אצלינו הליבה היא 'לא תגנוב'

לא תגנוב!

עד היום היינו גם אנחנו מהמתנגדים בתוקף להשתתפותם של ילדינו, ובעיקר בנותינו, בבחינות ה'בגרות' הממשלתיות. תנו לנו את מבחני ה'סולד' הסולידים שלנו, ואל תתערבו לנו בקביעת מדד ה'בגרות' של צעירינו. המדדים שלנו לבחון אותה – טענו תמיד - שונים בתכלית משלהם. ובכלל איך 'נבערים', 'חשוכים' ומקובעים בדעות ובידיעות של ימי הביניים יכולים לגלות בגרות?

מצדנו, זה בסדר גם אם הם רוצים לראות את המוסדות החרדים כ'בתי ספר מיוחדים', כן, לכאלה המוגבלים בכללי התנהגות מחייבים. הם ודאי יתפלאו שזה כלל לא פוגע בנו.

אבל היום אנחנו מתחילים להתחבט ורוצים לשתף גם אתכם. למה ששוב נוותר על זכות השוויון, שהיא ערך כל כך חשוב בלימודי ה'אזרחות' ובקביעת ה'בגרות' של תלמידי ישראל? למה שלא נהנה גם , החרדים , מה'חגיגה' של גניבת מבחני הבגרות במתמטיקה, כמו כולם, ונשאר צמודים למבחני ה'סולד' המיושנים שאיש לא טורח לגנוב אותם, משום שאין להם מחיר בשווקי הסחר שפתחו התלמידים בישראל ב'פייסבוק' ובאינטרנט?

"מים גנובים ימתקו" – אמר החכם באדם, ולמרות שבהקשר עם הפסוק הזה יודע כל מורה למקרא בתיכון להזכיר לתלמידיו את האימרה ה'משלימה' - " ואין מים אלא תורה"...מסתבר היום שעותק מבחינות הבגרות במתמטיקה 'מתוק' להם הרבה יותר.

אבל מאידך, אולי לא כדאי ל'התלכלך' על גניבת דבר שאין לו ערך עתידי. דו"ח של משרד החינוך שהתפרסם רק לפני שלושה חודשים קובע שמערך בחינות הבגרות הוא מיושן (כנראה 'חרדים' ממונים עליו) וחברי הועדות לחיבור השאלונים, כמו בבית המשפט העליון, ממונים, גם כאן על סמך...חברות והכירות אישית. ה'גניבה', כך מסתבר על פי השמאים המבינים, אינה שווה את הנייר שעליה מודפס המבחן. אז למה לרצות להיות שותף לה?

ומלבד זה, ביננו, מי בכלל מבטיח שה'גנבים' יסכימו למכור את המבחנים גם ל'חרדים' במחיר השווה לכל נפש, ולא ידרשו מהם סכום מפולפל?

אז שבגימנסיה 'הרצליה', בתיכון חדש ובגמנסיה רחביה ימשיכו להבחן על שאלונים גנובים של מבחני בגרות, ובנותינו ישארו עם בחינות הסולד המקבילות.

המבחן הגדול שלנו, ימשיך להיות על 'לא תגנוב', וגם אם הוא צו מיושן בן יותר מ – 3000 שנה זכותנו לבחון באמצעותו את 'בגרות ילדינו'.

מוזיאון של סובלנות

סערת הקברים באשקלון עדיין מסרבת להישכך אבל לאפקט ה'בומרנג' כבר יש גרורות בעצמות אחרות. אלא שהפעם, הרב דוד שמידל ואנשי 'אתרא קדישא' אינם בשטח, איש אינו דואג לטשטש את זהותם של המתים ולטעון שמדובר ב'מכשפות' אשקלון שהוצאו להורג בתקופת שמעון בן שטח, ואת המאבק לא מנהל סגן שר בריאות חרדי, שחור ומזוקן, אלא...עיתון 'הארץ'.

פשוט לקרוא ולא להאמין.

"באתר האינטרנט של חברת 'מוריה' , חברה ציבורית לעבודות תשתית בבעלות עירית ירושלים, מופיעים תיאורים של הפרויקטים השונים שמבצעת החברה" – נכתב ב'תחקיר' של עיתון 'הארץ. "אחד מהם הוא עבודות התשתית להקמת מוזיאון הסובלנות במרכז ירושלים...תחת הכותרת 'מטרה' נכתב שם: ביצוע עבודות תשתית – סילוק מטרדים בתחום הפרוייקט".
נגד מה מזדעק 'הארץ'? – הנה ה'פואנטה' – "מה שמכונה באתר מטרדים הם למעשה...שלדים וגולגלות: מאות רבות של עצמות , שנקברו בבית הקברות המוסלמי של ירושלים במשך כמעט אלף שנים".

לא 'פגאנים', לא מכשפות – מוסלמים 'בני אלף'...שנים.

איזה חוסר סובלנות בולט מצדם של מקימי 'מוזיאון הסובלנות'...

"מתחקיר 'הארץ' עולה"– ממשיך העיתון וכותב –"כי אותם מטרדים סולקו מהמקום במהירות ובחשאיות, בחמישה חודשים של עבודות מרתוניות. מעדויות של עובדים באתר המוזיאון, שהגיעו לידי 'הארץ' עולה כי פינוי השלדים נעשה בזריזות, כדי לאפשר את תחילת העבודות להקמת 'מוזיאון הסובלנות'".

נורא. 'מנתרי הקרתא' ו'מנטרלי הקרתא' חייבים לצאת יחד לרחובות ולהפגין נג ביזוי והשפלת המת המוסלמי, וחוסר ההתחשבות בפתגם הגזעני הידוע "ערבי טוב הוא ערבי מת". אם הוא טוב למה לטלטל את עצמותיו כאילו היה 'פגאני' מאשקלון?

כשרצינו לתווך ב'שערורית הקברים המוסלמים', לחבוש את 'כובעו' של אייל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ולהציע ל'מוזיאון הסובלנות' להעתיק את המבנה המתוכנן על הקברים המוסלמים, לשטחי אשקלון זרועי הקברים היהודים, ראינו שניר חסון, כתב 'הארץ' בירושלים, כבר הקדים אותנו.

במאמר שהוא מפרסם בעיתונו הוא כותב: "לא רחוק ממילא יש דוגמא בדיוק מעין זה. כשם שבית הקברות המוסלמי הגדול שבממילא מצוי בלב ירושלים, היהודית – ישראלית, כך בית הקברות היהודי הגדול העתיק והחשוב בהר הזיתים מצוי בלב העיר המוסלמית – הפלשתינית. אפשר לראות בשני בתי הקברות תמונת ראי איש של רעהו...המצבות הנבנות היום בהר הזיתים הן פיקציה. למעשה זו תפאורה של בית קברות, שהרי איש אינו יוע היכן באמת קבורים האנשים, ששברי המצבות שלהם נמצאו בערימות שהותירו הדחפורים הירדנים"...

מי שטבע את המונח 'עפרא לפומיה' התכוון, כנראה, בדיוק לעפרא הזה...

בעיה בהבנת הנקרא

אנו קוראים בראש עיתוני היום ש"הממשלה תתמוך בחוק להחמרת תנאי כליאתם של אסירי ארגון החמאס". באמת, רעיון לגמרי לא רע, וטוב שחגי הדס, המתווך במו"מ לשחרור גלעד שליט, התעשת הסכים, בסופו של דבר, לתמוך בהצעת החוק הזו.

אבל כשהידיעה מתפרסמת יומיים או שלושה אחרי שה'ג'וקר' מ ה'קלפים' החמאסיים, מוחמד אבו טיר, משתחרר, כך סתם לפתע מן הכלא, והרוצח מרואן ברגותי מצטייד בתואר 'דוקטור' מאוניברסיטת קהיר, אנחנו תמהים על מי עוד, יכול לחול החוק הזה?

נראה שלנו יצמחו שערות לבנות עד שנצליח להבין איך מנהיג של החמאס בירושלים יכול להתעקש להשתחרר מהכלא הישראלי רק אחרי שהוא יקבל לידו את חומר ה'חינה' לצבוע בו את זקנו בצבע הכתום שהוא ה'מסחרי' שלו, ומספר ימים לאחר שהוא מקבל את כל מבוקשו ויוצא מהכלא מכריזה ישראל בכותרות ראשיות שמעכשיו היא...תחמיר את תנאי כליאתו.

זו לא הכרזה בתום לב אלא ...כתום לב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!