ליצמן, עם חברים כמו גפני, לא צריך שונאים

הראיון המיותר של גפני

היינו מוכנים לסבול עוד שני עמודים על ה'משט' ובלבד שהם יבואו במקומו של הראיון עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שפורסם בסוף השבוע במוסף 'יומן' של העיתון 'מקור ראשון' ויחסכו מאיתנו את הבזיון, בעיני עצמנו.

ציפי ליבני מצאה לנכון לחזק את נתניהו ואת ברק, ארדואן נפגש עם הרב פורמן, רבבות יוצאים לרחובות כדי להחליף את משקעי ה'מלכודת' ב'לכידות', אבל גפני נשאר תקוע בסכסוכים הצרים והמרגיזים ומנפק, בעיתוי האומלל ביותר, למיכאל טוכפלד כותרת בנוסח: "אמרתי לליצמן אל תצא למלחמות שלא תוכל להסביר"...

גבר.

לנתניהו לא היה אומץ להגיד את אותם דברים על שר הבטחון ברק, ברק ה'פייטר' מ'סבנה' לא אמר אותם על הרמטכ"ל אשכנזי, אבל גפני 'מתנדב' לומר אותם, ודווקא עכשיו, על חברו למפלגה ליצמן.

את מי מבין קוראי 'מקור ראשון' המשמעות המזלזלת של המשפט הזה מעניינת? מלבד את העיתונאי שרשם אותו מפיו וכמה מאלה שמחככים ידים בהנאה בכל פעם שהמנהיגות החרדית שוב נקלעת למלחמות י' בי' - את איש לא! אם באמת היה חשוב לגפני לומר את הדברים ודווקא עכשיו, למה ב'מקור ראשון'? למה לא מעל הבימה הביתית - 'יתד נאמן' או באחד מהשבועונים?

על ה'אינטרנט' לא העזנו לחשוב כלל שהרי שם עלולים הדברים להגיע חלילה לעיניים לא רצויות, והאתרים עלולים להכשיל את גפני באיסור לשון הרע...

גם בראיון הזה, כמו בראיונות קודמים שלו , מתבטא גפני ברהיטות, ובעניינים כלליים מדבר מאוד לעניין, ואפילו משכנע.

דווקא משום כך ה'יציאות' הלא נשלטות שלו מרגיזות יותר.

"את המאבקים האחרונים באשקלון הוא הניח לליצמן לנהל" - כותב טוכפלד, כאילו הוא אינו יודע שגם גפני ניסה להוביל מהלך של פשרה ונכשל. מכאן נכתבים הדברים שלא בתוך מרכאות, אך מתוך היכרות עם הנפשות המעורבות, בצד המראיין ובצד המרואיין, אין ספק שהם נאמרו אוף זה רקורד על-ידי המרואיין ואינם פרי המצאתו של המראיין.

"גפני ידע שבערב ראש השנה יצטרך ליצמן לומר התרת נדרים משולשת. הוא הצהיר שיפרוש אם לא יתמנה ליו"ר ועדת הכספים (זה היה לפני התרת הנדרים הקודמת), אם יפנו את הקברים באשקלון, או אם לא תתקבל תוכנית טיפולי השיניים לילדים. דבר מאלה לא קרה. ליצמן נשאר בפנים. גפני מנהל איתו מערכת יחסים סבוכה ומעניינת. "אנחנו חברים טובים" - הוא מצהיר, אבל כשהוא מתבקש לומר עליו שני משפטים, נדלק הזיק השובב בעיניו: "הוא סגן שר הבריאות הטוב ביותר שהיה לנו מאז קום המדינה".

ולמי שאינו יודע לא היה לנו סגן שר בריאות בעבר.

אפילו אם היה גפני איש מפלגה יריבה, לא היה מקום לציניות האישית הזו לעת הזאת, על אחת כמה וכמה ש'האחריות מחייבת' כשמדובר במי שעומד בראש המפלגה שהוא חלק ממרכיביה.

"לפי מה שהתקשורת עושה" - אומר גפני במהלך הראיון - "אם הייתי חילוני שרואה חרדי, הייתי משסע אותו! החרדי הוא גזעני בעמנואל, שורף דגלים, דורך על יום הזכרון, פוגע ביום השואה, לוקח כסף מהמדינה, פרזיט שמה שמעניין אותו זה רק קברים של פגאנים באשקלון. תראה איזה תרכיז של הסתה מצטבר נגדו, וזה רק בחודש אחד..."

צודק בכל מילה. רק שברשימה הארוכה של ה'סיבות' לשנאה הוא שכח להזכיר שהם גם...אוכלים זה את זה.

קצר בתקשורת: 10 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. התמונה המרגיזה ביותר

רק ב'הארץ' התפרסמה ביום ששי ידיעה על פגישה שהתקיימה ביום חמישי האחרון, בין ראש ממשלת טורקיה הצורר ארדואן לבין הרב מנחם פרומן מתקוע. הרב פרומן הגיע לטורקיה כבר לפני ימים אחדים, יחד עם השייח' מנאסרה, כדי לקיים דיאלוג בין דתי, אבל הפגישה עם ארדואן שנקבעה לפני זמן רב, התבטלה ברגע האחרון, עקב האירועים סביב המשט.

ביום חמישי 'התרצה' ארדואן וקיבל את הרב פורמן במעונו הרשמי.

מה דיברו שם? - פחות חשוב. אבל אל הידיעה בנושא צורפה תמונה שאותנו היא קוממה, בעיקר בעיתוי הזה. מול המנהיג הטורקי שמתגלה כאחד מגדולי צוררי היהודים, ישב הרב פורמן כשהוא, לא פחות ולא יותר...עטור בתפילין.

במקרה של טורקיה כל המדינה היא מקום טומאה, אבל ביתו וגופו של הנבל הזה הוא בוודאי מקום שאסור להניח בו תפילין.


2. הכשל המודיעיני הגדול ביותר

כמעט כל עיתוני סוף השבוע החרדים הקדישו בסוף השבוע כתבה במלאת עשר שנים לפטירתו של הא"יש - הרב אברהם יוסף שפירא, מי שכונה 'מנכ"ל המדינה'.

איש העט המיתולוגי הרב ישראל שפיגל, שהיה ידיד נפשו של שפירא ז"ל ובעל שורשים משותפים עמו בחסידות טשורטקוב, חזר ל'המודיע' שאותו ערך לפני תקופת האמבות בתקשורת החרדית, כנציג צא"י. אומן יחצי הציבור אריה פרנקל שהיה איש ימינו, התארח ב'המבשר'. אבל בעוד ארבעת בניו שוחחו יחד ב'בקהילה', הופיע רק אחד מהם, ר' אלימלך שפירא ב'משפחה', ולמרות זאת קיבל את תמונת השער של המגזין.

איך לא ידעו על המתחרים קודם? – מסתבר שגם בתקשורת החרדית היה השבוע כשל מודיעיני...


3. הכתבה המתוזמנת ביותר

במשך מספר שבועות פילסה לה חסידות סלונים מקום בקדמת עמודי החדשות שבעבר היא, ובעיקר האדמו"ר, מאוד נזהרו מלהופיע בהם. 'במשפחה' חשבו, ובצדק, שאם זה כבר קרה, יש מקום להרחיב את היריעה מעבר לאירועים בעמנואל שחסידות זו נקלעה אליהם, שלא בטובתה, ושניים מטובי הכוחות בכתיבה ובהתמצאות חסידית, יאיר וינשטוק וירוחם לנדסמן, הוציאו מתחת ידם כתבה ממצה, מקיפה ומעניינת במיוחד.

כאן, הם דווקא הקדימו את כל הקולגות שלא הצליחו, או לא השכילו לעסוק בנושא.


4. החסכון הגדול ביותר

אל תחפשו. לא ב'מורשה' ולא ב'בקהילה', לא תמצאו אף לא באחד מהם ולו רמז לבעלות המשותפת שנוצרה ביניהם השבוע, עם השלמת העיסקה למכירת 'בקהילה' למי שההדיר עד עתה גליונות, ולא של עיתונים, אלא של דפי ש"ס, במסגרת ש"ס לובלין, ועוד ספרים עתיקים חשובים.

השינוי היחיד שהבחנו בו השבוע ב'מורשה' הוא שהמוסף התורני 'תבונות' נכלל בתוך החוברת הרגילה של המגזין, מה שטישטש מעט את הבידול בין השיחה המעמיקה עם הגרב"ד פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' על זקנו רבי ירוחם ממיר זצ"ל, המופיעה בחלק הרגיל של המגזין, לבין ההצצה אל הליכות חייו של האדמו"ר מרחמיסטריווקא זצ"ל, שמתפרסמת אחרי השער התורני.

במבט שני זה נראה לנו לא מכוון אלא סתם צעד של חסכון. השילוב בין שתי החוברות, הרגילה והתורנית חסך להם לפחות כתבת צבע אחת בחלק הראשון.

אחרי הכסף שהשקיעו ברכישת 'בקהילה' גם זה משהו.


5. הטעות הגדולה ביותר

איזו פרשה קראו בבית הכנסת שלכם השבת? – אצלנו זו היתה פרשת 'שלח', אבל במוסף 'שבת קדש' של 'יתד נאמן' עדיין אוחזים ב'בהעלותך'...

בכתבה הנושאת את השם 'מנורה בדרום' ועוסקת בקהילת אופקים נכתב בכותרת המשנה כך: "בשבת בה אנו קוראים פרשת "בהעלותך את הנרות" ומדברי הגמרא אנו יודעים כי המנורה עמדה "בדרום", מפנים אנו זרקור אור לקהילה מפוארת בדרומה של הארץ"...

מילא המגיה, אבל ש'הוועדה הרוחנית' תפספס טעות מתמשכת שכזו?


6. הראיון המפרגן ביותר

ערן בר-טל, במוסף 'כלכלה' השבועי של 'מקור ראשון' מפרסם ראיון מפרגן ביותר עם סגן שר האוצר ח"כ יצחק כהן משס,. "אף אחד לא יכול להגיד שהוא פועל מתוך אינטרס מיגזרי", קובע המראיין עוד בכותרת, בחזית המוסף, ומי אנחנו, ולמה בעצם, שנשבור לו את המילה.


7. הרעיון המפגר ביותר

העתונאי דן מרגלית במדורו המתפרסם במוסף 'ישראל השבוע' של 'ישראל היום', אינו מוכר כמי שמכפיף את אורח חייו אפילו לא לרבנות הראשית, אבל הדבר הזה לא מונע ממנו מלתקוף ולטעון כי חרדים השתלטו עליה.

מילא, כבר היו התקפות גרועות מאלה.

אבל בסיומה של 'חוות הדעת' שלו הוא גם מציע 'פתרון' יצירתי במיוחד, שכדאי שגם אתם, שלא קראתם אותו, תחשפו אליו, ותהנו, אולי אפילו תצליחו לגחך ואולי לצחוק. זה חשוב בימים אלה. מרגלית: "כפי שמשרד החינוך מקיים שתי מועצות להשכלה זגה (מל"ג), אחד בקו הירוק והשני ביהודה ושומרון, כך יש לקיים גם רבנות ראשית כפולה, בקו הירוק ובהתנחלויות. אז גם תיפתר בעיית הגיור כהלכה, ומהר".

איזה רעיון מבריק, איך לא חשבנו עליו קודם? בהשאלה הוא יכול לפתור עוד כמה בעיות, כמו את פרשת בית הספר בעמנואל. בג"צ אחד בקו הירוק, ובג"צ שני ביהודה ושומרון, למשל, יכול למנוע מהשופט ארמונד לוי לטעון שהורי התלמידות מבזים את בית המשפט. איזה בית משפט? – הרי יש שניים...


8. הכתבה המרתקת ביותר

אליעזר קאליש, מ'המחנה החרדי', תמיד מצליח להגיש חומר איכותי בתחומו, שאם היה מופיע במגזין כרומו, ובצורה גראפית מושכת עין, היה זוכה לקוראים רבים. אבל בבעלזא קבעו גבולות להשקעה בבטאון החסידות, והמחיר גם מתבטא בכך שקאליש נזקק להמלצתנו.

הכתבה המתפרסמת בסוף שבוע זה במוסף 'כותרות' מתייחסת לבית הכנסת העתיק בעיר וורמס שבמערב גרמניה, זו המוכרת לנו בשם וורמייזא, המיוחס לרש"י. לפני שבוע הוצת בית הכנסת הזה ואליעזר קאליש מנצל את האירוע הקשה להפנות זרקור אליו ואל הקהילה שהיתה בעיר זו ושיש המשייכים אותה לגלות שאחרי בית ראשון.

מרתק.


9. הכתבה הצבעונית ביותר

המגזין 'דורות' של בטאון 'העדה', חוזר בכתבה המרכזית שלו 15 שנה אחורנית, למערכה הקודמת על הקברים ביפו, שהתנהלה על 'גבעת אנדרומדה'.

בכתבה, הנושאת את הכותרת "הגבעה המקוללת" טוען הכותב, נתנאל בק, כי שלושה מהאחראים על פרוייקט 'מורדות הים' שבנתה על הקברים אז מתו במיתה חטופה, וחברת 'אילן גת' שבנתה, נמכרה ב...שקל, ונותרה עם חובות של 100 מליון שקל.

מה שנקרא עמוק באדמה.


10. הכתבה החיובית ביותר

מעולם לא נתקלנו בכתבה חיובית והוגנת בעיתון הצפונבוני 'העיר' – המקומון התל אביבי של 'הארץ', כמו זו המתפרסמת בו השבוע ועוסקת גם היא במאבק על הקברים ביפו.

חגי מטר חתום על הכתבה, המגלה בין השאר כי את החפירות מבצע הארכיאולוג דר' אלון שביט באמצעות עמותה, וכי מדובר באותו ארכיאולוג שאחראי גם לפינוי בית הקברות המוסלמי בירושלים, עליו מבקשים להקים את מוזיאון הסובלנות.

הכתבה כתובה עם סימפטיה לעמדה החרדית, לא מעט בזכות דוד קורן, איש 'בחדרי חרדים', המרואיין בה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!