שינוי מגמה: התקשורת חובשת כיפה

איים של שפיות

חייבים לומר שבימים האחרונים ניכרת בתקשורת איזושהי מגמה של התפכחות מהצורך למלא כוס התרעלה נגד הציבור החרדי עד תומה. איים של שפיות מתגלים לפתע, בעיקר בעיתונות הכלכלית, ואנחנו מרגישים בכל פעם מחדש כמו... קולומבוס.

אתמול זה היה 'דה-מרקר'. חיים זיכרמן, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומי שמצוי היטב בשני העולמות, החרדי והכללי, מפרסם מאמר נגד הפרופסורים המפוזרים בדעתם, רייכמן ורובינשטיין, שעומדים מאחורי העתירה הקנטרנית שדורשת מבג"צ לחייב את מוסדות החינוך החרדים להכליל את לימודי ה'ליבה' בתוכנית הלימודים.

"מי שחושב שמכה בכיסם של המוסדות החרדים תוביל לשינוי תפיסתי, טועה בגדול. במצב כזה החרדים יתבצרו בעמדתם ויתרחקו עוד יותר מהקונסנזוס. הנטל הכלכלי יפול אז על כתפי ההורים ויהפוך עניים לעניים יותר" - כותב זיכרמן.

"מלחמה על שליטה בתכני הלימוד במוסדות החינוך החרדיים היא מלחמה על עצמאות ההנהגה החרדית. היא תאחד את הציבור החרדי כולו סביב אויב משותף, שמנסה, לתפישתם, לפגוע בעצמאותם ומלחמת הליבה תהפך למלחמת דת. העתירה לבית המשפט היא איוולת פופוליסטית שתקצור כותרות, אך לא תשיג אינטיגרציה אמיתית... תהליכים כוחניים לא יסייעו למטרה זו".

דברים כדורבנות.

בנושא אחר לגמרי מנסה היום 'גלובס' להוביל, גם כן, לשינוי בתפישה ובאווירה. במקום שאפילו העיתונות החרדית לא טרחה לנצל את האישור הסופי שקיבל נושא טיפולי השניים חינם לילדים בוועדת העבודה בכנסת, ואישורו על אף הבג"צ, כדי להציג הישג גדול של פוליטיקאי חרדי למען האוכלוסייה כולה, נוטל את המלאכה הזו שי ניב, בכיר ב'גלובס'.

הוא כותב ללא מורא: "סגן שר הבריאות אמנם מחלק סוכריות לחרדים, אבל בדרך מוביל מהפכה שמיטיבה עם כל הצרכנים".

בכתבה מנומקת היטב שכותרתה היא "הקמפיין הדמגוגי נגד ליצמן", כותב ניב: "זאת לא הפעם הראשונה שהתקשורת לא אומרת את כל האמת בקשר לליצמן במסגרת הקמפיין שמנהלים נגדו גורמים במערכת הבריאות, שהחל עוד כשמינויו לתפקיד היה בגדר שמועה. אפילו בפרשת הקברים המפורסמת, שליצמן אמנם עשה בה הרבה טעויות, הוצגו רק חצאי אמיתות. מתברר שהיו בכירים במשרד הבריאות, שדווקא תמכו מקצועית בתוכניתו של ליצמן, בין היתר משום שהמיקום החילופי שהציע סגן השר קרוב יותר למנחת המסוקים.

"גם ההתערבות שלו בעניין בית החולים באשדוד היתה מוצדקת, כי האוצר סירב להכיר במבנה הענק שכבר בנתה העמותה החרדית במתחם בית החולים המיועד... מה לעשות שהפוליטיקאי החרדי הזה עושה את מה שלא עשו קודמיו כבר 15 שנה?... קל להיות קטנוניים עם ליצמן, אבל אסור לפספס את התמונה הגדולה והחשובה באמת" - מסיים ניב את מאמרו.

אמש, התכנסה הנהלת 'אגודת ישראל' בבית התנועה שבבני-ברק, ודנה באפשרות לשכור משפטנים ואנשי הסברה מן השמאל כדי שיתמודדו, במקומנו, עם קמפיין השנאה.

ח"כ מנחם אליעזר מוזס אף הציע לתרום את חלקו בכספי מימון המפלגות, שכבר שועבדו מזמן לנושים, למטרה חשובה זו. ההצעה מרגיזה: לא די שאלה מכפישים אותנו ותוקפים אותנו בדברי בלע ורשע שיקריים, אלא שמעתה גם נשקיע כסף ו'נשחד' את חבריהם כדי שינתקו אותם מהוורידים שלנו.

יכול להיות שעוד כמה כתבות כאלה ב'דה מרקר' וב'גלובס' יחסכו מאיתנו את ההוצאה המיותרת והלא חכמה הזו.

רק לא משפטנים ישראלים!

אנחנו אישית לא נרגענו מהידיעות על האפשרות שדרג 'ועדת החקירה' שתבדוק את אירועי ה'משט' יורד ל'וועדת בדיקה', שבראשה יעמדו משפטנים ישראלים ומשקיפים מן העולם. לא שאנחנו מומחים גדולים ב'וועדות חקירה', אבל ממעט הניסיון שיש למדינתנו הקטנה עם ועדות כאלה, שבראשם עמדו משפטנים, עולה שהן מעולם לא היטיבו איתנו. לא במלחמות, לא במבצעים צבאיים, ולא בהסתבכויות שונות שאליהם דחפנו את אפינו לחקור, מתוך סקרנות או כדי להצטייר כהומאניים וליברליים.

מקובלנו מרבותינו, ובפעם האחרונה זה היה האדמו"ר מליובאוויטש והגרא"מ שך זצ"ל, בעקבות הטבח בסברה ושאתילה, שאסור לישראל להיות חלק מיוזמה להקמת ועדת חקירה. במקרה זה, שתעשה זאת טורקיה ותבדוק איך הגיעו מחבלים נושאי נשק חם וקר אל ספינת 'שוחרי השלום' שיצאה מחופיה. בלעדיהם הרי אין שום סיבה להקים ועדת חקירה. פשרה בעניין ועדות חקירה משמעותה בכל מקרה, נטילת אחריות למה שטופלים עלינו, וכל השאלה שנותרה היא באיזו מידה, יותרת או מועטה?

אבל פשרה שמעמידה בראש הוועדה 'משפטנים' ישראלים, היא לא רק פתיחת חקירה כשידינו על התחתונה, אלא קביעת המסקנות מראש. למה שהנשיא לשעבר של בית המשפט העליון, אהרן ברק למשל, או המשנה שלו מישאל חשין, ירצו לוותר על הסיכוי לזכות בהילת עולם, אחרי שכאן הם כבר ניצלו את כל מה שיכלו לנצל ממעמדם הרם?

למה שייתפסו פחות מתקדמים מגולדשטיין שגם הוא יהודי שופט בית משפט העליון בדימוס, וגם הוא קיבל ד"ר של כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים; למה ש'המשפטנים' הישראלים שייבחרו לוועדה יסכימו לוותר על תוום כ'פעילי שלום', כאשר אפילו מהטרוריסטים על ה'מרמרה' לא דרשו זאת?

אם לא תהיה ברירה אלא להקים ועדה, יתכן שטוב יותר שהיא תהיה של האו"ם, הגוף שיחסו אלינו מוכר וידוע, מאשר של משפטנים ישראלים שהכל חושבים שהם לא סתם ניטראליים אלה נוטים לטובתנו.

כדאי ששרי השביעייה, ולפחות אלי ישי, יחשבו על זה...

'המכירה הצינית' של 'יתד נאמן'

יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, שוב התגלה אתמול ביושרו, כמי שאינו מוכר דבר שאינו שייך לו או למפלגתו. בימים אלה גם זה לא דבר של מה בכך.

בעוד שבתנועה כמו 'פועלי אגודת ישראל', למשל, מספסרים בנכסים והופכים אותם ל'ניידי' ומעבירים כספי עתק בין עמותות שמנוצלות שלא למטרתן, כאילו לא היו אלה כספי הקדש ונכסי ציבור, גילה יו"ר 'דגל התורה' בדיון על נושא הריכוזיות במשק שנערך בוועדה שהוא עומד בראשה, כי איל הון הציע לו לרכוש את ביטאון התנועה - 'יתד נאמן', אבל בעלי העיתון סירבו להעביר את העיתון לידיים אחרות.

הסירוב, ימשיך אמנם את הריכוזיות שנוצרה ב'יתד נאמן', והיא לא פחות מסוכנת מזו שגפני נלחם בה באמצעות ועדת הכספים. אבל חוץ מזה, טוב שלא נפל ברשתו של "איל ההון". אם היה הוא או מפלגתו, דגל התורה, מוכרים את העיתון, היו עוד מאשימים אותם, חלילה, במכירת דבר שאינו בבעלותם...

גפני מאוד דקדק בלשונו כשאמר בוועדה כי "בעלי העיתון סירבו להעביר אותו לידים אחרות". "בעלי העיתון" זה לא הוא, ואפילו לא דגל התורה. אז למה ש'איל הון' ריכוזי אחד ימכור את עיתונו לאיל הון ריכוזי אחר, שגפני נלחם בו?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!