האדמו"ר מאשלג על המעצר בצרפת • ראיון

לאחר מספר שנים של מבוכה, עוגמת נפש וביזיונות, זוכה אתמול האדמו"ר מאשלג מכל אשמה. השופט בבית המשפט בצרפת שוכנע: האדמו"ר חף מכל אישום.

הפרשייה הזאת, היתה אחת המביכות שנודעו בעולם החסידי. אדמו"ר בישראל, שנסע לצרפת נתפס והושם במעצר, בשל סמים שנמצאו באמתחת שהוא נשא. לא פחות. השמועה עשתה לה כנפיים עד מהרה, עסקנים ורבנים נכנסו לעובי הקורה, ורבים נאלמו-דום.

על דבר אחד הסכימו כולם: הסיפור הזה לא מסתדר. זה לא יכול להיות. השאלה היתה רק מי הוא הגורם האלמוני שניסה וגם הצליח לדחוף אל מיטלטליו של האדמו"ר מ'אשלג', הרה"צ רבי שמחה אשלג, את החבילה המפלילה.

זהותו של האיש נודעה עד מהרה, אולם בכך לא היה די בכדי לחלץ את האדמו"ר אשר לו קהילה ובית כנסת בלב בני ברק, מהתסבוכת המשפטית שהוא נקלע אליה. צו איסור יציאה מגבולות צרפת הוצא נגדו, והוא נאלץ לשהות זמן רב בגולה, הרחק-הרחק מחסידיו, שחלק מהם נסעו אליו, לצרפת, על מנת לשהות עימו בגלותו, בבחינת 'רב שגלה - מגלין תלמידו עימו'.

לאחר זמן ארוך של מבוכה, חוסר אונים וניסיונות להביא את הפרשה הסבוכה אל סיומה הטוב - נחלץ האדמו"ר מאשלג מהפלונטר המשפטי. אתמול הכירו רשויות החוק בצרפת בחפותו, והבינו כי הוא נפל קורבן בפח-יקוש. ההוכחות לכך היו ברורות מכדי שיהיה מי שינסה לפקפק עליהן.

האדמו"ר שב ארצה, חזר אל עדת חסידיו, ואל פעילותו בתחום הפצת הקבלה בדרך אבותיו, מייסדי שושלת 'אשלג', שיותר משהיא שושלת, היא שיטה ייחודית בלימוד הקבלה.

בראיון ראשון מאז נחלץ מבור-התחתיות המשפטי, מספר האדמו"ר מאשלג על השתלשלות העניינים, ועל הלקחים בעקבות התקרית.

• ניתן לומר שמה שהכי כואב במה שעבר על האדמו"ר, היא העובדה כי בתפירת התיק היו שותפים אנשים מבני ברק, המוכרים כחשובים...

האדמו"ר מאשלג: "אלו בודדים בסך הכל. אפשר למנות אותם על אצבעות יד אחת. אולי אולי חמישה, שישה, שבעה. לא יותר".

שליחות משמים

• ממה הם נפגעו? מה הוביל אותם לנסות ולהפליל את האדמו"ר?

"היה בן אדם שחמש-עשרה שנה לא היו לו ילדים. הוא הגיע לפה, בדקנו לו את הכתובה, ומצאנו שהיא פסולה מעיקר הדין. החלפנו לו את הכתובה - ואחרי זה נולדו לו ילדים.

"האיש בא הוא בא בטענות לרב שסידר לו חופה וקידושין: למה אמללת אותי חמש עשרה שנה!. הרב הרגיש שלא בנוח, ובמקום לראות את האמת - שהוא כתב כתובה שלא כהלכה - הוא החליט לנהוג אחרת.

"אז בסדר, כבודו אולי נפגע. אלו בודדים, מעט. רוב רובם של הרבנים, האדמ"ורים והדיינים בעולם, תמיד עומדים בקשר, מתייעצים שואלים, ומעבירים בפקסים כתובות בכדי לבדוק אם הן נכתבו כהלכה לפני החופה".

• מעבר לאותם רבנים שנפגעו מהכתובה הזאת – מן הסתם זכה האדמו"ר למבול של מסרי-תמיכה ועידוד...

"המון רבנים ואדמו"רים ובניהם, באו לבקר אותי בצרפת, וראו שברוך ה' אני חופשי כל השנתיים האלה - חוץ מארבעת הימים הראשונים. ברוך ה' הלכנו לבתי כנסיות, שיחות ודרשות וחיזוקים ובדקנו כתובות ליהודים טובים".

• ועם כל זאת, עד לפסיקה הסופית שניתנה אתמול – עברו עליהם תקופות די קשות...

"אני אגיד שוב: תקופה קשה לא עברה. היינו כל הזמן באמונה וביטחון, וברוך השם - היה יחס טוב בכל מקום.

"גם בבית המשפט חקרו בתחילה. היה שופט חוקר, זה היה בארבעת הפעמים הראשונים. ואז, אחרי שבוע, קראו לנו שוב לחקירה, כי גילו כמה מכתבים. ומאז לא היינו בבית משפט. לא ראינו שופט ולא חוקר ולא שום דבר. רק ישבנו בסבלנות. רצו להפעיל לחצים פוליטיים מצד חברי כנסת, אנשי ממשלה ושר החוץ. אבל לא רצינו שום דבר. רק לתת לעשות את החקירה כמות שהיא - והאמת תצא לאור. וברוך ה' זה מה שקרה".

אסירי תודה

• מבירור שערכנו עם שלוחי חב"ד וגם עם אנשים אחרים - אנחנו מבינים שבאמת היתה היענות גדולה מאוד בצרפת לעזור לאדמו"ר בכל מיני מישורים - פוליטיים ואחרים...

"בהחלט, כולם: הרבנים, גם חסידי חב"ד וגם הקהילה היהודית של הרב רוזנברג והקהילה של הרב כהן הדיין של פריז. הרב אדמונד, הקהילה של כבוד הרב ללוש – כולם היו ממש כמו אחים וידידים נאמנים בלב ובנפש. כמו בבני ברק, אם אפשר לומר...

"אני אגיד דבר אחד: כרגיל בדברים כאלה, כשעוצרים אדם - לא משחררים מהר. ואם אחרי ארבעה ימים שוחררנו - הבנתי שניתנה לנו שליחות משמים. כרגיל, אם היו אומרים לי: סע לחצי שנה או לשנה לפעילות בצרפת - הייתי אומר אין לי זמן. אז אמרתי, כנראה שרוצים שנעשה משהו.

"ברוך ה' יש המון המון יהודים שעלו ארצה ב"ה. יש המון יהודים, ילדים שמעולם לא הלכו עם כיפה ברחובות, כי פחדו. נתנו להם שטריימל וטליתות ברחובות בחוץ. אפילו יהודים בלונדון לא הולכים עם טליתות בחוץ.

"ובפריז הלכנו ברחובה של עיר בכל הדרכים הארוכות, לפעמים 40-50 דקות, לבית כנסת וחזרה עם הטלית הלוך וחזור - ואפילו עם השטריימל! זה היה קידוש ה' גדול. המון יהודים התעוררו ללכת עם כיפות וציציות בחוץ.

"פעם היו שומרים בבתי הספר היהודיים, שילד שיוצא מבית הספר - שיוריד את הכיפה, שחס ושלום לא תתעורר אנטישמיות. ואדרבה: היום אין כבר שומרים, וילדים הולכים עם כיפות וציציות בחוץ בחסדי השם".

• כל זה קרה במצב שהאדמו"ר היה במעצר בית?

"לא היה שום מעצר בית".

האדמו"ר אומר בעצם: אומנם הגעתי לשם לכאורה כאנוס. אבל שם קירבתי כל כך הרבה אנשים - שלכאורה אם היו אומרים לי בוא ותיסע לשם, לא הייתי מעלה על דעתי שלא לנסוע...

"נכון. זו שליחות שהביאו אותנו משמים לשם, והיינו צריכים לפעול. ברוך ה' פעלנו רבות ונצורות. אני לא הולך פה כמו שאומרים להתרברב. אלו חסדי ה' יתברך. המון רבנים אסירי תודה שהיינו שם, שנשלחנו לחזק יהודים. וזאת כנראה היתה שליחות ורצונו יתברך".

• טוב, כבוד קדושת האדמו"ר מאשלג...

"כבוד קדושת? לי קוראים שמחה אשלג"...

להאזנה לראיון המלא חייגו: 052-999-66-00. "הכל בקול" – קו המידע הפופולארי

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!