הלכות ונוסחים של תפילת הדרך

היום, כאשר אנשים נוסעים למדינה רחוקה, הדרך נדמית יחסית קצרה. מגיעים מוקדם לשדה התעופה, מבלים מספר שעות בדיוטי פרי, כמה שעות על מטוס עם דיילים ודיילות, מנות מוכנות בהתאמה אישית, כריות וכיבוי אורות בלילה, סרטים ותוכניות אישיות לנוסעים. הסכנה העיקרית היום היא לשבת במושב שמאחוריו יושבים ילדים קטנים ולזכות בחוויית טיסה קולנית במיוחד, או שאולי לאבד מזוודה בדרך ליעד. נסיעות לא תמיד היו עניין של מה בכך. בזמני עבר, כאשר נסיעות היו עניין לסוסים ושוורים, עגלות ומעבורות, הסכנות שארבו לנוסעים בדרך היו מרובות, לא כל שכן אם הנסיעה המדובר הייתה נסיעה למרחק ארוך שארכה יותר מיום בודד. שודדים ליסטים, חיות טרף ובר, רעב ומזג האויר – כל אלו היו סכנות של ממש שרק חיכו לפגוש את הנוסעים שהעזו לצאת מד' אמות ביתם ועירם ולסכן לא מעט רק כדי להגיע ממקום למקום.

תיקון התפילה בתקופת התלמוד

מי שייסד את התפילה בתקופת התלמוד היה הרב חסדא שאמר כי כל מי שיוצא לדרך עליו להגיד את התפילה בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ט, עמוד ב'. הרעיון שמאחורי התפילה הוא למעשה בקשה מאלוהים לשמור על האדם מפני הסכנות שאורבות לו בדרך ומן המרחק שנוצר בין האדם לאנשים אחרים.

מספר יצירות נכתבו שכל מהותן הוא הפחד המהותי מניתוק מהחברה האנושית – הספר רובינזון קרוזו, או סדרת הטלוויזיה גיליגנד איילנד, או הסרט הלגונה הכחולה. הפחד הראשוני הזה הוא גם מה שמביא את ברכת הדרך להיות כתובה בלשון רבים – כך האדם משתף את עצמו עם הכלל וינצל בעזרת אחרים, גם אם הוא עצמו מתרחק מיישובי אנוש.

האם ברכת הדרך לטיסה היא ברכה או תפילה?

יש לא מעט חילוקי דעות בנושא הזה. ברכה, באופן מסורתי, מתחילה במילים "ברוך אתה ה'" אבל תפילת הדרך לטיסה דווקא מתחילה במילים "יהי רצון מלפנייך". לדעת הראשונים, אותם רבנים שחיו בין המאות ה-11 וה-15 ולהם תפקיד מהותי בפרשנות התלמוד, מדובר בברכה. היא אמנם אינה מתחילה באופן המקובל בו ברכה מתחילה אבל היא מסתיימת במילים "ברוך אתה יי". על פי דעה זו ולפי הלכות ברכות כיוון שמדובר בברכה שאינה מתחילה במילים "ברוך אתה ה'" יש להקדים לה ברכה שכן מכילה את הביטוי, לדוגמה ברכת מזון או שתיה. ההיגיון מאחורי הילכה זו הוא כי במידה ומדובר בברכה ויש ברכה המקדימה אותה הרי שגם על פי הלכות הברכות אין להקדים את המילים "ברוך אתה ה'" לפני אמירת הברכה השנייה.

כיום, רוב הפוסקים אומרים כי ניתן להגיד את ברכת הדרך לטיסה גם ללא ברכה מקדימה. הטיעון שלהם לכך הוא שמדובר למעשה בתפילה ולא בברכה, ולכן כל הלכות הברכות לא חלים עליה.

מתי צריך להגיד את תפילת הדרך לטיסה?

על פי הלכות תפילת הדרך יש להגיד את הברכה לאחר שיצאנו לדרך, ולפני שעברנו ארבעה ק"מ. אם במקרה שכחנו להגיד את הברכה, אפשר להגיד אותה לכל אורך הדרך מלבד ארבעת הקילומטרים האחרונים של הדרך שבהם אנחנו כבר בחזקת "הגענו".

כאשר מדובר בתפילת הדרך למטוס, המקום המתאים ביותר לתפילת הדרך הוא ככל הנראה שדה התעופה. מצד אחד, שדה התעופה מרוחק מרחק של יותר מארבעה קילומטרים מרב מקומות היישוב מהם הגענו אליו ומצד שני ניתן לומר את התפילה בעמידה בבטחה וללא סכנה. אחת השאלות שעולות נוגעת לסוגיה זו בדיוק. במקור, שהנסיעות התנהלו על גבי עגלות היה מקובל לעצור את העגלה בצידי הדרך על מנת לומר את תפילת הדרך.  היום, עצירת רכב בצידי הכביש מלווה בסכנה ולכן רבים מהפוסקים קובעים כי עדיף להמשיך בנהיגה ולא לעצור בצידי הדרך ולהסתכן רק על מנת לומר את תפילת הדרך, בבחינת פיקוח נפש.

ככלל, תפילת הדרך לטיסה נאמרת רק בעבור טיסות ארוכות מארבעה ק"מ, אך כמעט כיום טיסות הקצרות מכך.

כאשר יש עצירת ביניים, האם יש צורך לומר שוב את תפילת הדרך?

תפילת הדרך אמורה להיאמר פעם אחת לכל יום של המסע, כאשר מלבד היום הראשון מדלגים על הסיומת של "הרוך אתה יי". כאשר יש עצירת ביניים אבל מדובר באותו יום בו הטיסה יצאה, אין להגיד את הברכה בשנית. במידה וחלף תאריך אין הכרח לומר שוב את ברכת הדרך לטיסה ואם מחליטים להגיד בכל זאת יש להמנע מהזכרת השם.

מתי בכל זאת יש להוסיף ברכת הדרך לטיסה בעצירות ביניים? כאשר העצירה לא תוכננה מראש כחלק מנתיב הטיסה המיועד. במקרה זה יש להתייחס לחלק שהוסף כדרך נפרדת ולהגיד את תפילת הדרך לטיסה עבורו.

על פי מה נקבע הצורך לומר את תפילת הדרך לטיסה – זמן, מרחק או מידת הסכנה?

הלכות תפילת הדרך קובעות כי המרחק המינימאלי של הדרך אותה יש לעבור על מנת שהדרך תדרוש אמירת ברכת הדרך היא מרחק של ארבעה ק"מ. לא כולם מסכימים עם קביעה זו ויש כאלו הטוענים שלא מדובר בארבעה ק"מ ממש אלא בזמן. לאדם ממוצע היה לוקח כשבעים ושתיים דקות לעבור ברגל מרחק של ארבעה ק"מ (פרסה אחת) בדרך שאינה סלולה. לכן, יש מי שאומר כי המידה הקובעת היא מידת הזמן ובמידה והדרך נמשכת פחות משבעים ושתיים דקות – אין להגיד את תפילת הדרך לטיסה.

אחרים לעומתם אומרים כי מדובר במרחק ולא בזמן כיוון שהשאלה עד כמה האדם מתרחק ממקום יישוב שבו אחרים יוכלו לעזור לו במידה וייקלע לשעת צרה.  על פי הראשונים, המודדים את הצורך באמירת תפילת הדרך בקילומטרים הרי שאדם שמתכוון להיכנס לרכב ולנסוע מירושלים לתל אביב צריך לומר את תפילת הדרך לעומתם מי שמודד את הצורך באמירת תפילת הדרך בזמן טוען כי במידה ואין פקקים משמעותיים – שהרי הדרך מירושלים לתל אביב נמשכת פחות משבעים ושתיים דקות ולכן אין צורך לומר את הברכה.

נהוג לומר את תפילת הדרך גם לנסיעות הקצרות משבעים ושתיים דקות, במיוחד כיוון שתאונות דרכים מהוות כיום את אחת הסכנות הגדולות במסעות ממונעים. בגדול, הלכות אשכנז מדגישות את המרחק ואילו הלכות ספרד את הזמן. ישנן הלכות המדברות על מרחק הליכה של מיל אחד (18 או 24 דקות) ואחרות על 4 מיל – כלומר 72 דקות. הנוסח התימני תמיד אומר את ברכת הדרך, לכל אורך של דרך, אך משמיט מהברכה שם ומלכות. כאשר יש ספק האם יש להגיד או לא את הברכה – עדיף להשמיט שם ומלכות, למשל במקרים בהם עוברים בסמוך ליישובים אחרים או כאשר המסלול אותו עושים לא מתרחק מאד מהעיר והוא מעגלי סביבה.

שאלה אחרת נוגעת לעניין הסכנה. התלמוד הבבלי קבע כי דרך שאורכת פחות מארבעה קילומטר – אין להגיד את הברכה עבורה, לפי התלמוד הירושלמי מנגד יש לומר את הברכה בכל יציאה לדרך שהיא מסוכנת, גם אם הדרך קצרה מארבעה קילומטר, או משבעים ושתיים דקות.

גרסאות ונוסחים של תפילת הדרך

מלבד נוסחים שונים לעדות שונות קמו עם השנים נוסחים נוספים לתפילת הדרך. הצבא תרם תפילת הדרך לטיסה, לשייט ואפילו לצניחה. גרסאות לתפילת הדרך לרכבים ממונעים הכוללת את סכנת תאונות הדרכים גם היא התווספה וישנן מספר גרסאות לתפילה המדרך למטוס. ישנם רבנים אשר מעדיפים את הגרסה המקורית שנכתבה בידי חכמים אולם כיום רבים מכירים בשינוי הזמנים והצורך לברך ולהתפלל ולהישמר מפני סכנות אחרות וחדשות שהטכנולוגיה מוסיפה.

המאמר נכתב בשיתוף Unicow.co.il האתר המוביל בישראל לברכת הדרך לטיסה על כיסוי דרכון

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!