צרות עין פוליטית: כך נכשלה ברגע האחרון חלוקת החיסונים לחו"ל

יש שיאמרו שהתוכנית לחלק חיסונים נגד הקורונה למדינות זרות ברחבי העולם, היתה עשויה להיות שעתה היפה של מדינת ישראל. אלא שמה שנדמה כצרות עין פוליטית קטע את התוכנית באיבה, וספק אם תצא לפועל כלל. כעת הפרטים נחשפים: כך נוהל - והוכשל - המבצע.

מפרטי התוכנית שנעצרה עולה כי כבר בתחילת ינואר עדכן המל"ל (המטה לביטחון לאומי שבמשרד ראש הממשלה) את שר הביטחון בני גנץ, שר החוץ גבי אשכנזי והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מטפל בסוגיה. מאז התקיימו במשך חודשיים חילופי מסרים בין הגורמים השונים בנושא, עד שלפני שבועיים שינה שר הביטחון את עמדתו לגבי התוכנית - והחל לטעון כי "נתניהו פועל במחשכים". כך דווח "ישראל היום".

על פי הפרסום הבוקר ב'ישראל היום' עולה כי זמן קצר לאחר שנודע כי ישראל השיגה מלאי עצום של חיסונים, החלו מדינות זרות לפנות אליה בבקשה לקבלם. כבר ב־29.12.20, כשבוע לאחר שכלי התקשורת בעולם החלו לדווח על "נס החיסונים הישראלי", הגיעה למל"ל הבקשה הראשונה. היא עלתה בשיחת טלפון של ראש הממשלה נתניהו עם אחד ממנהיגי המדינות שעימם הוא עומד בקשר, שביקש "אפילו רק כמה אלפים" מהחיסונים. עוד ועוד פניות דומות הגיעו אל שגרירים של ישראל בעולם, אל המוסד, אל המל"ל ואל נתניהו עצמו. בקשה מיוחדת הגיעה משר הביטחון בני גנץ, בנוגע לכוח הרב לאומי בסיני, המפקח על קיום הסכמי השלום בין ישראל למצרים.

גורם המעורה בפרטים אומר כי: "כבר בתחילת ינואר היה ידוע על תרומת החיסונים לחו"ל, ושראש הממשלה והמל"ל מטפלים בה ומרכזים אותה, הבקשות לקבלת החיסונים מגיעות גם משר הביטחון וממשרד החוץ. הכל היה ידוע, ואיש לא הביע שום הסתייגות".

לנוכח הצטברות הבקשות מהגופים השונים, החליט ראש המל"ל בן שבת לקיים עבודת מטה, שתקבע אלו מדינות יקבלו את החיסונים ובאיזה היקף. גיבוש הקריטריונים הוטל על שני ראשי אגפים במל"ל - ראובן עזר, האחראי על העולם המערבי והמדינות שיש עימן קשרים גלויים; ו"מעוז", בכיר שב"כ לשעבר, המרכז קשרים עם מדינות שאינן מכירות רשמית בישראל.

בסוף ינואר נוסחו המדדים, וגובשה רשימת המדינות שישראל תיענה להן. הוחלט כי החיסונים יינתנו בהתאם למצב התחלואה בכל מדינה, ליכולות התחסנותה העצמאית - וכן לרווח המדיני שתקבל ישראל תמורת המוכנות לסיוע.

כך למשל, צורפה לרשימה מאוריטניה, מדינה שמבחינה רשמית לא מכירה בישראל, אך במל"ל העריכו שעשויה להתקדם לנורמליזציה אם תקבל חיסונים.

עוד הוחלט כי ישראל תמסור רק חיסונים שרכשה מחברת מודרנה. מדובר בכמות קטנה יחסית, של רבע מיליון מנות, שממילא לא היתה כוונה לחלקן בארץ - שכן שימוש בהן היה משבש את איסוף המידע שמבצעת חברת פייזר בישראל על יעילות חיסוניה שלה. כןיש לציין כי תוקפם של חיסוני מודרנה צפוי לפוג בתוך כשלושה חודשים, ולכן עלה הצורך למצוא להם אוכלוסיית יעד בדחיפות.

יתרה מזאת, הכמות שתימסר הוגבלה ללא יותר מ־5,000 חיסונים למדינה אחת. בסך הכל אישר המל"ל מסירת 46 אלף חיסוני מודרנה ל־20 מדינות.

עוד נקבע כי כל מדינה שתקבל את החיסונים - תשלם עבורם ועבור המשלוח. תחילה ביקשו במל"ל לוודא שהחיסונים מפייזר בטוחים ומספיקים לכל אזרחי ישראל; בהמשך התפתחה "מלחמת חיסונים" בין האיחוד האירופי לבין בריטניה, ובן שבת חשש שחלוקת חיסונים תפגע במעמד הבינלאומי של ישראל. כשנפתרו בעיות אלה, הוחלט לצאת לדרך.

שר הביטחון בני גנץ וגורמים נוספים החלו לטעון כי נתניהו "סוחר במחשכים בחיסונים של אזרחי ישראל ששולמו מכספי המסים שלהם בלי דין וחשבון", והוסיפו כי מהלך כזה מחייב דיון ואישור. אם גנץ עצמו הוא זה שביקש מהמל"ל בינואר לאשר חיסונים לכוח הרב־לאומי בסיני, כפי שעולה מהתכתובות שהגיעו לידי "ישראל היום" - לא ברור מדוע בסוף פברואר החליט שנדרשת ישיבת קבינט, ועל מה מתבססת טענתו ש"קבלת ההחלטות נעשית במחשכים".

מרגע שהחלה בדיקת היועמ"ש, חלוקת החיסונים לחו"ל נעצרה, וכפי שנראים הדברים כעת לא תחודש בקרוב. בניגוד לדברי גנץ, כתב מנדלבליט שהחוק אינו מבהיר מי מוסמך לחלק חיסונים, אך המליץ כי להבא הממשלה או הקבינט יקבלו את ההחלטות.

מלשכת השר גנץ נמסר בתגובה כי "העובדה שרה"מ הכריז על עצמו כמרכז נושא החיסונים, לא נותנת לו סמכות לנהל אותם כמו בסטיונר בשוק. כפי שניסה להסתיר עסקאות נשק והסכמים מדיניים, כך נתניהו מנסה לעקוף את המנגנונים המקובלים. אם יש צורך מדיני או ביטחוני, הוא מוזמן להציג אותו לפורום הרלוונטי שיקבל החלטה"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!