כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
המשפט המוכר

"אני צריכה לעשות הכל בבית הזה?!" - כך תשני את המילים והכל יסתדר

שלושה כללים חשובים שכדאי לכם לאמץ, ויסייעו לכם בתקשורת נכונה יותר בבית | כיצד תחליפו את המשפטים שאינם עוזרים לשינוי, למשפטים שיתקבלו ויתנו לבן או בת הזוג את הכוח לשנות כיוון? וממה כדאי להימנע?

"אני צריכה לעשות הכל בבית הזה?!" -  כך תשני את המילים והכל יסתדר
צללית אדם ובתו צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בפעם הקודמת הרחבנו על ארבע כללים חשובים לתקשורת נכונה ולזוגיות מאושרת, היום נרחיב על שלושה כללים נוספים שחשוב מאוד ליישם בכדי לחיות חיים טובים יותר.

הכללים לתקשורת נכונה ולזוגיות מאושרת / פרק ב'

  1. נימוק - להסביר את הצד שלנו. בן או בת הזוג לא נמצאים בראש שלנו ואינם קוראים מחשבות. ולכן צריך להסביר למה מפריעה לנו ההתנהגות שלו. בדוגמא שהבנו בפעם הקודמת, עם האישה שכעסה על ילדיה, ראוי שהבעל יאמר: "מפריע לי שאת כועסת על הילדים כי זה נראה לי שזה מלחיץ את הילדים ובסופו של דבר הם לא עושים את מה שאת רוצה שיעשו".

כאן הבעל נותן לאישה הסבר למה שהוא חושב. ואפשר לפתח שיחה על הנושא מה ראוי לעשות, ואיך ראוי לעשות, כל אחד מהזווית שלו. כשיש הסבר הדברים יושבים טוב יותר על הלב, ויש סיכוי גדול יותר שיקבלו את דברינו.

מחקרים מראים שכשאנו מבקשים מהאחר דבר מסוים, עצם אמירת "כי" מגדילה משמעותית את הסיכויים שהאדם שמולנו יענה לבקשתנו. כי המילה "כי" משדרת שיש הסבר הגיוני לדברנו (אפילו אם הוא לא הגיוני בכלל). וכשאנו מסבירים את עצמינו קל יותר לקבל את דברינו.

  1. רגש - כשמדברים על הרגש צריך להתייחס לרגש שאני מרגיש/ה, ולא לרגש שהצד השני יצר בי.

לדוגמה: אם האישה אומרת לבעל: "פגעת בי שדיברת אלי בזלזול".

במילים האלה היא מתייחסת ישירות אל הבעל וכתוצאה מכך, הבעל מרגיש מותקף. מה עובר לו בראש? "היא מאשימה אותי". ואם הוא מרגיש מותקף ואשם, מצד אשתו, הוא לא יהיה פנוי לקבל את הביקורת. ויכול להיות מאוד שהוא יתקיף, ואז הבעיה תתעצם עוד יותר.

לעומת זאת אם היא תגיד: "אני מרגישה פגועה מהמילים שאמרת לי" יש יותר סיכויים שבעלה יקבל את הביקורת. כי האמירה " אני מרגישה פגועה" מתייחסת לרגש שנוצר באישה, ולא על איזה משהו שעשה הבעל, ולכן אין האשמה כלפיו.

ועוד נקודה. כשהאישה אומרת "אני מרגישה פגועה" זו תחושה אובייקטיבית שלה ועל זה אי אפשר לחלוק, אי אפשר לחלוק על רגש שמרגיש האדם כי רק הוא מרגיש את זה. אבל כשהיא אומרת: "פגעת בי" הבעל יכול לטעון לא נכון, לא פגעתי, את נפגעת סתם, ואת נפגעת מכל מילה כי את רגישה, ואת סתם עושה סיפור.

  1. שיחה - יש כמה דברים בתחום השיחה לכן אחלק אותם לתתי נושאים.

לפתור את הבעיה אחת ולתמיד - אם זו בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, כדאי לפתור את הבעיה אחת לתמיד, ובשביל זה צריך ליזום שיחה.             

מסתבר ששיחה כזאת לא תהיה כל כך קלה, היא בטח תהיה מלווה באמוציות שליליות. אבל עדיף שיחה לא קלה, מאשר חיים קשים. תתפלאו, או שלא תתפלאו, אנשים יכולים לשמור בבטן במשך שנים את מה שמעיק ומפריע להם, העיקר לא להעלות נושא שמעורר רגשות שליליים. וזה חבל. כי שלא מעלים נושאים טעונים אנו צוברים רגשות שליליים ואז ביום בהיר הכול יכול להתפרץ כמו הר געש.

אנחנו יכולים לשמור דברים בבטן, אבל אנו צריכים לקחת בחשבון שיום אחד הכל יתפרץ ולא בטוח שנוכל לשלוט על המצב.

להתמקד בפתרונות- בשיחה כדאי להעלות את הקונפליקטים את הרגשות ואת התקווה של כל אחד לשינוי. יחד עם זאת חשוב לזכור! לא להיתקע בבעיות, אלא לחתור לפתרונות ולפשרות בין הצדדים.                                                                                             אנו צריכים לומר מילים כמו: איך אפשר לפתור את זה? מה כדאי לעשות כבר היום כדי שנרגיש טוב יותר? וכן בכל בעיה בלי קשר לזוגיות. אנו צריכים יותר להתעסק בפתרונות לבעיה, ולא בשקיעה מתמדת בתוכה.

תיאום ציפיות - אחד הדברים החשובים ביותר בשיח בין בני הזוג זה תיאום ציפיות. כשכל אחד מביע את הצורך שלו מהאחר, ובסוף מגיעים לפשרה שמוסכמת על שני הצדדים זה מה שיוצר רוגע בבית. כשיודעים מה בן או בת הזוג צריכים ומוצאים נוסחה שמתאימה לכולם זה מה שיוצר פתרון בין שני הצדדים.

חוסר תיאום ציפיות בין בני הזוג יוצר המון תסכולים וכעסים בין בני הזוג. וחבל לשמור אותם בלב, הלב לא מחסן, צריך לזכור ששיחה הבנויה על תיאום ציפיות לא תיתן לנו את ה100% שאנו רוצים. אבל כמו בכל שותפות ובמיוחד בשותפות זוגית אנו צריכים לוותר על קצת מעצמנו למען הזוגיות. בסופו של דבר זה הכי יעיל לאורך זמן, ועדיף ציפור אחת ביד, מעשר על העץ.

שיחה לשם שיחה - בשיחה עם בן או בת הזוג לא תמיד צריך שנצא עם תובנות מרחיקות לכת. אלא עצם השיחה מקילה על בני הזוג וגורמת להם להבין אחד את השני יותר. היא מפתחת בניהם קשר נוסף של חיבור. לא רק קשר של בעיות וקשיים, אלא גם קשר של יצירת שיחה ופתרון בעיות.

הקשר הזה מאוד חשוב ונחוץ לשמירת התא המשפחתי. כי אם הקשר היחיד שמחבר בין בני הזוג הוא "בעיות" בצורה תת הכרתית, בני הזוג יחפשו ליצור בעיות בנישואין גם כשאין באמת בעיות, כי זה רק מה שמחבר בניהם, ולא דבר אחר. אבל כשבני הזוג יודעים ליצור שיחה לשם שיחה. יש בניהם קשר גם ללא בעיות ומריבות. וכך יש עוד מסלול חזק שמחבר בניהם.                                                            

איך כל זה קורה בפועל?

ניתן דוגמה: יכול להיות שעד היום האישה הייתה דואגת לארגון הילדים בבוקר, מה שהיה טוב עבורה כשהיו שני ילדים. אבל כיום שיש חמישה ילדים היא לא עומדת בלחץ. ובכל פעם שהיא חוזרת מהעבודה יש מתח בבית, והבעל לא מבין למה? אם האישה תיצור שיחה על כך עם בעלה והוא יבין מה מפריע לה. יש סיכוי גדול שהוא יבוא לקראתה.

ראשית ניתן דוגמא שלילית שקוראת בהמון בתים.

הבעל חוזר מהעבודה עייף רעב, ואין לו כוח לכלום, והאישה אומרת לו את הקושי שלה.

לדוגמא: אין לך מושג איזה יום עבר עלי אני פשוט מותשת. ורציתי להגיד לך שנמאס לי כבר. אני מארגנת כל בוקר את הילדים וזה נמאס עלי, למה שלא תשים יד ותעזור לי?! אתה חושב רק על עצמך. (פרשנות). מה רק אני צריכה לעשות הכל בבית הזה?! (הכללה ופרשנות). למה אתה לא מתחשב בי?! (פרשנות).

הבעל מרגיש מותקף וישר עובר לו בראש. אני כן מתחשב בה... קניתי לה את הבושם הכי יקר והיא אומרת שאני לא מתחשב בה? אני עובד 9 שעות ביום והיא אומרת שאני לא שם יד?! וחושב רק על עצמי?..

בשיחה הזאת, היו הרבה פרשנויות לא נכונות והכללות. הבעל הרגיש מותקף ולא הבין בכלל מה רוצים ממנו.

תחשבו לבד איזה ערב יעבור על הזוג הזה, ואם בכלל האישה תשיג את מבוקשה.

איך היא כן תגיד לו לפי הכללים: שעת לילה רגועה, הבעל והאישה נינוחים.

שלום חיים מה שלומך [שם]. רציתי לומר לך שכיף לי מאוד לדבר איתך ואפילו סתם לשבת יחד [פתיחה של הערכה ושבח].

רציתי גם לומר לך שישנם המון דברים שכיף לי איתך ובסך הכללי אני מאוד מרוצה. יחד עם זאת, ישנו דבר אחד שמפריע לי [להיות נקודתי ולא אישי].

כשאני קמה בבוקר ומארגנת את הילדים לגנים ולבתי הספר, אני מרגישה שזה כבד עלי ואני מרגישה צורך שתעזור לי. כבר תקופה ארוכה אני מרגישה לחוצה מזה [הבעת הרגש האישי שלי].                 

וזה הורס לי את התפקוד השותף בבית ומכבה אותי [הסבר].

אני מאמינה שאנו יכולים למצוא יחד פתרון [חתירה לפתרון ותקווה, ולא להישאר בבעיה] יכול להיות שתרצה לחשוב על זה קצת,

רציתי לשמוע ממך האם נראה לך שתוכל לעזור לי להתמודד עם הקושי הזה? בשיחה הזאת, לא הייתה שום האשמה כלפי הבעל, אלא רק הבעת הצורך של האישה על הקושי שלה.

שיחה כזאת מגדילה את הסיכויים להיענות מצד הבעל ומנטרלת את העויינות שיכולה להגיע מהצד השני.                                                          

יכול להיות שהוא לא יגיד לה כן, אלא הם יצטרכו למצוא פתרון משותף. אולי הוא לא יכול בבוקר לעזור לה, אבל בערב הוא יהיה יותר עם הילדים והיא תנוח וכך היא תרגיש פיצוי. אולי הוא יעזור יום כן יום לא. ואולי הם ימצאו מאה ואחת פתרונות אחרים. מה שבטוח שהם פתחו פתח חיובי וטוב לפתור את הקושי שלה, שמעיק על כל בני הבית וגם על הבעל.

נכון, אולי זה נראה מורכב מידי עם הרבה שלבים. אבל זה ממש לא כך, זה רק דורש מיומנות ושימת לב. אם נתרגל לשלבים הללו, החיים שלנו יהיו הרבה יותר רגועים ושלווים.

כדאי להניח בצד שנים של מריבות בעיות הדחקות כעסים ותסכולים. ולהתחיל ללמוד דרך שתוביל אותנו לתקשורת מאושרת ורגועה שתוביל לזוגיות מאושרת.

תחליטו אתם איך אתם רוצים שהשיח שלכם יהיה כמו הדוגמא הראשונה השלילית, או כמו השנייה החיובית. אני בטוח שתבחרו נכון.

התרגלנו להרבה דברים בחיים, אנו יכולים לנסות לצרף לחיינו גם את ההרגל הזה, תקשורת בונה ונכונה בחיים הפרטיים, ובחיים הזוגיים שלנו, שתעשה לנו רק טוב.

המון הצלחות, בדרך לזוגיות מאושרת! 

מאת: דוד ואזאנא יועץ רגשי וזוגי- מלווה אנשים לשינוי אמיתי ויציב בחיים

זוגיות תקשורת

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}