בגרמניה מציינים 1,700 שנות חיים יהודיים

לאחר שהנאצים רצחו 6 מיליון יהודים בשואה, עתיד הקהילה היהודית הנותרת בגרמניה היה מוטל בספק. כשגרמניה מציינת 1,700 שנות חיים יהודיים, אתר DW מפרסם פרטים מעניינים לגבי מספר היהודים המפתיע החיים כיום בגרמניה

עם למעלה מ-200,000 איש, הקהילה היהודית בגרמניה היא היחידה באירופה עם אוכלוסייה שגדלה במהירות מפתיעה בהתחשב בהשמדה כמעט מוחלטת של יהודים בתוך גרמניה במהלך השואה.

כזכור בשנת 1945 רוב יהודי העולם ראו את הרעיון לבנות מחדש את קהילותיהם ההרוסות על האדמה בה היטלר זמם וביצע רצח עם - כבלתי מתקבל על הדעת. כ-15,000 יהודי גרמניה שוחררו על ידי כוחות בעלות הברית לאחר המלחמה, רובם שרדו במחבוא, אחרים במחנות ריכוז.

הקונגרס היהודי העולמי ערך את התכנסותו הראשונה לאחר המלחמה ביולי 1948, בה הוא קיבל החלטה המבטאת בבירור את "נחישותו של העם היהודי שלעולם לא להתיישב על אדמת גרמניה המוכתמת בדם".

אך לאלה שבחרו להישאר ולהפוך את גרמניה לביתם למרות מורת הרוח של הקהילות היהודיות הבינלאומיות הגדולות היו סיבות שונות לכל, הסביר אנתוני קאודרס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קיל בבריטניה. "חלק מאלה שנשארו שרדו בעזרת גרמנים לא יהודים, והם סירבו לראות את כל הגרמנים אשמים באותה מידה. אחרים פשוט היו זקנים מדי או שבריריים מכדי להגר", אמר.

המאמצים לבנות מחדש התחילו מיד לאחר סיום המלחמה. עד 1948 הוקמו יותר מ-100 קהילות יהודיות ברחבי גרמניה. הם היו מורכבים משתי קבוצות מאוד מובחנות: היו את היהודים ילידי גרמניה, שרובם היו בסביבתם הגרמנית. והיו אלפי פליטים יהודים עקורים ממדינות מזרח אירופה שמצאו את עצמם ללא רצון בגרמניה, עם אמצעים מוגבלים וידע מוגבל בשפה הגרמנית, אך הם התאמצו למצוא פתרונות לחיים קבועים.

למעלה מ-90% מהפליטים היהודים שהגיעו לגרמניה עזבו תוך שלוש עד ארבע שנים, בעיקר לארצות הברית ולמדינת ישראל שזה עתה הוקמה. רק כ-15,000 מהם נשארו על אדמת גרמניה. "חלקם מצאו עבודה מהר מאוד והם פשוט התפרנסו", אמר קאודרס. ביולי 1950 הקהילות הנבדלות איחדו כוחות והקימו ארגון גג שייצג אותן: "המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה".

האנטישמיות, בינתיים, נשארה בגרמניה. דו"ח של חודש דצמבר 1946 על אנטישמיות שהפיץ צבא ארה"ב מצא כי 18% מהגרמנים עדיין "אנטישמים רדיקלים", 21% היו "אנטישמים" ועוד 22% היו "גזענים מתונים". סקר משנת 1947 מצא כי יותר משליש מהגרמנים חשו שעדיף שלא יהיו יהודים בגרמניה.

על הנייר, הנוכחות היהודית במזרח גרמניה כמעט ולא הייתה קיימת, ורק כ-1,500 יהודים היו רשומים בבתי כנסת וקהילות יהודיות בשנות החמישים. כאשר ישראל ומערב גרמניה יצרו קשרים דיפלומטיים בשנת 1965, זה סימן צעד משמעותי קדימה. ומספר האנשים שנרשמו כחברים בבתי כנסת ובקהילות דתיות היה קרוב ל-30,000 חברים, עם אוכלוסייה מזדקנת ברובה.

השינוי המשמעותי ביותר הגיע עם פירוק ברית המועצות בסוף שנת 1991. בעקבות פתיחת הגבולות, כמעט 220,000 יהודים מברית המועצות לשעבר היגרו לגרמניה שאוחדה וקיבלו מעמד של פליטים. כמעט בן לילה נוצרו קהילות חדשות, מרכזים קהילתיים, בתי ספר ובתי כנסת נבנו בכל רחבי הארץ. כיום יהודים ילידי ברית המועצות וצאצאיהם מהווים את הרוב המכריע של יהודי גרמניה - עד 90% מהקהילות.

אתר DW מציין כי האנטישמיות רחוקה מלהיעלם. רק בשבוע שעבר, לקראת אירועי סוף השבוע המתוכננים לציון 1,700 שנות חיים יהודיים בגרמניה , דו"ח משטרתי חדש מראה על עלייה בפשיעת השנאה האנטישמית, עם למעלה מ-2,275 אירועים בשנת 2020.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!