"למה שלא תתחתן עם מרוקאית?": על גזענות חרדית

זהו נושא טעון ומורכב ונורא רגיש לכתיבה ואולי דווקא לכן רצוי להעלות אותו לדיון.

לפני שמעלים טיעונים בעד ונגד, יש לציין מספר דברים חשובים. הגזענות בהרבה מקרים היא הדדית. שיח של זלזול כלפי עדות מסוימות קיים אצל כל המגזרים. אולם בציבור האשכנזי הוא מקבל ביטוי רחב יותר, בשל העובדה שספרדים רבים מנסים להתקבל למוסדות אשכנזיים וכך יד הגזענות האשכנזית על העליונה.

העניין הזה ממשיך לאחר מכן לקהילות השכונתיות ולבתי הכנסת, בהם חזן שניגש להתפלל בנוסח עדות המזרח מתקבל במבטים תמוהים מצד המתפללים וכדו'.

אולם לגזענות הרבה פנים. אם נשאל בחור מישיבה ליטאית קלאסית "מדוע לא תתחתן עם בחורה מרוקאית?" נשמע מגוון תשובות אפשריות.

לפני שנעבור אל התשובות, רצוי לחדד את השאלה יותר. "מדוע לא תתחתן עם בחורה מרוקאית שאתה בעצמך לא היית מזהה את מקור מוצאה?"

הרי טיפוסים כאלה ישנם למכביר. לא מעט משפחות ש"השתכנזו" בעברם נתפסו בעיני הציבור כאשכנזים לכל דבר ועניין, עד אשר נודע ארץ מוצאם האמיתי. הו אז נזכרו רבים בדיעבד בסימנים המקדימים והברורים ו"הפלא ופלא איך לא שמנו לב לכך מראש?".

צריך לומר בכנות, ישנן משפחות ספרדיות רבות שהן כבר דור שלישי בארץ, גדלו יחד עם הציבור האשכנזי, התערו בחברה האשכנזית והמנטליות שלהם זהה לחלוטין למנטליות האשכנזית. לטוב ולרע.

התהליך מתרחש באופן הדדי וזה ניכר בתרבות שהפכה למעורבת. לא חסרים בחורים ליטאים שסולדים מגפילטע פיש וגלער ומאידך מנגבים לחוח עם חריימה בסעודת שבת. זהו רק סימפטום משעשע כמובן, אך יש בו כדי להעיד על תהליך עמוק ורחב יותר שעוברת החברה החרדית על כל גווניה.

לא בכדי במגזר החילוני ההבדלים בין אשכנזים למזרחים מטושטשים לחלוטין עד לא קיימים, למעט אולי באזורי הפריפריה. זה לא בגלל שהם ניחנו ביכולת אבחנה נחותה משלנו, אלא מכיוון שבאמת ההבדלים הם כל כך מינוריים ודקים וספק אם קיימים, שאין טעם לתת ביטוי להפרדה המיותרת הזו.

במגזר החרדי ההבדלים מעט יותר מתחדדים בשל הבדלי המנהגים והנוסחים, מה שמייצר קהילות נפרדות.

אם כן נחזור רגע לשאלה אותה שאלנו את הבחור הליטאי, "למה לא תתחתן עם בחורה מרוקאית?".

סגנון התגובות מתחלק במקרה הזה לשלושה סוגי בחורים.

א. "החלקת על הראש? גם אם אני לא ארגיש את ההבדל עכשיו, זה יתפרץ בדורות הבאים. אתה ודאי צוחק, לא התכוונת ברצינות"...

ב. "תראה, ישנם הבדלי מנהגים והתרבות קצת שונה. לא רואה את עצמי משתלב עם המנטליות המזרחית".

ג. "אכן אין הבדל, אבל זהו פחד חברתי. יחשבו שיש לי סוד שאני מסתיר ולילדים שלי תהיה בעיה בשידוכים".

כואב להגיד, אבל התשובה הראשונה די מצויה, אולם בפועל הקשר בינה לבין המציאות רופף במיוחד. שום מחקר לא חושף הבדלים גנטיים בין שום קבוצה באוכלוסייה לחברתה, למעט פערים במראה החיצוני. אם יש הבדל מנטלי, הוא נוצר מהשפעת הסביבה ומכך שאנחנו עודדנו וטיפחנו אותו. לו היינו חיים עם ציבור אחר כשווה בין שווים, הוא אכן היה הופך להיות כזה.

לגבי הבדלי המנטליות, צריך לומר שני דברים חשובים. ראשית, זה פשוט לא נכון. לא בכל המקרים ישנם הבדלי מנטליות ובישראל של היום ניתן לראות מזרחים קרים כקרח ואשכנזים "חמים", או כל סטריאוטיפ אחר שננסה להדביק על בן עדה כלשהי.

שנית, נניח וישנם הבדלים, האם הם לא מהווים תירוץ שאנו "מלבישים" על הגזענות? האם לא מצאנו משפחות שהשתדכו על אף שקיימים ביניהן פערים ענקיים באורח החיים, ברמת ה"פרומקייט" ומבחינת אופי משפחתי שונה לחלוטין ובכל אופן הזיווג עלה יפה עד דרגת "ענבי הגפן בענבי הגפן"?

גם הבדלי הנוסחים והמנהגים לא מציקים לנו כשמדובר בשידוך של משפחה בעלת שורש חסידי עם משפחה ליטאית מובהקת.

אז למה דווקא נוסח עדות המזרח והמנטליות המזרחית, הם אלו שיכריעו את הכף של השידוך שלנו?

האמת נמצאת הרבה יותר עם החלק השלישי של המשיבים. אכן יש צדק רב בחשש החברתי. אף אחד לא מעוניין להיות ה"נחשון בן עמינדב" הראשון שקופץ למים ואף אחד לא מוכן לשלם את המחיר החברתי הכרוך במהלך שכזה, בפרט כשיש לו מנגד לא מעט אופציות בשוק השידוכים האשכנזי.

הנקודה היא שגם אותם שלא חושבים כך, יתכן ובתוך תוכם הם פשוט מפחדים לגלות שזאת הסיבה היחידה שהם מתנגדים לשידוך שכזה והם רק נתנו לו תירוצים והסברים.

כאמור, יתכן ובמקרים מסוימים ההסברים להבדלים בין העדות הם נכונים. אך האמת היא שגם במידה ולא נמצא שום הבדל, גם לא הדקיק ביותר, גם אז נחשוש מלהינשא לבחורה שהסבא והסבתא שלה היגרו מאחת ממדינות אפריקה. מה שמלמד על הריקנות של שאר הטיעונים ועל החשש החברתי שמלווה אותנו בהרבה פניות בחיים ומנחה אותנו גם בנושא הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!