כ"ו חשון התשפ"ה
27.11.2024

למה השופטים לא ביקרו את ארנן בכף הקלע?

יממה לאחר גזר הדין המרושע השולח את רבבת האברכים לדרכם, כשהם נטולי לחם וחלב, יוצא יצחק נחשוני לעשות סדר • בטור רווי גילויים הוא מוכיח: הסטונדטים מקבלים הרבה יותר • לקרוא ולא להאמין

למה השופטים לא ביקרו את ארנן בכף הקלע?



אתה נותן יד ל'שווים'...

אלפי תיקים, בעיקר ערעורים, תקועים בבית המשפט העליון תקופה ארוכה מאוד, וגורמים למגישיהם עינוי דין נורא. חלקם הוגשו על-ידי 'מורשעים' הערכאות נמוכות, הנושאים עונשים כבדים ללא עוול בכפם.

שר המשפטים הקודם, פרופ' דניאל פרידמן, לא חשש להתריע על המצב העגום הזה, אבל גם הוא לא הצליח לשים את האצבע על הסיבה לסחבת הנוראה.

אתמול היא נחשפה כבדרך אגב: במהלך עשר השנים האחרונות ישבו להם שופטי הבג"צ בחיבוק ידיים, ומלבד דיונים בנושאים שגם הם עשויים לפגוע באינטרסים החרדים, בצורה ישירה או עקיפה, לא עשו דבר. לפחות שבעה מהם רק ארבו לשעת כושר לשלול מהאברכים לומדי התורה בישראל, לא רק את כל זכויותיהם אלא גם את פיסת הלחם האחרונה, בעיקר מפי ילדיהם.

אתמול, כשההבטחה להכנסה חזקה מאוד לחרדים, באמצעות שלילת קצבת 'ההבטחת הכנסה', נראתה להם כוודאית, פרסמו שופטי הבג"צ את פסק הדין המרושע שלהם שבו נקבע שבתשלום 'הבטחת הכנסה' לאברכים קיים חוסר שוויוניות משווע.

איש מהם לא יצא ל'כף הקלע' לבשר את הבשורה הגדולה לארנן יקותיאלי, חבר מועצת עירית ירושלים בעבר מטעם מר"צ, שהגיש את העתירה בעניין זה לפני עשר שנים. אם היה מי מהם מגיע לשם היה מגלה שיקותיאלי כבר מזמן המשיך להתגלגל הלאה משם וזיכרון העתירה כבר נשרף עם המגירות שבהן הוא נשמר, מזמן.

למה לא יצאו אליו? - דווקא ניתן להבין אותם. אמנם הם לא מיהרו לחזור לתיקי הערעורים הנערמים לאלפיהם, אבל פנו למשימה הבאה שלהם - ההיטפלות לעמנואל.

מי שאומר ששופטי בית המשפט העליון אינם מכינים שעורי בית לפני שהם מוציאים את הצדק לאור, אינו יודע מה הוא שח וחושף עצמו, על פי אותה אמת צדק, לתביעה על ביזיון בית המשפט. מהרגע שפורסם בתקשורת שהשופטים הגדירו את 'הבטחת ההכנסה' הניתנת לאברכים כ'חוסר שוויון' משווע, ידענו שהם יודעים על מה הם מדברים, אבל להט שנאתם שיבשה את הבנתם.

עוזריהם המשפטיים, בניהם של, היו סטודנטים למשפטים בעת שהוגשה העתירה. עכשיו הם כבר מגיעים תיכף בעצמם לשיבה טובה ועוד מעט גם יוכלו להימנות על חברי ועדות החקירה המוקמות בישראל יחד עם גמלאי אירלנד וקנדה. לפני עשר שנים, כשהיו צעירים וחלקם גם יפים, הם הגישו לשופטים חוות דעת כי קיימת חוסר סימטריות בקבלת הבטחת הכנסה לבטלנים במדינה, לעומת לומדי התורה, לטובתם של הבטלנים, כמובן.

השופטים עצמם גם הם הזדקנו מאז, גם הם סובלים כבר מ'קטרקט' בעיו ומתקשים לקרוא את כל האותיות הקטנות שנכתבו בדפים המצהיבים ומיושנים מתקופת ארנן יקותיאלי. אחרי מאמץ גדול, ובעזרת לופות מגדילות,הצליחו לפענח רק את צמד המלים 'חוסר שוויון'. את המילה 'משווע' הוסיפו, ביד רועדת, בעצמם.

'המודיע' הוא העיתון המגיש היום בראש עמודו הראשון את הידיעה המקצועית ביותר בעניין ביטול 'הבטחת ההכנסה'. מתומצתת, מחולקת לנושאים, עם תגובות וניתוחים, הגשה חדשנית ולא מיושנת כמו פסק הדין בן ה-10 שאליו מתייחסת הידיעה. באחת מתתי המסגרות עורך מאיר גולד השוואה עם הסטודנטים.

"בעוד שתשלומי הבטחת הכנסה לאברכים מוגבלים, והם קוצצו אחת לתקופה, הבטחת הכנסה הניתנת למשפחות שאינן מגיעות לסף השתכרות מינימלי (אף אחד מבני הזוג לא עובד) חוצות אף את סף 1300 השקלים, והן יכולות להגיע ליותר. מעבר לכך זכאי הבטחת הכנסת של התמ"ת (ביטוח לאומי) זכאים להטבות נוספות , כמו תשלום מוזל בתחבורה הציבורית, פטור מתשלום אצל רופא, והעיקר- שאחת לשנה מקבלים הזכאים מענק של כ- 600 ₪ עבור כל ילד בבית ספר יסודי, כשהמענק מוגדר כמענק לרכישת ספרי לימוד טרום שנת הלימודים. זהו סכום שיכול להצטרף לאלפי שקלים למשפחה".

איך לא ידעו שופטי הבג"צ על כל הפערים האלה שבין מקבלי 'הכנסת הבטחה' בכלל הציבור ובין האברכים שמהם נשללות ההטבות האלה? תשאלו את בייניש, פרוקצ'יה ולהקת השבעים הנוספת, שמנצלים את כל שליטתם הכוחנית בחוק לפגיעה במסכנים ובחלשים.

הם גם לא יודעים שבעוד שהאברכים זכאים לקצבת 'הבטחת הכנסה' רק אם משכורתם נמוכה מ-1200 שקל, לכלל האוכלוסיה הסף הוא הרבה מעבר ל-2000 שקל. השופטים לא טרחו כלל להתעדכן בעוד שורה ארוכה של אפליות בקריטריונים לרעת משפחות האברכים.

צודקים. למה להתאמץ יותר מדי אם גם בלי זה אפשר להרעיב את לומדי התורה, עד שלא יהיה בהם הכח אפילו להצטרף ל'מחנות העבודה' , סליחה - 'מעגלי העבודה'...

מוזמנים לעמוד בתנאים

במקום לדבר על חוק עוקף בג"צ, שאף אחד כזה בנושא דתי לא חוקק מעולם וכולם נותרו רק באוויר, אנחנו דווקא בעד לתת 'הבטחת הכנסה' גם לסטודנטים, אבל על פי התנאים הנוקשים שבהם מחייבים את האברכים.

הנה חלק מהם:

• האברך לומד בכולל יום שלם או בשני חצאי כוללים.

• האברך בעל משפחה ואב ל-3 ילדים לפחות עד גיל 18.

• מלבד דירת המגורים, לא רשומים על שם האברך, בת זוגו או הילדים עד גיל 18 נכסים, כגון: דירה נוספת, קרקע שערכה עולה על 10,000$ עסק ואין להם זכויות בנכסים אלה.

• בשנה שקדמה להגשת הבקשה למלגה וכל עוד האברך מקבל מלגת הבטחת הכנסה, אין בשימוש האברך, בת זוגו או הילדים עד גיל 18 רכב (למעט קטנוע עד 50 סמ"ק), אף אם הרכב לא רשום על שמם.

• האברך אינו משמש כחוקר במכון תורני ואינו מקבל שכר או מלגה מהמכון, מעבר להכנסה המרבית המותרת.

• האברך או בת זוגו אינם מקבלים מהמוסד לביטוח הלאומי: דמי אבטלה, קצבת נכות (קצבת נכות לאחד הילדים, אינה שוללת את הזכאות למלגה), או גמלת הבטחת הכנסה, וכן בת הזוג אינה מקבלת דמי לידה.

אם יש 'סטודנט' בעל משפחה עם שלושה ילדים שאשתו אינה עובדת, בלי רכב, בלי נכסים וכמעט בלי מכנסים, אנחנו באמת סבורים שגם לו מגיע לחיות. אם ביטוח לאומי לא יסכים לתת לו 'הבטחת הכנסה' , ולא משום שהוא ממלצר בלילה או מספסר ביום, הוא מוזמן להגיע למשרד לענייני דתות בירושלים, למלא טפסים כנדרש, ולקבל מלגה כמו אברכים.

מי שיצליח להסתגף בצורה כל-כך קיצונית, נראה לנו שיעדיף כבר להיות 'אברך' ממש, ויש רבים שכבר עשו זאת. ומי שלא - אנחנו כבר רואים אותו בעיני רוחנו מגיש את העתירה הבאה בנושא כפיה דתית שבה תשאל המדינה למה עליו להגיע למשרד הדתות דווקא ולא למשרד בלי תיק של השר מיכאל איתן למשל?

אבל מה איכפת לכם היא בין כה וכה תידון רק בעוד עשר שנים...
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}