סבא, על מי נטשתני?! - מונולוג רווי דמע
עם הסתלקות סבו, פותח עמיחי אליהו, נכדו הקרוב של הגר"מ אליהו, את סגור ליבו, ומספר ל'בחדרי חרדים' על הראשל"צ שלא הכרתם • על השנתיים בהן ישן בבית סבו, ועל הגר"מ אליהו כסבא • מיוחד
- יעקב מן וחנן ויזנטל, בחדרי חרדים
- כ"ה סיון התש"ע
- 5 תגובות
הגר"מ אליהו זצ"ל
הרבה דמעות נשפכו היום בכל קצווי תבל, בשל הסתלקותו של הראשון לציון ומנהיגם של רבים בישראל, הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל.
בין האבלים והדווים אחר סילוקו של צדיק, נמנה נכדו, עמיחי אליהו. בראיון לאתר 'בחדרי חרדים', כשכולו שבור ורצוץ, מספר עמיחי על סבו.
עוד בנושא:
• אבל כבד: הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל
• דברי מרדכי • הראיון האחרון של הראשל"צ
• 'שעון הגאולה' שהופקד אצל הגר"מ אליהו
"אני מכיר את סבא מזווית של נכד", הוא אומר, וכולו מתייפח. "סבי, הרב אליהו, הוא אישיות ציבורית, דמות רבנית שהנהיגה את העם. רבים העריצו ונתמכו על ידו - אבל דווקא ביום עצוב כזה, אני רוצה להתמקד בזווית שקרובה אליי בתור נכד של הרב מרדכי אליהו, הלא הוא סבי.
"אני רוצה לדבר על אברהם אבינו שבסבא, על המידות של הרב שהשאירו בי את חותמם עד היום.
"אחרי הבר מצווה, ביקשתי מהוריי לעבור לגור אצל סבא, כדי ללמוד טיפה מהלכות חייו ולהתחנך אצלו. הוריי החליטו לתת לי אישור לכך, ואכן גדלתי אצל סבא במשך שנתיים שלמות.
"יום יום הייתי מתעורר אצל סבא בבית. הוא היה דואג לי לכל מה שאני צריך, מכסה אותי לפני השינה, מעיר אותי בוותיקין לתפילת שחרית, ולומד איתי גמרא בתקופה בה היה לי הכי קשה ללמוד.
"באותה תקופה היה לסבא שכן בבניין מגוריו שאנשים בשכונה ובכלל בקרבתו כלל לא אהבו אותו. בזו לו. בתור נער ראיתי את המציאות החיצונית הזאת ובעקבות כך גם אני התנהגתי כמו אותם אנשים.
אני שגדלתי אצל סבא, ראיתי את הכנסת האורחים שהוא עשה עם אותו שכן. בכל בוקר הוא היה מכניס אותו לתוך הבית, מדבר איתו, מכין לו קפה ודואג לשאר הצרכים שאותו אדם היה צריך.
"בוקר אחד זלזל אותו שכן בסבא ואמר לו: "אתה מקשקש שטויות". החלטתי בעקבות אותם דברים לפנות לסבא ולשאול אותו: 'איך אתה עובר על כך בשתיקה?, תגיד לו שככה לא מדברים!'.
"סבא ענה לי: "מה אתה מצפה - שאני לא אכין לו קפה? שאני לא אתנהג אליו ככה? הרי הוא גם קשור לאברהם אבינו".
"בכל שנות חייו של סבא לא ראיתי אותו כועס. אף פעם הוא לא היה מסוגל לכעוס על בן אדם. תמיד הוא היה מחייך.
"היום, כשאני עצמי כועס על ילדיי, אני לוקח את עצמי אחורה ושואל איך הוא עשה את זה?
"אני אספר סיפור נוסף: אחרי אותן שנתיים שהייתי גר אצל סבא, עזבתי את ביתו, ולא תמיד הלכתי בתלם. אני זוכר שהייתה תקופה בה הייתי מגדל שיער ארוך. פחדתי מהתגובות של המשפחה שלי ושל סבא. אבל כשנכנסתי ללשכתו של סבא, השאלה היחידה שהוא שאל אותי ברוגע היתה: "האם אין בעיית חציצה עם התפילין"?
"אני אישית הבנתי את מה שהוא רוצה לרמוז לי. זה רק מראה את מידותיו של סבא.
"תמיד ראיתי את התנהגותו של סבא כאחד מתלמידיו של אברהם אבינו. בדקות הראשונות לאחר שנודע לי על פטירתו של סבא - בכיתי. אבל עכשיו כשאני מדבר עליו - אני ממש מרגיש אותו לידי, וממש מרגיש את סבא חי"...
בין האבלים והדווים אחר סילוקו של צדיק, נמנה נכדו, עמיחי אליהו. בראיון לאתר 'בחדרי חרדים', כשכולו שבור ורצוץ, מספר עמיחי על סבו.
עוד בנושא:
• אבל כבד: הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל
• דברי מרדכי • הראיון האחרון של הראשל"צ
• 'שעון הגאולה' שהופקד אצל הגר"מ אליהו
"אני מכיר את סבא מזווית של נכד", הוא אומר, וכולו מתייפח. "סבי, הרב אליהו, הוא אישיות ציבורית, דמות רבנית שהנהיגה את העם. רבים העריצו ונתמכו על ידו - אבל דווקא ביום עצוב כזה, אני רוצה להתמקד בזווית שקרובה אליי בתור נכד של הרב מרדכי אליהו, הלא הוא סבי.
"אני רוצה לדבר על אברהם אבינו שבסבא, על המידות של הרב שהשאירו בי את חותמם עד היום.
"אחרי הבר מצווה, ביקשתי מהוריי לעבור לגור אצל סבא, כדי ללמוד טיפה מהלכות חייו ולהתחנך אצלו. הוריי החליטו לתת לי אישור לכך, ואכן גדלתי אצל סבא במשך שנתיים שלמות.
"יום יום הייתי מתעורר אצל סבא בבית. הוא היה דואג לי לכל מה שאני צריך, מכסה אותי לפני השינה, מעיר אותי בוותיקין לתפילת שחרית, ולומד איתי גמרא בתקופה בה היה לי הכי קשה ללמוד.
"באותה תקופה היה לסבא שכן בבניין מגוריו שאנשים בשכונה ובכלל בקרבתו כלל לא אהבו אותו. בזו לו. בתור נער ראיתי את המציאות החיצונית הזאת ובעקבות כך גם אני התנהגתי כמו אותם אנשים.
אני שגדלתי אצל סבא, ראיתי את הכנסת האורחים שהוא עשה עם אותו שכן. בכל בוקר הוא היה מכניס אותו לתוך הבית, מדבר איתו, מכין לו קפה ודואג לשאר הצרכים שאותו אדם היה צריך.
"בוקר אחד זלזל אותו שכן בסבא ואמר לו: "אתה מקשקש שטויות". החלטתי בעקבות אותם דברים לפנות לסבא ולשאול אותו: 'איך אתה עובר על כך בשתיקה?, תגיד לו שככה לא מדברים!'.
"סבא ענה לי: "מה אתה מצפה - שאני לא אכין לו קפה? שאני לא אתנהג אליו ככה? הרי הוא גם קשור לאברהם אבינו".
"בכל שנות חייו של סבא לא ראיתי אותו כועס. אף פעם הוא לא היה מסוגל לכעוס על בן אדם. תמיד הוא היה מחייך.
"היום, כשאני עצמי כועס על ילדיי, אני לוקח את עצמי אחורה ושואל איך הוא עשה את זה?
"אני אספר סיפור נוסף: אחרי אותן שנתיים שהייתי גר אצל סבא, עזבתי את ביתו, ולא תמיד הלכתי בתלם. אני זוכר שהייתה תקופה בה הייתי מגדל שיער ארוך. פחדתי מהתגובות של המשפחה שלי ושל סבא. אבל כשנכנסתי ללשכתו של סבא, השאלה היחידה שהוא שאל אותי ברוגע היתה: "האם אין בעיית חציצה עם התפילין"?
"אני אישית הבנתי את מה שהוא רוצה לרמוז לי. זה רק מראה את מידותיו של סבא.
"תמיד ראיתי את התנהגותו של סבא כאחד מתלמידיו של אברהם אבינו. בדקות הראשונות לאחר שנודע לי על פטירתו של סבא - בכיתי. אבל עכשיו כשאני מדבר עליו - אני ממש מרגיש אותו לידי, וממש מרגיש את סבא חי"...
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות