כ"א חשון התשפ"ה
22.11.2024
העיר החרדית בראש

הטענות לאכיפה בררנית: נתוני אכיפת הנחיות הקורונה נחשפים

נתוני הדו"חות שניתנו בשנה האחרונה בגין אכיפת ההנחיות הצליחו לעורר סערה לא קטנה וטענות על אכיפה לא שוויונית בב"ב לעומת ת"א הובילו לכותרות שליליות נגד המגזר החרדי | מניתוח מחקרי מעמיק של כלל הדו"חות עולה כי לא מיניה ולא מקצתיה - האכיפה הייתה שווה בכל המגזרים

הטענות לאכיפה בררנית: נתוני אכיפת הנחיות הקורונה נחשפים
אילוסטרציה צילום: דוברות המשטרה

ניתוח מחקרי של 552,076 דו"חות שניתנו בתקופת הקורונה בין 19 במארס 2020 ל-8 בפברואר 2021, שהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהתאם למספר התושבים, חתך הגילאים והמצב הסוציו-אקונומי בכל עיר ויישוב, מגלה כי אכיפת המשטרה את תקנות הקורונה לא היתה בררנית.

מקורות שעסקו בפילוח מהימן של הדו"חות קובעים כי אכיפת המשטרה הותאמה למאפייני ההפרות בקרב האוכלוסיות השונות, אולם "פרסומים בכלי תקשורת שונים נועדו ליצור ואף לתמרץ נרטיבים שליליים בתודעת הציבור בהתייחס לעבודת המשטרה".

לאור פרסומים בתקשורת, שיצרו תמונה מעוותת של האכיפה המשטרתית, נמסרו נתוני הדו"חות מפרוץ המגיפה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לצורך ניתוח מקצועי אובייקטיבי ותקף. ממצאי ניתוח הדו"חות, שהגיעו ל"ישראל היום", חושפים כי בניגוד לכותרות מהדהדות על תת-אכיפה במגזר הערבי, האכיפה המשטרתית היתה גבוהה בהשוואה למגזרים אחרים. בה בעת, הממצאים מגלים כי בניגוד לגל עכור של פרסומים וטענות מצד פוליטיקאים על כך שהמשטרה אוכפת באופן בררני ומפלה את הציבור החילוני על ידי הימנעות מאכיפה במגזר החרדי - האכיפה הותאמה לדפוסי ההפרות שאפיינו את המגזר.

במשטרה טוענים כי הצגת כמות של דו"חות שנתנו שוטרים ביישוב מסוים לעומת יישוב אחר אינה מדד השוואתי, שכן ניתוח מהימן חייב לפלח את סוגי הדו"חות שניתנו, בהתייחס לגורמים שבגינם ניתנו. כך, למשל, יש לכמת את הקשר בין כמות החולים ביישוב מסויים לבין סך כל הקנסות שניתנו ביישוב זה.

לטענת אנשי המקצוע, חישוב כמות דו"חות שניתנו בכל עיר ויישוב והשוואתם היא טעות מגמתית, משום שיש לחשב כמות דו"חות לאלף איש בכל יישוב שתושביו מעל גיל 18. במגזר החרדי, למשל, קיימים יישובים עם גיל חציון 14 לעומת יישובים עם גיל חציון 35, והרי ילדים אינם בני עונשין. נקודה נוספת שמעלים מי שחקרו את הדו"חות היא העובדה שלא ניתן לחשב את כמות הדו"חות בכל עיר ויישוב, ומכאן להשליך על זהות מקבלי הדו"חות או השתייכותם המגזרית. כך, למשל, במטרופולין כמו תל אביב המזוהה כעיר חילונית, רק 30% ממקבלי הדו"חות הם תושבי העיר ואילו 70% עובדים בה או מבקרים בה.

בנוגע לדו"חות שניתנו לבתי עסק קובע המחקר כי לא ניתן להשוות בין כמות הדו"חות שניתנו לבעלי עסק בתל אביב לבין כמות הדו"חות שניתנו בבני ברק. "כמות העסקים לנפש בתל אביב גבוהה בשיעור ניכר לכמות בבני ברק", אומר אחד החוקרים.

על פי הנתונים, 70% ממקבלי הדו"חות בתל אביב-יפו אינם תושבי העיר. בית שמש מובילה בהפרות במוסדות חינוך. ושפרעם שיאנית בגין אי-עטיית מסכה. 552,076 דו"חות קורונה חולקו עד עתה, ובניגוד לדעה הרווחת - האכיפה המשטרתית היתה רחוקה מלהיות בררנית. כך דווח איציק סבן, ב"ישראל היום"

מנתוני כלל הדו"חות עולה כי בתחילת הקורונה כ-80% מהדו"חות ניתנו בגין אי עטיית מסכה, ובחודשים ינואר-פברואר 2021, רוב הקנסות שניתנו על הפרת מרחק היו ביישובים חילוניים. ממארס אשתקד ועד תחילת ינואר השנה הוטלו על הציבור כ-442 אלף דו"חות. 65% בגין אי עטיית מסכה וכ-25% בגין יציאה למרחב הציבורי. לעומת זאת, בסגר השלישי תמונת האכיפה התהפכה. בחודשים ינואר-פברואר בלבד ניתנו כ-109 אלף דו"חות. 69% בגין הפרת יציאה למרחב הציבורי ו-23% בגין אי עטיית מסכה.

ראש אגף המבצעים, ניצב אמנון אלקלעי, התייחס לממצאי הדו"חות ואמר: "פרקטיקת האכיפה הותאמה לאיומי הקורונה".

לדבריו, "מכיוון שהמשטרה אינה יכולה להיות בכל שטח מדינת ישראל, עבודת השוטרים התבצעה על פי מדדים אפקטיביים תוך התמקדות במאפייני ההפרות בכל אזור ואזור ובהפרות שהכי מגדילות תחלואה, שהן התקהלויות באזורי סגר, ערים אדומות וכתומות". הוא הוסיף כי למרות הביקורת, "המשטרה הצליחה להשפיע על נורמות התנהגות רצויות כגון עטיית מסכות, הפחתה של אירועים המוניים וצמצום חתונות, שבעקבות האכיפה התקיימו במחתרת".

משטרת ישראל דו"ח קורונה בית שמש

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}