מאבק בפולשים: הטיפול הנכון בחולי אסטמה

בעשרות השנים האחרונות בניסיון להימנע מתופעות הלוואי של סטרואידים למדו החוקרים את "תורת הלחימה" ואת שרשרת ההיררכיה והפיקוד של צבא ההגנה לגוף. בעיקר מה שענין אותם זו הבנת  הקודים המוצפנים שדרושים לגוף כדי להורות על מלחמה. וכך הם הגיעו אל הציטוקינים.

בשפה ציורית ניתן לומר כי הציטוקינים הם הרצים היוצאים דחופים אל תאי הדלקת ובאמתחתם איגרות מלחמה. "פולשים חדרו לגוף", זה המסר שהם מעבירים עד לתא הדם הלבן האחרון אי שם בעורק קצה. 

עוד חשודים שאותרו הם האינטרלוקינים. האינטרלוקינים הם תת סוג של ציטוקינים הלוקחים חלק מכריע במערכה המיותרת, אליה יוצאת מערכת החיסון. ואם ננסה לפשט את פעילותם נמשיל זאת לשפיכת נפט למדורה דולקת. כך הם משלהבים עוד יותר את בעירת מערכת החיסון - והדלקת המשתוללת.

ואז עלה הרעיון להיות ממוקדים יותר.

במקום להפציץ בסטרואידים את כל מערכת החיסון בלי אבחנה, לעשות חיסול ממוקד של אותם שליחי מלחמה עוד בטרם הם הספיקו לחלק את אגרות המלחמה.

וכך פותחו במעבדות חברות התרופות השונות שורה של תרופות ביולוגיות, כנגד שורה של מטרות לגיטימיות בהחלט, בלי לפגוע כמעט באוכלוסיות תאים חפים מפשע

בניסיון לפלח ולאפיין טוב יותר תתי סוגים של אסטמה הגדירו החוקרים את מה שקרוי בלשונם אסטמה אאוזינופילית.

אאוזינופיל הוא תא דם לו היתה חשיבות עילאית בעבר, כאשר מזונו של האדם לא היה סטרילי והיה צורך בתאים אשר מחסלים תולעים. אך בעת הנוכחית שהכל סטרילי ועטוף באריזה, קרנו ירדה פלאים, עד שלמעשה כיום הוא יושב כמעט מובטל. הבעיה שנוצרה היא שבהיעדר אובייקטים מתאימים לפעילותו הוא מתחיל לראות דברים תמימים למדי כמו קרדית אבק הבית או תפרחת הזית כאילו היו מזיקים מלאי כוונות זדוניות.

בקלות יתרה הוא נוטה להשתלהב אחרי אינטרלוקינים מתסיסים הפעילים בתגובה למזהמים, חיידקים או גליקוליפידים .

זהו הבסיס לאסטמה אאוזינופילית, כנגדה פותחו בשנים האחרונות שורה של תרופות,  כך שהיום אפשר לומר, שבטיפול נכון רוב רובם של האנשים יגיעו לאיזון, ללא סטרואידים דרך הפה.

כמו שציינו במאמר הקודם, למרבה הצער כשמגיע הזמן לנסות את אותן תרופות בזמן אמת מתברר לרופאים ולמדענים  שמבחינתם של מטופלים רבים הענין פה הוא לא רפואי אלא פסיכולוגי...

שום תרופה אינה יכולה לעבוד אם היא אינה ניטלת משלל סיבות ותירוצים שבסופו של דבר רובם נובעים מחוסר היכולת של האדם להפנים את מחלתו - להרגיש חולה ומוגבל. ואכן זו הסיבה למרבית מקרי אסטמה שאינה מאוזנת. לו החולים הללו היו מקשיבים יותר לרופאים ופחות לשמועות ובדיות ההתמודדות עם האסטמה שלהם היתה נראית אחרת לגמרי, ולטובה.

הכותב הוא יו"ר ארגון מזור

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!