ומוזס מוכן להביא למעשיהו את המזגן. מהבית

הקולות הראשוניים אותם שמענו כשנכנסנו אל אוהל המחאה היו קולות מאווררי הענק, שניסו לפזר קצת קור במאהל הלוהט. ללא הצלחה מרובה, צריך להודות על האמת.

בחום של למעלה מ-40 מעלות התכנסו חברי הכנסת של יהדות התורה, ולראשונה מזה חודשים ארוכים הפכו את שמה של המפלגה, 'המאוחדת', לרלוונטית.

אילו לא היה הבג"צ שולח את הסלונימים לכלא, היה צריך להמציא פסיקה כזו, ולו רק כדי לזכות ולראות את המעמד המרשים בו חזו עינינו המופתעות והלא מאמינות. אוהל לבן, ידיעותיו מתוחות בקפידה ליתדות ברזל, כיבוד קל כמיטב המסורת החרדית של רוגעלך, בקבוקי שתיה וחד-פעמי, ואווירה חמימה שכמותה זה יובלות לא פגשנו בכל הקשור לח"כים החרדים שלנו.

הם ישבו שם, זה לצד זה, מעיינים איש במסך המחשב של רעהו, מחליפים דעות, מנגבים יחד את הזיעה, כאילו מעולם לא שררה ביניהם יריבות.

זו הייתה שעתה היפה של המפלגה. אילו רצה היום לכנסת, לא היה צורך ביאיר לפיד כדי להזניק את בוחריה אל הקלפי, לשלוף בשמחה את פתק ה'ג', ולהטיל אותו אל המעטפה בחדוות עשייה.

עוד בנושא:
• ח' תמוז, מגיעים לאוהל • תיעוד חם
• אחדות השאגה • ליצמן הגיע ללשכת פרוש, והכריז: "נפרוש מהממשלה"

הוא יורק לבאר

ורק אנחנו העיתונאים אוהבים להרוס חגיגות.

בפינת האוהל, הרחק מאוזנם הכרויה של חברי הכנסת, התגודדה קבוצת עיתונאים, וערכה משאל. "האם יבוא ליצמן לישיבת הסיעה במאהל מעשיהו או לא יבוא?".

למען הגילוי הנאות: אני טענתי "יבוא". אחד מעורכיו הנכבדים של 'בחדרי חרדים' טען: "לא יבוא"...אך מאחר ולא סוכמו מראש, כראוי, פרטי ההתערבות, לא זכיתי בפרס כלשהו. לא רשמנו לעצמנו מי אמר מה, אבל זה המקום לציין את פרשנו של 'רדיו קול חי', ישראל רוזנר, שסבר אף הוא ש"יבוא".

מאז המאבק הקשה על ראשות עיריית ירושלים ניטש, לא צריך לספר לכם, מאבק עז בין פרוש לליצמן. אבל אין כמו צרה משותפת כדי לקרב לבבות. את ישיבת הסיעה ערכו כולם יחד, כאיש אחד, בלב אחד, מול גדרות בית הכלא, כמה מטרים ממקום משכנם של 'אסירי עמנואל'.

כולם יחד, נגד בג"צ אחד, שמיהר לבקש מהיועץ המשפטי לבדוק את חוקיות התבטאויות הח"כים החרדיים. "אם רוצים להעמיד אותנו לדין, שיעשו זאת מהר כדי שנספיק להיות עם עצורי עמנואל", אמר ח"כ מקלב. כמוהו התבטאו כל חברי הסיעה, בזה אחר זה.

גם ח"כי השמאל מיהרו להיכנס לתמונה. חיש מהר מצאו כי בין העצורים נמצא גם המרא דאתרא של העיר עמנואל, הרב יצחק מאיר ברלב, חסיד ברסלב. התבטאויותיו נגד הבג"צ צרמו לאי אלו אוזניים. הייתכן?! מיהרו לגלגל עיניים צדקניות. עובד ציבור, נגד הבג"צ?!

כאן כדאי להדגיש את אחת העובדות הפחות ידועות לציבור. בעוד כולם מדברים על חסידות סלונים, ועל חסידי סלונים שהושלכו אל הכלא, לא רבים יודעים כי בין העצורים יש רוב לחסידות ברסלב. אחד מהנוכחים במתחם "זרק" לי מספרים של 13-14 משפחות סלונימאיות, מול 16 לברסלב. לא בדקתי, אך מה שברור הוא שיש שם מספר גדול של ברסלבים, ובנסיבות שנוצרו, כפופים גם הם להוראות האדמו"ר מסלונים.

כשהציבור החילוני עומד מול כוח כזה של אחדות, הוא אינו יכול שלא לירות גיצים. היה זה ח"כ ניצן הורוביץ ממרצ שהזדרז לפנות אל שר הדתות, יעקב מרגי, בדרישה לפטר את הרב ברלב. "הוא יורק לבאר ממנה הוא שותה, מבזה את מוסדות המדינה שמשלמת לו את משכורתו".

אז לא יתכן שמדינת ישראל תעסיק רבנים שדעתם שונה מדעתו של הורוביץ. לא יתכן שמדינת ישראל תעסיק ח"כים שדעתם שונה מדעתו של בית המשפט. ובכלל, אולי כדאי להמליץ על גירוש הציבור החרדי מהמדינה?!

מנצחים על המערכה

הזיעה ניגרה מהראשים.

"ובחום הזה רצו להכניס נשים ותינוקות", זעק ח"כ מוזס, שנדמה שמאז פגשנו אותו בכנסת, ביום רביעי האחרון, הוא אינו מפסיק לזעוק. כולו רותח, כועס, זועם. "הכינו להם מוצצים וטיטולים, רצו לדחוף אותם לתאי הכלא, במיטות קומותיים, אליהן היו צריכות הנשים לטפס יחד עם עולליהן בידן. זה מחריד!".

• ח"כ מוזס, בית המשפט כועס עליכם, טוען שאתם מבזים אותו.

"מבזים?! זוהי מהות החסינות שלי כח"כ, שאני יכול לבקר את בית המשפט, בדיוק כמו שהוא יכול לבקר אותי. אני נמצא בכנסת ושומע הרבה ביקורת על השופטים, גם במליאה וגם בוועדות. אני אמשיך לומר שלא היה דבר כזה להפריד הורים מילדיהם ולהשליך אותם לבית הכלא. אבל להורים האלו יש כוחות רוחניים. ראיתי אותם באוטובוסים, שמעתי את השירה שלהם, זה בדיוק כמו שאבותינו עלו על המוקד. זה היה יום כיפור ושמחת תורה ביחד".

"אתם יודעים מה זה קידוש שם שמים? שמים זה אש ומים. זה יום כיפור ושמחת תורה ביחד", המשיך להסביר היישר אל המיקרופון של גל"צ, אותו אחזה העיתונאית עמליה דואק (כן, הבת של). מה יש? שישמעו עם ישראל ברדיו קצת אידישקייט.

מסביב, עמדות שידור מאולתרות של כל כלי התקשורת, וגם מערכת 'המבשר' בהופעה מכובדת. מצאנו שם את מאיר ברגר, מעדכן נמרצות בהקשות מקלדת, את ההתרחשויות האחרונות, שולח למערכת עוד ועוד ידיעות בחריצות מרשימה. אלי סגל, צלם הבית, אסף אל מצלמתו עוד ועוד תמונות מתעדות. ומעל לכל היו שם הפורושים, מנצחים על המערכה, כמו שרק משפחת פרוש יודעת לעשות.

"מרגישים שהפורושים ארגנו את האירוע", אמרו לי כמה ממשתתפי ההפגנה הירושלמית. ואכן, לא בכל יום מצליחים להרים אירוע כה מרשים, תוך שעות ספורות בלבד.

ח"כ פרוש, אומרים שרק הפורושים יכולים להרים אירועים מן הסוג הזה, אני אומר לו, אבל הוא מנסה, בתגובה, להצטנע. "טוב, זה לא רק אנחנו. זה כל המפלגה".

המשפט הזה "כל המפלגה" ילווה את האוהל הזה בימים הקרובים כציפוי קרם מעודן, לכל צרה שלא תבוא.

• שר החינוך אמר בתקשורת שהדעות שלך לא מייצגות אותו ואת המשרד.

"טוב, ידעתי תמיד שהוא לא מאגודת ישראל", משיב פרוש, בחיוך ציני. ולעצם העניין, הוא אומר: "בג"צ חיפש את כבוד בית המשפט. הוא אולי חיפש צדק, אבל חכמה לא הייתה שם".
"אני דורש ממך לפרק את המאהל תיכף ומיד", אמר לו שר החינוך, גדעון סער, הבוס, בשיחת טלפון סלולארית נזעמת.

פרוש ניסה להסביר, להצטדק, אבל סער היה תקיף למדי. ואז שלף הסגן את התירוץ המנצח: "את האוהל הקימה כל המפלגה", ענה בתחכום, ונתן לבוס שלו להבין שחסל סדר 'עציץ' במשרד החינוך. במשך שבועות שתק לו פרוש על התנהלותו בפרשת עמנואל, ועל חוסר המעש שלו עוד בשלבים בהם היה מה לעשות.

כאשר נחצה הקו האדום, נאלץ לפעול.

אגב, האמירה הזו - "אוהל של כל המפלגה" - והשלט הבולט 'סיעת יהדות התורה המאוחדת', הם אלו שהצליחו לגרור פנימה גם את סגן שר הבריאות.

לאוהל של הפורושים הוא לא היה נכנס. יש גבול.

ישיבת סיעה בעיר עמנואל

ובעוד הפרושים מגלים מומחיות בארגון המאהל, עסק מוזס בראיונות משעשעים לכלי התקשורת. "אתם יודעים כמה חם שם, בתוך הכלא?" – קרא אל השדרנים השונים, בזה אחר זה, מיקרופון אחר מיקרופון.

"הייתי מוכן לתת את המזגן שלי בבית, רק כדי שהם יישבו בחדר ממוזג" - המשיך בנאומו. "מי שעמד במגרש הרוסים וראה את הפרידה של ההורים מהילדים, את הבכי ואת הדמעות, לא ישכח את זה לעולם".

דקה של שתיקה, והוא שב לבג"צ. "כמו שבאמריקה בוחרים שופטים, צריך להנהיג גם פה. אני נמצא בכנסת כי הציבור בחר בי. כבר אמר שר המשפטים הקודם, דניאל פרידמן, שבבית המשפט חבר מביא חבר. למה אני בכנסת צריך לעמול קשה כדי שיבחרו בי פעם נוספת לתפקיד, ושופט לא צריך להוכיח את עצמו?!"

אז זהו, שדווקא יהדות התורה היא לא בדיוק המפלגה הבוחרת את אנשיה על פי "עובד קשה" או לא, ובכל זאת, הטענה שלו לא רעה.

אל האוהל נכנס הרב משה מונטג, יו"ר ועדת התכנון והבנייה בבית שמש.

איפה הבוס שלך, אבוטבול? - שאלתי אותו, מנסה כמו כולם לאתר בדל של פוליטיקאי מש"ס.
"אבוטבול אמר שאין אפליה, שהרי מי שהעלה אותו לראשות בית שמש הם האשכנזים", השיב מונטג, וחייך. "אני מאמין שהוא עוד יבוא".

גם אנחנו האמנו. עד שקיבלנו את ההודעה שש"ס מתכננת את ישיבת הסיעה שלה, ביום ראשון, ב...עיר עמנואל.

אי-אפשר לעשות את זה קרוב יותר, כאן במעשיהו, במזגן אצל החברים מהיהדות המאוחדת?!

אני לא חושב שהם היו מציבים מחיצה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!