כ' אלול התשפ"ד
23.09.2024

ביומונים הגר"מ אליהו לא שווה 'ראשית'

למה ראוי להתייחס בחיוב לעובדה שאין תמונה של הלווית הרבבות ביומונים החרדיים? • איך שמרו בסוד את נסיעת הגראי"ל? והאם דפוסי התעסוקה במגזר החרדי מאיימים על המשק • טורו של נחשוני

ביומונים הגר"מ אליהו לא שווה 'ראשית'
עזרא לנדאו



עוד כתבות, גלריות וקטעי וידאו:

הגולל נסתם, הקבר כוסה • גלריה אחרונה
מי שלא טבל במקווה, שלא יתקרב למיטה! • אשכבתיה דרבי מרדכי - הוידאו המלא
מאה אלף מיררו בבכי: "רבינו, למה עזבתנו?!" • שידור מוקלט מהלוויה
הפרוכת ירדה, ומאות פרצו בבכי מר • תיעוד
הווידאו האחרון של הרב • בלעדי
סבא, על מי נטשתני?! - מונולוג רווי דמע
הרב גרונר חושף: כך החלה ההיכרות • בלעדי
"תפסוק שהמשיח צריך לבוא!" • וידאו נדיר
'שעון הגאולה' שהופקד אצל הגר"מ אליהו
דברי מרדכי • הראיון האחרון של הראשל"צ
אבל כבד: הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל

אחרון הרבנים המקובלים

העיתונות החרדית היומית לא מצאה לנכון לפרסם הבוקר את הידיעה על הסתלקותו של הגר"מ אליהו זצ"ל בכותרת הראשית, אבל טוב מאוד עשתה שלא הביאה תמונה מהלוויית הגר"מ אליהו זצ"ל, כפי שהיא עושה תמיד כשאישי תורה נפטרים מן העולם בשעה המתחשבת עם מועד ירידת העיתון לדפוס. סוף-סוף הרי לא מדובר בכינוס מחנכים, שבקושי ממלאים כיתה, או בכנס הכנה ל'פורום מנהלים' כזה או אחר, שבמרכזו עומדת צלחת בורקס תפוחי אדמה ולא מיטה עטופה בטלית של גדול בישראל.

מאות אלפים ליוו את הגר"מ אליהו לבית עולמיו, ורמסו ברגליהם הדוחקות גם את הפתגם "תמונה אחת שווה יותר מאלף מלים". לא תמונה אחת, וגם לא יותר שהיתה מתפרסמת באותם עיתונים, היתה יכולה לתאר את היגון שעטף את מאות האלפים שאיבדו אמש את מנהיגם הרוחני, אבל פרסום הידיעה בראש הכותרות היתה יכולה לבטא את האובדן. עכשיו משזה לא נעשה, רק זיכרונות מהלווייתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל, יכולים לסייע למי שלא היה שם, להבקיע את מגבלות הדמיון ולהשיג את השגות האבל שבא לידי ביטוי בהלוויה.

ללא עדשות, ניתן היה לראות שם נחלי אדם ודמעות שנמשכו אחר המוח שקדח בתורת הנגלה והנסתר ובהלכה, אחרים שמוגנטו אל לבו שנדם בדיוק במצב שבו היה בכל ימי חייו - פתוח למצוקת כל אדם. היו שם אלה שידעו להבחין בנפשו שהיתה חצובה מהחומרים של גדולי עולם כמו 'החזון איש', 'הבבא סאלי' הגר"ע הדיה, הגר"ב אבא שאול, ועוד רבים שהכירו בסגולותיו ושהוא היה לחביבם עוד מימי עלומותיו.

כל אלה ניתנו בתוך גוף אחד, שהילך בתוכנו עד אתמול והנהיג את העדה הגדולה שליוותה אותו בדרכו האחרונה ועוד רבים שלא יכלו להגיע.

הגר"מ אליהו הוא האיש שהצליח לטשטש את המחיצות שבין פזורות ישראל. אבל כמו בסיפור השעון של 'הבבא סאלי' זצ"ל, שהועבר לו על פי חלום, עד שמחוגיו ייפגשו בשעה 12 ויבשרו את בא הגואל, ושהוא הותיר אותו אחריו כשהשעה בו מורה על...חמש דקות לפני שעת האפס, כך גם לא הספיק לראות כאן מדינת הלכה מכוננת, כפי שרצה ופעל עוד בצעירותו, יחד עם הרב שלמה לורנץ זצ"ל, הרב אליהו רפול, דוד נחמן בלוי ואחרים. גם את מלאכת פירוק החומה המדומה שבין החרדים לדתיים לאומיים, שבה השקיע עצמו בעיקר מאז 'ההתנתקות', לא הצליח להשלים.

את חמש הדקות האלה, האחרונות והקשות, הוא ודאי יזיז למעננו שם, לפני כסא הכבוד.

עם ישראל איבד את אחרון הרבנים המקובלים.



הקרנה טובה

הגראי"ל שטיינמן, יוצא היום, לביקור של יומיים בחו"ל, ועד לרגע האחרון, שאותו קבעו נאמני ביתו, בעצה אחת עמו, כמועד שבו ניתן לפרסם את הדבר ברבים, לא דלף לעיתונות שום פרט ואף לא רמז, על המסע בן 48 השעות.

הנגיד ר' שמעון גליק שכר מטוס פרטי, בסכום של 50 אלף דולר, המסלול המדויק, העובר דרך הקהילה המפוארת באודסה, הישיבה המיוחדת בברלין, וגיברלטר החוזרת לשורשיה היהודיים, הותווה כבר לפני כשבועיים, סדר היום נקבע לפרטי פרטיו והפמליה המצומצמת גובשה בפינצטה, והכל מחוץ לטווח הכיסוי העיתונאי.

זה לא רק משום שאפילו שוקי לרר הצלם המצטרף תמיד למסעותיו של הגרא"יל, לא נקרא הפעם, וגם לא שום עיתונאי. זה משהו הרבה מעבר לזה. משהו טוב קורה בבית הגראי"ל שטיינמן, והלוואי ויקרין גם על האחרים.



עבודה בעיניים

גם פרשת ה'משט', הממשיכה לשטוף אותנו, לא המעיטה מהגל העכור והיזום על מעגלי העבודה, ואם תרצו מערבולות העבודה, של הציבור החרדי.

מוסף 'עסקים' של 'מעריב', מפרסם כותרת ענק, על רקע שחור בולט, בנוסח השטרימרי שכבר אינו מצוי: "דפוסי התעסוקה במגזר החרדי מאיימים על המשק הישראלי".

הכתבה, המתפרסת על פני שני עמודים, מתריעה כי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע כי אם לא יחול שינוי מיידי בתעסוקת החרדים המשק כולו ימצא בסכנה.

איך 'תופסים' מקום במרחב מוגן נגד ה'סכנה' הזו המתרגשת עלינו? לפחות החרדים עצמם, על פי התמונה המתפרסמת בכתבה, כבר מוגנים מפניה, אם גם לא מפני היריקות שהם סופגים. את הכתבה מעטרת תמונת חרדי המקפץ על שלולית (דם?) עוטה ניילון עבה על כובעו, כמו זה שהגן על חלונותינו במלחמת המפרץ...

אבל מסתבר שממש כמו בסערת 'מרמרה' שם הגיעו, בסופו של דבר, ההוכחות המעידות על שהתרחש באמת על הספינה, מהטורקים עצמם, כך גם בסערה המאולצת הזו, מספק דווקא בני פפרמן, מי שמשמש בתפקיד מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת את התשובה ההולמת לטענות הסרק, שזוכות להד תקשורתי גדול כל-כך ב'מעריב'.

במאמר שהוא מפרסם במדור 'דעות' של העיתון הכלכלי 'דה מרקר', מאשים פפרמן וקובע חד משמעית כי הבעיה אינה בחרדים כלל, אלא בצד המעסיק.

"אנחנו איננו מעניקים את המשקל הראוי להעדרם של מקומות עבודה ההולמים את תרבותם ואת אורח חייהם של החרדים. לכן, אם רצוננו לגרום לשינוי במצב התעסוקה של החרדים, עלינו להעלות לראש סדר העדיפויות את הסיוע ביצירת מקומות עבודה המתאימים לאוכלוסיה זו. המסקנה כי תעסוקתם של החרדים נעה לכיוונים שיפגעו בכלכלת ישראל בשנים הבאות היא שגויה, ויש בה כדי להפחיד ולהדאיג צבורים רחבים בישראל ולעודד קובעי מדיניות קיצונית ביחס לאוכלוסיה זו"...

דברים פשוטים וברורים הרבה יותר מאשר ההתרחשויות ב'משט' הזקוקות לועדות חקירה. אז איך זה שבמכון הישראלי לדמוקרטיה וב'עסקים' של 'מעריב' לא הבינו את זה?

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 19 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}