הגר"א דויטש: ר' שמואל שמר על ההנהגה של הרב שך

לראשונה מאז הסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגר"ש אוירבך זצ"ל, פותח את ליבו ממשיך דרכו בהנהגת 'הפלג הירושלמי', הגאון רבי אשר דויטש, מראשי ישיבת פוניבז' בשיחה מיוחדת לרגל יום היארצייט השלישי של בעל ה'דרכי שמואל' זצ"ל, בשיחה חושף הגר"א דויטש לעיתון 'הפלס', מעט מצפונות ליבו על שלבי ההנהגה שעברה מדור לדור, ועל המאבקים ההשקפתיים העומדים על הפרק.

את השיחה פתח הגר"א דויטש בכך ש"באופן כללי צריכים לדעת כמו שרבינו עצמו הזכיר תמיד, שהוא לא בא לחדש כלום, אלא ממשיך את הדרך המסורה ואת מה שינקנו וקיבלנו כל השנים מרבותינו מצוקי ארץ זיע"א. אלא שכלי המלחמה השתנו וצד הטומאה שינה את טכסיסיו".

"מורי ורבי הרה"י מרן הרב שך זיע"א, מלבד גדלותו הוא הנהיג וניווט את עולם הישיבות ושינה פני תבל. ההמשך של זה התקיים ברבינו מרן רבי שמואל זיע"א שהקים עולה של תורה וניווט את הספינה, עם האש הגדולה ורוח ד'. מה שהוא חידש זה כיצד לנהוג בימינו אנו על פי אותם עקרונות שקיבל מרבותיו. אמנם הוא ינק וקיבל גם מעוד גדולי עולם, הטשעבינר רב והבריסקער רב ועוד ועוד. אבל להגיד שהוא ממשיך, הוא המשיך את הנהגתו של רבינו הרב שך".

"החזון איש העמיד את עולם התורה, והרב שך העמיד אחריו בהנהגה מופלאה, ואחריהם ר' שמואל... הוא המשיך את הרב שך, הוא שמר על ההנהגה של הרב שך והמשיך אותה".

"כל השנים ידעו שראש הישיבה הוא גברא רבא והצדקות שלו נודעה בשערים. אליבא דאמת מה ששמעתי עליו כל השנים ומה שראיתי בשנים האחרונות זה כאין וכאפס לגדלות האמיתית שלו. בשנים האחרונות זכינו לקבל את ההנהגה שלו ולצעוד כפי ההוראות שלו, ראיתי את ההנהגה שלו והשתדלתי להבין מה הוא עושה. באופן כללי אני חושב שכאחד מהציבור למדתי ממנו הרבה. על מה ללחום, על מה להעמיד את הנקודות המרכזיות. על מה לשים את כל המשקל ועל מה לא לשים את כל המשקל".

"אני משתדל גם כאחד מן הציבור להתחזק בזה ולבחון כל דבר לאשורו, מה היה אומר ראש הישיבה על זה. מה דרכו, הדרך האמיתית תובעת מאיתנו לנהוג, ובזה הדרך נלך ונצעד בגאון. וכאמור כשאנו דבקים במטרה, זה עצמו החיזוק הגדול וברוך ד' כפי שכולם רואים הציבור אכן מחוזק יותר מאי פעם, ועלינו לחזק את עצמנו עוד ועוד שלא ליפול בקרירות שהוא כה הזהיר מפניה".

"שנים רבות שרבינו הגדול מרן ראש הישיבה זיע"א דיבר על הקרירות הפושה, הרבה הרבה לפני שהוא דיבר על כך ברבים, הוא ראה כבר אז את הניצנים, וגם לאחר מכן בשעה שהוא התחיל לדבר על זה לא כולם ירדו לסוף דעתו ולא הבינו למה ירמזון מילותיו. היום צריך להיות טיפש כדי לא להבין את זה. האדמה חרוכה והאוויר מורעל בקרירות פושה, הכסיל יטמון ראשו ולא יראה בדרדור העצום, כמה רבינו צדק וכל דבריו היו אמת".

בהמשך עורר על כך ש"הדברים שנאמרו בכל השנים האחרונות, נשארו בתוקפם. אחת המלחמות הגדולות שרבינו העמיד לנו את צורתה ותבניתה המסורה, היא המלחמה כנגד גזירת הגיוס, כשהתחיל עם זה רבים לא הבינו את דבריו, אבל במשך השנים גם זה התבהר יותר ויותר, והיום הכל ברור".

"ודאי שלומר שהיום המלחמה נגמרה, או יש איזה שינוי, ודאי וודאי שלא, ואדרבה המלחמה הגדולה היא עוד לפנינו... ואי ההתייצבות זה הביטוי שלנו שאנחנו לא משתפים פעולה עם חוקי שמד אלו, ואין הבדל בזה בין אי התייצבות לדיחוי לבין לקיחת פטור".

"המטרה היא להכריז גם לשלטונות, גם לציבור, וגם לעצמנו, שאנחנו לא משתפים פעולה עם השלטונות! זה מועיל לשלטונות שיודעים שישנה התנגדות, מה גם שהתנגדות זו יכולה לצבור תאוצה בכל ולחבר קהלים חדשים שיצטרפו לזעקת האמונה "מי לד' אלי". לציבור החיצוני, וגם לעצמנו לציבור שלנו, שלא נתקלקל ונתדרדר".

"אך עומק הענין הוא לאו דווקא כלפי נושא הגיוס, אלא בשלל הנושאים. מי שלא חם בזה ומקיים את חובתו הבסיסית באי התייצבות, הוא בהכרח נעשה קר יותר ויותר בשאר ענייני האידשקייט. הקו המשווה בהוראותיו של רבינו הגדול זיע"א הוא להתנתק מכל השפעה של השלטונות. אחד שמתייצב ודאי שזה משפיע עליו אפילו בדברים אחרים לגמרי. הוא הולך כבר בתלם של הוראות השלטון, הוא כבר מכפיף את עצמו למרותם בעניינים שהם נפשות עד שמד ממש, ואחריתו מי ישורנו... זה כבר משפיע עליו גם לתחומים אחרים!". 

"ואם יש ציבור שלוחם את העמידה על הדת ומתנתק מהם ומהמונם, ואתה חלק מהם, הוא הדין גם לצד הטוב, זה ודאי משפיע עליך גם בשאר התחומים לטובה. ולצד המוטב אנחנו רואים כיום את ההשפעה ההרסנית של כח הציבור לרעה. האדם מושפע בעל כרחו מסביבתו, והוא 'מדיני' בטבעו. וכמו שאמרו על הפרוש מקובנא שכשהוא מפסיק ללמוד, פרופסור מברלין ממיר את הדת. יש כאן את הצד הסגולי שבזה, אך מלבד זאת יש כאן את דרך הטבע הנזכר, האדם הוא 'מדיני' בטבעו, ולכל מעשה פרטי ישנן גם השלכות ציבוריות".

"לצערנו היום כלי התקשורת מפותחים למאוד, והשפעות זרות רבות ביותר חודרות מבחוץ פנימה, וכל קבוצה וחוליה משפיעה על החוליה הבאה. פורקי העול - על המזרחי וכו' וכו'. ובסופו של תהליך ההשפעות חודרות גם למחנות היראים והשלמים, ושומה עלינו לאטום את חלונותינו היטב היטב".

את דבריו סיים "אין ספק שהתקופה היא תקופה גורלית, ואנו מצויים כל העת בזמני מבחן, על נאמנות מוחלטת לד' ולתורתו במצבים שונים וניסיונות מזדמנים. אך חובתנו בכל עת היא "צאי לך בעקבי הצאן", להמשיך יחד את ההוראות הברורות, הדרך והמסורת הטהורה, אותה השאיר לנו מרן רבינו הגדול זצוק"ל למורשה, "לטוב לנו כל הימים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!