהערצתה לאהרן ברק היא סיבה טובה לפסול אותה, ולו רק משום שגם השופט גולדסטון, בעל הדו"ח הידוע לשימצה, ביטא בעבר הערכה דומה לברק ידידו, ותראו למה הובילה , בסופו של דבר, ידידות אמיצה זו...

גם אם היו שואלים את השופט אדמונד לוי, הוא היה מתנגד לאלנה קייגן. האמריקנית הלבנה הזו התגלתה כגזענית וכמפלת ספרדים. מי שסבור שאהרן ברק הוא "מייצג שלטון החוק והצדק בישראל" ומקפח את חלקו של אדמונד לוי בהשלטת 'ערכים' משפטיים חשובים אלה, אינו ראוי לקבל את תמיכתו להיות שופט עליון, גם לא בארה"ב. אבל מי שואל אותו?

3. הבדיחה הטובה ביותר

הרבה בדיחות מסתובבות סביב הנושא הכי רציני ומצער – פרשת עמנואל, אבל אצל י. מיתר במגזין 'משפחה' מצאנו אחת לא גזענית הראויה לפרסום.

"ר' יוסף , ידידי משכבר - הוא כותב - נראה נמרץ מתמיד. "שמע", הכריז באוזני, אני הולך לארגן משט מחאה לעמנואל, נגד הגזענות".

"מה משט? - בעמנואל בכלל אין ים"

"אז מה, הוא השיב, גם גזענות אין"...

פשוט ומבריק.

4. התמונה מצומצמת ביותר

אל תאמינו לרגע למי שאומר לכם ש'חדשות משפחה' או אפילו 'המודיע', השתמשו במספרים, כדי לחתוך מהתמונה המתפרסמת בעמוד הראשון של 'חדשות משפחה' והתפרסמה קודם לכן ב'המודיע' את הח"כים פרוש ומוזס.

ראינו את תמונת המקור שצילם שוקי לרר במאהל שליד כלא מעשיהו, ומה שמתפרסם הוא מה שנתפס בעדשה.

כל השאר אינו אלא אשמת שוא.

ובכל זאת אם יש לתמוה בהקשר הזה זה דוקא על 'משפחה' ולא על 'המודיע'. זה ש'המודיע' בחר, מתוך שלל התמונות הטובות שהעביר אליו שוקי לרר, רק את זו שפרוש ומוזס אינם נראים בה, מובן. אבל איך ב'משפחה' לא שמו לב ששניים מתוך חמשת הח"כים, של 'יהדות התורה' נעדרים תמונה?

אין ספק שמדובר בפיספוס גדול ופרוש וגם מוזס זכאים לפיצוי.


5. הפואנטה הקולעת ביותר

אדריאן פילוט, במדור 'פואנטה' המתפרסם במוסף סוף השבוע של 'גלובס' הוא העיתונאי החילוני ששם השבוע אצבע על הפואנטה במקום המדויק ביותר.

"אפשר ללכת עם החרדים ראש בראש עד מחר. עד כה טוב לא יצא לנו מזה. יש לא מעט מהם שמחפשים את גמישות המדינה, כדי שיוכלו להתחיל לתרום, ללמוד, לעבוד. פסק הדין של השופט העליון אדמונד לוי בפרשת עמנואל היה ללא ספק צודק, אבל אולי אם היה נוקט בעמדת "היה חכם, לא צודק" אפשר היה למנוע את הסערה התורנית".

היום נדע אם כבוד השופט לוי קורא גם 'גלובס' או רק 'המבשר' שממנו ציטט במהלך אחד הדיונים.


6. ה'יחוס' התמוה ביותר

אותו מוסף מביא כתבה מורחבת על כתבת חדשות 'ערוץ 2' לענייני חינוך וקליטה, שרה ב"ק, שבה היא מוצגת כמי שחשפה ראשונה את פרשת ההפרדה בבית הספר בעמנואל.

יצחק קקון, במאמר המערכת ב'יום ליום' לוקח את הקרדיט על הראשוניות דוקא לעיתון שלו ובכל מקרה מה רוצים מיואב ללום?

כך או כך ב"ק מתוארת בכתבה ב'גלובס' כבת ל...חסיד גור ול"אם בת לאצולת רבנים מרוקאית אורטודוקסית".

כמי שמכירים היטב את אביה של הכתבת, מאיר אינדור, אין לנו אלא להמליץ לכותב הכתבה למהר ולגשת לבדיקת שמיעה. יתכן ששורשיו של מאיר, פעיל מוכר וידוע למען נפגעי הטרור, הם אמנם בחצר גור, אבל מכאן ועד להציג את פעיל הימין האקטיבי כ"חסיד גור", המרחק גדול מאד.
האם יתכן שב"ק סיפרה שאביה עומד בראש ארגון "אלמ...גור" למען נפגעי הטרור והכותב פיספס את ה'אלמ' ושמע רק את ה'גור'?

הוא שאמרנו – בדיקת אוזנים חובה!


7. החוברת המרגיזה ביותר

'המודיע' מצא לנכון לצרף דוקא לגליון השבת שלו חוברת לקראת פורום המנהלים שהוא מקיים ביום רביעי וחמישי. נבחר השנה הגרי"מ לאו, רבה הראשי של תל אביב, אין זה אומר שהחוברת המסחרית לקראתו צריכה להגיע לבתי הקוראים דוקא בגליון השבת של בטאון 'אגודת ישראל והשבת' , ועוד בתוך...המוסף התורני שאמור להיות נקי מכל חשש חילול שבת.

מבחינה מקצועית החוברת יפה ומרשימה, אך ניכר בה נסיון להפיק ממנה כמה שיותר הכנסות, בהליכה על חבל דק ודריכה לוליינית על ביצים.

כך למשל הכתבה של "מ. גנץ" העוסקת ביציאת אברכים ונשים חרדיות ללימודי מקצוע, רצופה הצטדקויות על המציאות של יציאה ללימודים מקצועיים ב'דיעבד', אך פרסום המוסדות ללימודים אלה, גם אם לא כל הנושאים בהם נראים ל'המודיע', הוא לכתחילה.

"בכתבה דלהלן - נכתב בין השאר במאמר - תקראו על מרכזים להכשרה מקצועית ועל מוסדות אקדמאיים, כאשר מצדנו איננו ממליצים על העדפת האחד על פני השני. כל אחד בהתאם להתאמתו יעשה את שהוא מבין. מה שכן משותף היא ההכרה שכאשר עוברים לחיפוש עבודה ולהכשרה לקראתה, מגיעים לכאן עם כל הגדרים וכל הסייגים שרכשנו בימי הזכות ששהינו באהלה של תורה יומם ולילה. וזה אומר: הקפדה בכל ההלכות הנחוצות, זה אומר כובד ראש ואחריות, זה אומר שגם ביציאה למקומות עבודה אין שום היתר לגלוש באינטרנט פתוח, וכי צריך כל אחד למצוא את החסימות והמסלולים הנכונים אחרי שאלת רב".

ממש ספר מוסר. רק שאסור להביא סנדביץ עם 'דבר אחר' גם לעבודה ולא רק ל'כולל' - שכחו לציין.

בהמשך מעודדת החוברת לימודי עריכת דין, למרות שהפניה לערכאות אסורה, אבל מדגישה, לטיהור המצפון, שהדבר צריך...שאלת רב. כך גם עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה לנשים מומלץ ללמוד "לאחר התייעצות עם מורה דרכם". אצל גברים אין, במקצועות אלה, סייג שכזה.

כשסיימנו לקרוא את החוברת כולה נותרנו אם שאלה לא פתורה אחת: אם אכן צריך לעבור כל כך הרבה מסוכות בדרך ללימוד מקצוע, איך יש פורום כל כך רחב של מנהלים, שאותם מכנס המודיע השבוע?


8. המינוח המקומם ביותר

בין המודעות המתפרסמות באותה חוברת גם אחת של 'נק פועלי אגודת ישראל' שהוכנה במיוחד לצורך זה, עם ה'סלוגן' : "איך קוראים לבנק החרדי היחיד בעולם"?

בנק פועלי אגודת ישראל ניתק, לפני מספר שבועות' כל קשר עם השותפים החרדים שלו. אבל תמורת תשלום נאות ל'פורום המנהלים' של 'המודיע' ניתן לו אישור מיוחד להמשיך ולהציג עצמו כבנק 'חרדי' ועוד היחיד בעולם.

במה הוא חרדי יותר, למשל, מבנק איגוד, שגם בראשו עומד מנכ"ל חובש כיפה סרוגה או מבנק מרכנתיל, שבראשו עומד דוקא מנכ"ל חרדי?

אגב בבטאון שס 'יום ליום' מוגדר אותו בנק השבת כ"בנק הדתי היחיד בישראל". שם הוא לא מתיימר להיות החרדי היחיד בעולם.

שורה של מנהיגים חרדים מוכרים, כמו הח"כ לשעבר מטעם אגו"י הרב יהודה מאיר אברמוביץ ז"ל, אביו של מזכיר אג"י לשעבר הרב שמואל מרדכי מינץ, ח"כ הרב קלמן כהנא זצ"ל, ואפילו חותנו של האדמו"ר מגור, הוגדרו על ידי הבנק הזה כ"מנותקי קשר" שהוא אינו מכיר אותם. אבל 'המודיע', למרות ניתוק הקשר המוחלט של הבנק על האישים והשותפים החרדים ממשיך לשמור לו על התואר "הבנק החרדי היחיד בעולם".

אז מי כאן ה'מנותק' ?


9. המודעה המפתיעה ביותר

וכמעט באותו ענין.מה שמתרחש סביבנו לאחרונה עוד לא שכנע אתכם שימות המשיח הגיעו, כדאי שתעיינו ב'יתד נאמן' של ערב שבת, בעמוד 8 של מעטפת החדשות ותשתכנעו.

מודעה על פני עמוד שלם של...עיתון 'המודיע' , על 'פורום המנהלים'מתפרסמת ב'יתד נאמן'. זאת,למרות שבמודעת התודה לחברי הועד המייעץ שסייעו בארגון הכנס, המופיע ב'המודיע', מתוך 64 נציגי קהילות רק 2 הם מ'דגל התורה', הרבה פחות מ...חב"ד, למשל, וכמו חסידות דראג.
אם העובדה שלשס יש שם רק נציג אחד תרגיע אותם , אנו מביאים גם את זה לידיעתם.


10. הכתבה המאחדת ביותר

במקום לבזבז מלים בנסיונות שוא להוכיח כי לא קיימת אפליה ומחלוקת על רקע גזעני בציבור החרדי, כמו כל העיתונים החרדים, תוקף 'המחנה החרדי' את הנושא מהכיוון החיובי.

במוסף 'כותרות' שלו, מפרסם אליעזר קאליש כתבה היסטורית מאלפת על הקשר הנפשי המיוחד שהיה בין הבעל שם טוב זי"ע ובין בעל ה'אור החיים' הקדוש זי"ע, שהיום הוא יום פטירתו, בין תלמידי הבעש"ט ובין החיד"א, ובכלל בין גדולי החסידות לבין חכמי הספרדים.

אחרי המאמר הזה חובת ההוכחה נותרה רק על הליטאים.


11. הכותרת הממקדת ביותר

לעומת כל העיתונים החרדים האחרים, שמפרסמים את כל הידיעות והכתבות בנושא עמנואל תחת כותרת זועקות באדום, עם אותיות שבורות ומחוררות בנוסח "אנקת אסיר', 'אסירי עמנואל' ודומיהן, 'המחנה החרדי' הוא היחיד המתנסח על הצד התועלתי וקורא למדור המדווח על פרשת עמנואל - "סערת החינוך"

בעינינו זה מצא חן.


12. המקרה המעניין ביותר

יעקב רייניץ מביא ב'המודיע' ראיון קצר עם הרב יצחק בר לב, הרב האשכנזי בעמנואל, ששוחרר מן הכלא, ובו סיפור מעניין, על השפעה חיובית שהיתה לפרשת בית הספר, הרחק מכאן, בקהילה שכוחה בארה"ב.

"יש איתי יחד בתא אברך, שגיסו מכהן כרב בית כנסת די פשרני של חוגי המזרחי בארה"" – מספר הרב בר לב –"הלה הלך על התפקיד הזה בגלל המשכורת הטובה שקיבל. לקראת השנה הבאה הוא התלבט האם להשאר או לא – הילדים גדלו ואין שם מוסדות מתאימים עבורם. לאחר התלבטויות הנושא הכספי הכריע והוא חתם עם הקהילה על חוזה לשנה נוספת".

"ביום חמישי שעבר הוא ישב בביתו בארה"ב וכשראה את העצרת של קידוש שם שמים ברבים , מיד עשה ק"ו בעצמו – הנה בארץ ישראל יהודים הולכים לכלא בשביל חינוך בנותיהם, לא כי אין להם בית ספר להיכן לשלוח אותן, אלא רק בגלל חומרה של כפתור ושל תקנון. אז אני, שאין לי מקום ראוי לשלוח את ילדי, אשאר כאן? בו במקום ביטל את החוזה עם הקהילה וחזר ארצה"

מי אמר שלאדמונד לוי אין גם זכויות?


13. העיתון המפרגן ביותר

'בשבע', כדרכו, אינו 'מזייף' ואינו מכחד כי הוא מתקנא, בימים אלה, בציבור החרדי. במדור "שולחן העורך" כותב עמונאל שילה כי לציבור הדתי – לאומי יש הרבה מה ללמוד ממפגן המחאה המרשים של החרדים. "הציבור החרדי מפולג בתוך עצמו לא פחות מהציבור הדתי לאומי, אבל מול הדורסנות של בג"צ שהתערב בסדרי החינוך בעמנואל ושלח לכלא את ההורים שבחרו לציית לרבם ולא לו, החרדים ידעו להציג חזית מחאה מאוחדת, מכובדת ומרשימה".

הרב אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה, נוקט באותו עיתון גם הוא בעמדה ברורה לטובת החרדים. "את הסכסוך בעמנואל צריך היה לפתור בבית דין מוסכם בין הצדדים", "בית משפט ישראלי שאינו מחויב למורשת היהודית הוא מחלל השם" "ההורים מעמנואל שהלכו למאסר הם מקדשי שם שמים".

הוא ראוי לשבח מיוחד על הדברים, בהתחשב בעובדה שכשהוא היה נרדף, החרדים לא נתנו לו את אותו גיבוי. אבל הוא לא מנהל חשבונות והוא מחזק את החרדים למרות הכל.


14. התמונה המיותרת ביותר

'המבשר' מפרסם במוסף 'שבועי' שני עמודים של תמונות מעניינות בנושא עמנואל, בהן של הגראי"ל שטיינמן מחלק סוכריות לילדים שאבותיהם נאסרו, האדמו"ר מקרעטניף, ילד בוכה, חברי סיעת יהדות התורה במאהל, וקביעת עתים מחוץ למעשיהו. בין כל אלה גם תמונה אחת מאד מיותרת שבה נראה העתונאי נחום ברנע במקום.

בלי להתייחס לעובדה שבמרכז התמונה נראה מחשב עם...אינטרנט נייד, הרי שעצם הכללתו של ברנע בין כל התמונות החשובות מורה על התבטלות שהיא אחת מהחוליים הרעים שמביאים עלינו את כל שונאינו.

חבל.

15. השבועון הנסוג ביותר

בשבועות האחרונים, ובעיקר מאז פורסמה הצלבת הבעלויות בינו לבין 'בקהילה', אנו משתדלים להתעמק בשבועון 'מורשה' שבעבר, הלא רחוק, תלינו בו תקוות רבות וחשבנו שנהיה הראשונים לדווח על שידרוגו לצמרת. אבל לדאבוננו לא רק שגם השבוע זה לא קרה, אלא ששוב נרשמה נסיגה. הוא רדוד, לא מעניין, לא מחדש דבר. כשמדובר במגזין שהוכיח מספר שבועות שהוא מסוגל, זה מאכזב עוד יותר ובעיקר את המינויים.

מאחר וכבר לא נשאר הרבה מקום להמשיך במהלך ה'רוורס' , לא נותר לנו אלא להמתין שבוע נוסף ל'זינוק' שאולי יבוא. יש לנו סבלנות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!