הציבור קבע שיש להרכיב משקפיים?

ראינו הכל

לא משנה מאיזה צד תדפדפו בעיתוני סוף השבוע הנוכחי, לא תצליחו שלא להשתעמם. למרות שמדורי יחסי הציבור ממשיכים להתמלא, (יח"צנים, כידוע, ממילא לא מסוגלים להפסיק לדבר), בעניין המדיה ניתן לסכם את השבוע במשפט אחד: המשך קמפיינים שכבר ראינו, גיבוי קמפיינים שכבר ראינו, וקמפיין אחד חדש שראינו כבר בבאנר.

רבותיי! או: רגע, זה לא הבאנר מ'בחדרי'?

השבוע תוצאות אפקטיביות מפתיעים ומשחררים לנו פרינט שלא קשור לשפע שוק. וגם לא לטעמן. משהו חדש-חדש לגמרי, אם כי השורות הקטנות נורא מוכרות.

הכותרת הגדולה שמסתמא עברה צנזורה של הלקוח (זה לא היה במקרה "רבוייסיי" בביצוע של מחלקת הקריאייטיב?) מחזירה צליל עמוק של דפיקה רבת חשיבות על הסטנדר ומחביאה מתחתיה משהו שכבר שמענו עליו.

תוך כמה רענונים בדף של 'בחדרי', אני מגלה את הבאנר של 'מגדל', עם הבטחת כיסוי תרופות מצילות חיים.

אז מי אמר שהגולשים ב'בחדרי חרדים' לא רואים הכל רגע לפני כולם?

אופנת הכתבות השיווקיות

בזו אחר זו, שבוע אחר שבוע, מתפרסמות בעיתונות הכתבות השיווקיות. התפקיד שלהן זה לגבות ולהרחיב את כל הרעיון העמוק מאחורי הפרינט,להראות אובייקטיביות ובמובן מסויים גם לשכנע. אה, וגם כדי שאם היה מישהו שלא הבין שהאסטרטג עבד נורא קשה על הבריף של הלקוח, יבין עכשיו.

בגדול, כתבה שיווקית היא ידיעת יחסי ציבור מורחבת ++. היא מכילה מילים מפוצצות, נתונים מדאיגים והמון-המון רוח.

בתקופה בה אנשי הקריאייטיב נלחמים על מינימאליזם ובשל עומס המסרים הצרכן המצוי בקושי מתעמק ובדרך-כלל מדפדף הלאה, היה צפוי שכתבות התדמית תעבורנה מהעולם. אבל, בעצם, הציבור שלנו ממילא קורא מילה במילה את העיתון מתחילתו עד סופו, אז אולי עוד יש אנשים שקונים גם את השיטה הזו.

אל תהיו מרובעים

קצת מגוחך להציג פרסום שמנסה לעשות רושם ורוח של קידמה, למשהו כמו סינון אינטרנט, לא?

הציבור קובע

לא יודעת איך אתם, אבל הפרינט של אופטיקה "280" הזכיר לי קמפיין אחר, עם צילומים קטנים של אנשים, שהרים המון תלונות ודחף את משרד הפרסום ההוא בשעתו לפינה.

אופטיקה 280 בחרה לפרסם עמוד עם ריבועי תצלומים של אנשים, ביניהם "סלבס" מגזריים, כולם במשקפיים. הציבור קבע שיש להרכיב משקפיים? נו.

לפחות, אם יהיו תלונות, לא יהיה כל-כך למי להתלונן. מי ילך לתבוע משרד פרסום קטן עד מזערי?

זו לא חכמה

הפרינטים של מטרנה חביבים בדרך-כלל. רובם ככולם. רק בגלל התינוקות שתופסים 95% מהמודעה והם לקוחים כנראה, מבנק תמונות תוצרת סקנדינביה: בלונדיניים, עיינים כחולות וכל זה.

תגידו אתם, תמונה שתמיס לבבות הצופים נחשבת קריאייטיב טוב?

לובן מובטח בשורות הקטנות

הפרינט של טייד מוצלח, למרות שהוא מנגן ניגון די ציני על מצפון מוסרי מדי של מיקום האם הדואגת / לא דואגת והילד המטופח / הלא מטופח.

היופי במודעה הזו נמצא דווקא באחת השורות הקטנות ולהלן הציטוט: "..אז מה הפלא שכשאני מצביע בכיתה, הרב'ה בוחר בי ואומר 'אתה עם החולצה הלבנה' אפילו שבעצם, כל הילדים לובשים חולצה לבנה.."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!