רגע האמת • סיכוי: ההורים לכלא • הגרי"ש במכתב של הרגע האחרון

בתום שלוש שנים של דרמה משפטית סוערת, מתוקשרת ומורטת עצבים – הבוקר, בשעה 9:00, תגיע הסאגה הבוערת לשיאה ולקיצה, במהלך דיון בנוכחות ההורים והנהלת בית הספר, שיתקיים עם שחר בהיכל השן של בית המשפט העליון.

ההערכות באשר למה שצפוי בדיון הזה – פסימיות לחלוטין מבחינת הציבור החרדי. הפסימית שבין שלל ההערכות, מדברת על אפשרות, שלא נשללה על ידי עורך דין בכיר המצוי בעובי הקורה, לפיה יורו שופטי בג"ץ על מאסר מיידי להורים. על פי ההערכה הזו, בג"ץ יורה שאם בתוך כשעה לא יודיעו ההורים על נכונותם להיענות להחלטה ולשלוח את בנותיהם למגמה המאוחדת – מבית המשפט העליון הם ייצאו בתוך ניידות, הישר אל מתקני הכליאה.

עד כמה שזה נשמע פסימי, יש מי שחוששים היטב מפני האפשרות הזו, ואינם שוללים אותה על הסף. אולם גם אם המציאות תהיה קודרת פחות, איש לא חושב על הפיכת הקערה על פיה – אלא אם כן יקרה נס משמים. מהבחינה הזו, יואב ללום יכול להכתיר בהצלחה את מאבקו נגד החינוך החרדי.

ואפרופו יואב ללום: ל'בחדרי חרדים' נודע, כי בסוף השבוע שעבר שיגר הגרי"ש אלישיב מכתב אישי אל הגר"י יוסף, פטרונו של יואב ללום, הפועל בשמו של הרב יוסף.

בפנייה של הרגע האחרון, בו ביקש פוסק הדור מרבו של העותר כי יורה על הסרת העתירה, ויאפשר הקמת מוסד פטור פרטי עבור הבנות המבקשות להתחנך באווירה תורנית אדוקה.

על פי טענת חסידי סלונים, טענה שלא אוששה עדיין עקב השעה המאוחרת, הגרי"ש אלישיב לא קיבל כל מענה למכתבו, כמו גם פנייתו של הרב אפרתי להיפגש אישית עם הגר"י יוסף.

שעות ספורות לפני הדיון המכריע, שיגר עו"ד מרדכי גרין, בא כח ההורים החסידים, תצהיר לבג"ץ, ובו הוא מתייחס, בין היתר, לטענותיו של יואב ללום לפיהן הוצאו נגדו פשקווילים משמיצים.

ל'בחדרי חרדים' הגיע העתק התצהיר, שחלקים ממנו מתפרסים בזאת בפרסום ראשון.

"ההורים נאלצים להגיש הודעתם זו נוכח מסע ההכפשות ואשמות שווא הנטפלים עליהם השכם והערב ללא עוול בכפם ולאור כך שתש כוחם להכחיש ולהסביר חצאי עובדות, בדיות ושברי אמיתות המוטחים בהם ללא הרף וללא כל צדק והגינות", מקדימים ההורים.

"ההורים יפנו תשומת לב ביהמ"ש הנכבד לכך שהעותרים עושים כל שביכולתם להכפיש את ההורים ושמם ואינם בוחלים בניצול ציני של ההליכים בבימ"ש רם זה ומגישים "הודעות גינוי" חסרי שחר ובסיס, במסווה של הודעה משלימה. חלק ניכר ביותר מהודעות העותרים, הינם נסיונות נואלים, שקופים יותר ושקופים פחות, "להשחיר" פניהם של ההורים ולהציגם בפני ביהמ"ש נכבד זה כ"רעים" העומדים מול ה"טובים". להשגת מטרתם, אין העותרים חוסכים שימוש בעיוותים, גוזמאות ופרשנויות שמקורם בדמיונות שווא ומליבם של העותרים.

"אף ניסיונם של העותרים להציג את ההורים כמי שמסתירים ביודעין ובמכוון עובדות חשובות מביהמ"ש הנכבד אינם רציניים, ולפעמים ילדותיים וקטנוניים. הנסיון להחדיר בכל סדק שבמחט – פיל אפריקני לא יכול להיות משכנע, ככל שכל העובדות יפרשו לעיני ביהמ"ש הנכבד".

הדלי ישן, הדבק חדש

מכאן עוברים ההורים להתייחס להאשמה אותה הטיח ללום בתצהירו לבג"ץ, לפיה קשורים חסידי סלונים לפשקווילים שהופצו בגנותו בחוצות קריה.

"העותרים משליכים את יהבם בנסינם להכפיש את ההורים ולהציגם כ"רעים" ב"פשקוויל" שתלה אדם פרטי ללא כל מינוי מההורים, לא על דעתם וללא שדעתו משקפת את דעתם של מי מההורים. מיותר להבהיר כי ההורים מסתייגים בכל פה מאותו פשקוויל המנוגד להשקפת עולמם ולדרך התנהלותם העניינית במאבקם לחופש. כזכור, ההורים נמנעים באופן עקבי מלנקוב בשמות של הורים מהמגמה הכללית שאין אורחות חייהם תואמים את צביון "היהודי החרדי" ובכתבי בית הדין נמנע ב"כ בעקביות מלהטיל סרה באיש".

בלשון ציורית במיוחד מתאר גרין כיצד מוצא פשקוויל את דרכו אל קירות ירושלים: "כל אדם שפרוטות מעטות מצויות בכיסו, יכול ואף בעל קשיים חברתיים, דמוי עצמי נמוך שקולו איננו נשמע (מבית ומחוץ) פורק את תסכולו על קירות הבתים בהפצת כמה מודעות והדבקתן (ובשמן העממי: "פשקווילים"). אדם זה יכול ויהיה מוזר, תמהוני, שגם ילדיו אינם מגבים אותו ודומה כי אף הוא כבר שכח מה מציק לו. אדם מסוג זה יבחר נושא, ייקח דלי ישן ודבק חדש ויכסה במודעותיו את נופה השמימי של ירושלים.

"למחרת יכול ויגיע אדם אחר וידביק על אותו המקום את הגיגיו ופרי דמיונו וחוזר חלילה. כך מתנהלים חייהם של עלובי חיים אלו. האדם הסביר ואף הפחות מכך איננו מתייחס לפשקוויל ברצינות רבה מדי. רק כאשר עיתותיו בידיו, או שהוא ממתין לאוטובוס ששוב מאחר, אזי הוא מפנה מבט חטוף לפשקוויל, מעלה חיוך קטנטן בקצה פיו ומאמץ את מוחו בניחושים "מי זה הפעם". זהו הפשקוויל.

"כך מתייחס הציבור לפשקוויל: לפעמים בחיוך לפעמים במשיכת כתף ובעיקר באדישות לנוכח הידיעה שאין בין הפשקוויל ובין המציאות ולא כלום. הדברים מוצגים באופן ציורי על מנת להמחיש את הזלזול המופגן בפשקוויל.

"העותרים מנסים להיבנות (בהעדר טיעונים משפטיים) על פשקוויל ונותנים הסברים שלמים, עמוקים ומפורטים, על מנת שביהמ"ש הנכבד יוכל להבין את עומק דברי הפשקוויל. לו היו העותרים כנים או שבציקלונם הם היו נושאים טיעונים עניינים הם לא היו טורחים להרחיב כ"כ את הדיבור בדבר אותו פשקוויל עלוב, להעמיק בו במתן הסברים ופרשנויות יצירתיות. הדבר נעשה על מנת להכפיש את ההורים ותו לא.

"לא זו אף זו, העותרים עצמם מודים, שאין חושדים ואין המדובר באף לא אחד מההורים ואף לא אחד השייך לחסידות סלונים מה כן? הם חושדים (חברת חקירות, מעקבים) כי תולה הפשקוולים הינו אדם המקורב לחסידות סלונים (לא להורים) וידו במעל.

"ובכן, היש קשר בין הפשקוויל להורים? לא! היש קשר בין הפשקוויל לחסידות סלונים? לא!. א"כ מדוע להעלות את הנושא כלל ומדוע להתייחס לגביו בפרשנות מעמיקה ע"ג פרשנות יצירתית אם לא לשם הסתת ההורים בפני ביהמ"ש הנכבד והכפשתם".

"הפכו אותנו לנאצים"

בפרק הבא, בוחרים ההורים לספר לבג"ץ על מסע הדמוניזציה שהם עוברים – עד כדי הצגתם כנאצים.

תחת הכותרת "מחאת ההורים על הצגתם כנאצים", כותבים ההורים: "כותרת מבהילה זו המעוררת שאט נפש בכל בעל נפש, הינה אמת עובדתית אף שקשה להאמין ואף שהדבר איננו מתקבל על הדעת ומזעזע. כך בדיוק מוצגים ההורים - נאצים המתכננים את השבחת הגזע האשכנזי והכחדת אנשים ממוצא מזרחי.

"בשני סרטונים ארוכים ומפורטים הוצגו באתרי אינטרנט סרטים מושקעים (המציגים את ההורים בעמנואל כנאציים וכראשי תוכנית ההשמדה. בסרטון אחד "רק" מוצגים תמונות מחנה אושוויץ, מחנות אסירים, טלאי צהוב שבמרכזו הכיתוב "ספרדי" ועוד.

"בסרטון השני הצופים בו זוכים לראות את היטלר וראשי צבאו מתכננים בפירוט כיצד לכלות את ה"ספרדים" ולסלקם מן העולם. ההורים מוצגים עם כל המוטבים האנטישמיים בדבר השתלטותם על המדינה, תוך שהם מנקים ומנפים יישוב יישוב עיר ועיר מאנשים בעלי מוצא מזרחי.

"בסרטון מובאים שוב ושוב תמונות מקבילות בין נאצים לבין ההורים ותושבי עמנואל. אגב מופיעים שם גם דברי הסתה חמורים ומשפילים כנגד ביהמ"ש הנכבד. הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

"ההורים אינם מעלים בדעתם (כל עוד לא הוכח אחרת) שידם של העותרים הייתה במעשה המבחיל והמצמרר. אולם אין ספק מה מקורו ואיזה עמדה נושא בליבו ובמוחו אתו אדם או גוף שידו הייתה בהכנת הסרטונים והפצתם.

"ההורים לא הציגו בהודעתם לביהמ"ש הנכבד את הסרטונים הנאציים ואף לא סיפרו על כך. זאת מדוע? משום שאין הם מנהלים את מאבקם המשפטי לחופש בהסתמך על הכפשות, דמעות תנין ויצירת דה-לגיטימציה של האחרים. יש באמתחתם מספיק טיעונים משפטיים עניינים, ועקרונות מוסריים ערכיים שאין הם נזקקים להשליך את יהבם על השמצות והכפשות.

"מצער הדבר שהעותרים לא מצליחים להתאפק ושוב ושוב חוזרים על סגנונם הבלתי ראוי. כדאי הוא, שגם העותרים יאמצו דרך זו אף אם בעקבות כך יתקצרו משמעותית כתבי בית הדין מטעמם וטענותיהם.

"לפיכך", מסכמים ההורים, "מתבקש בית המשפט הנכבד, לדבוק בזכויות חוקתיות וחופש הבחירה, הדת והמצפון ולהימנע מלכפות על הילדות לימודים בית ספר אחד ויחיד בלבד ואדרבה, לשמור ולהגן על הזכות לחופש של הילדות כהמשך לפסיקותיו זה שנים רבות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!