ידידיה מאיר בטוח: החרדים ניצחו

האבות מעמנואל גם נכנסו לכלא כגיבורים ו"אסירי ציון", וגם הלכו הביתה בסוף קצת לפני הזמן. הילדות מעמנואל גם לא הסכימו ללמוד ביחד בכלל, וגם ילמדו בסוף ביחד שלושה ימים. בג"צ גם התעקש על כפיית פתרון בכוח, וגם קיבל בסוף איזו קייטנה קצרצרה כפשרה.

אז מי ניצח ומי הפסיד? לא יודע.

השאלה היא מהו בעצם ניצחון: אם ניצחון הוא הוספת אהבה, אחווה, שלום ורעות בעם, אז כולנו הפסדנו. אם ניצחון הוא השגת נוכחות, בולטות ופרסום, הרי ששורת אישים שרוב החברה הישראלית לא בדיוק שמעה עליהם עלתה כאן לגדולה (מהאדמו"ר מסלונים ועד אדמונד לוי, מיואב ללום ועד אחרון הח"כים של יהדות התורה). אם ניצחון הוא הפגנת בגרות ואחריות, ברור שהצד החרדי ניצח. החרדים התגלו כ"מבוגר האחראי בסיפור". מדיון לדיון הם קלטו שאדמונד לוי הולך על פיצוץ ויהי מה, והחלו לטכס עצה איך להרגיע אותו.

עד אתמול חשבתי שתמונת המאבק היא האבות אלמליח, ביטון ונעימי שנכנסו לכלא על גזענות נגד ספרדים. טעיתי. התמונה שמספרת את הסיפור כולו היא של האדמו"ר מסלונים (לכאורה, מנהיגם של המפלים והגזענים) מגיע לבית הרב עובדיה יוסף (לכאורה, גדול הלוחמים בגזענות ובאפליית ספרדים).

אם שני המנהיגים האלה יושבים ביחד בסוף הסיפור, איפה פה בדיוק האפליה? התשובה היא ששניהם הבינו שכדי שהמצב לא ייצא משליטה, כדי שגם הנשים לא ילכו לכלא (אחרי שהגברים סגרו שם שבת שנייה), צריך למצוא פתרון יצירתי וחכם, הרבה יותר חכם מפסיקות בית המשפט עד כה.

ובעצם, היוצרות התהפכו כאן: אנחנו רגילים למצב שבו בית המשפט העליון שומר על הסדר הציבורי, וש"ס מפרה אותו בהפגנות ענק, בהשתלחויות ובשאגות נגד שלטון החוק. אבל אתמול לא קיבלנו שום "תצא בחוץ". להיפך: נראה היה שבית המשפט נחוש ללכת עד הסוף, לפלג ולשסע, וש"ס (שיכלה לגזור פה הרבה קופונים עדתיים) בחרה לצאת מתונה וכמעט אצילית.

ועוד מילה בסוף המאבק הזה: השבוע האחרון לימד אותי כמה אנחנו מדברים כאן בשתי שפות שונות. כשאימא מעמנואל אומרת "אני רוצה לחנך את ילדיי לקדושה ולטהרה", האוזן החילונית לא מבינה אותה, אבל בטוחה שזה נגדה.

כשבייניש מדברת על "שמירה על שלטון החוק", האוזן החרדית לא באמת קולטת למה היא מתכוונת, אבל בטוחה שזה נגדה.

פעם היה מבצע "אמץ לוחם". אני ממליץ על מבצע "אמץ חרדי" או "אמץ חילוני" (בהתאמה למגזר). לנסות להכיר, להיכנס לרגע לראש של השני, ולהבין איך הוא רואה את הדברים. בשלב ראשון, יש כמה אנשים שהייתי רושם לשלושת ימי העיון המשותפים של בנות עמנואל, על אחדות ישראל. מקווה ששמרו שם מקום לאדמונד לוי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!