הדרך להתחדשות // הרב שאול יורוביץ'

בנוסף לקריאת הפרשה הקבועה, אנו קוראים השבוע את פרשת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" כהכנה לחודש ניסן.   

זהו המשפט הראשון שבו הקב"ה פונה לעם ישראל "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" ומתבאר הדבר בספרי החסידות שהקב"ה אומר לישראל "ההתחדשות 'שלכם' היא", כלומר הנני נותן לכם כוח זה של יכולת התחדשות תמידית שהיא הבסיס לעבודת האיש הישראלי. בפתחו של האביב שהוא זמן של התחדשות, הקב"ה מוסר בידינו את כוח הנפלא הזה.

אך אין זה רק זכות אלא היא גם חובה עלינו כפי שאנו אומרים פעמיים ביום "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ" ודורשים חז"ל "בכל יום יהיו בעיניך כ"חדשים". אנו מצווים להשתמש בכוח ההתחדשות בתמידות.

ננסה לעמוד על משמעות מושג חשוב ועיקרי זה:

הטעות הנפוצה היא לזהות התחדשות עם השתנות.

כשעוסקים ב"התחדשות" האסוציאציה הראשונה העולה בדרך כלל היא עשיית דברים חדשים. כשאתה מרגיש רצון להתחדש מיד אתה חושב מה ביכולתי לשנות בחיי.

האמת היא שמרחק רב יש בין שתי עבודות אלו, הרצון לשינוי הוא מיאוס במצב הקיים, וייתכן והיא נובעת מאנוכיותו של האדם, שברצונה להשיג את מה שעדיין איננו תחת ידה, בבחינת 'יש לו מנה רוצה מאתיים'. אך התחדשות משמעה חידוש הקיים, היכולת למצוא ממשמעות מחודשת בדברים היומיומיים.

על הפסוק "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לה אֱלֹהֶיךָ" אומר רש"י בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו בברית.

בתפילת השחר אומרים אף יותר מכך המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, אותם מעשי בראשית הקיימים, הקב"ה אכן מחדש אותם בפועל תמיד.

הידיעה ש"החודש הזה לכם", שהקב"ה נתן לנו כוח זה והיא בתוכנו, מאפשרת לאדם לעסוק בה, וכדברי חז"ל "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, ניתן למשה בסיני"  כלומר החידוש כבר מצוי בתוכך, היא כבר ניתנה למשה, לא עליך ליצור אותו, עליך רק לגלות אותו.

המפתח להתחדשות היא הסתכלות פנימית בתוך הדברים שהכול מלא אורו יתברך, וממילא הכול מתחדש תמיד, זה מבטל את הצורך ללכת למקומות חדשים ומנתבת את האדם להתחבר מחדש כראוי למקומות הישנים והמוכרים.

זו הסיבה שרבי נחמן מורה לנו להתחדש בנקודת ה'יהדות' שבנו הקיימת בנו זה מכבר, ולא בהישגים חיצוניים חדשים.

מדברי רבי נתן אנו לומדים יסוד נוסף בעבודה זו, שהדרך להתחדש תלוי בשכחת העבר

בכל עת ובכל שעה צריך להזכיר את עצמו בהשם יתברך ולשכוח לגמרי כל מה שעבר עד הנה ולהתחיל מעתה מחדש ממש כל מה שיוכל... (ליקוטי הלכות תפילין).

כשתרפה את אחיזותיך בעבר תוכל לראות את החיות החדשה המושפעת עליך ברגע זה. בכדי לזכור ולדבוק באחדות הפשוט עליך לשכוח את הפירוד.

בשבת זו מחד אנו מסיימים את ספר שמות אך דווקא אז בסיום, עלינו למצוא נקודת החידוש וההתחלה כאמור.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!