התחילו את הנישואין ונכנסו לחששות ופחדים

שאלה: אנו זוג צעיר, שהתחלנו את נישואינו בהמון חלומות ותקוות, עם רצון ונכונות להטיב עם השני עד כמה שניתן. אולם למרבה הצער גילינו בפרק זמן קצר, שיש בינינו אי ודאות, ובמידה מסוימת חרדות ופחדים להמשך חיי הזוגיות שלנו. מה עלינו לעשות?

תשובה: בתקופת האירוסין, מנסה כל אחד מבני הזוג, להציג את עצמו בצורה הטובה ביותר, הן מבחינת המראה החיצוני, התנהגות, צורת הדיבור, התייחסות לבני המשפחה, ובלבד שהם ייתפסו כאנשים אמינים, רציניים, יציבים, חושבים ויצירתיים.

אולם לאחר שבעת ימי המשתה, כשמתחיל הזוג בשגרת חייו: עבודה, לימודים, בית, כל אחד מרגיש שהוא יכול להוריד את המסכה שהייתה בתקופת האירוסין, ולהיות האני האמיתי, שברוב הפעמים אינו תואם כלל למה שהיה לפני הנישואין. וממילא בני הזוג מופתעים כל פעם מחדש, מגורמים או מדברים שלא היו צפויים וידועים לפני הנישואין.

בחלקם אלו הפתעות נעימות, אך ברובם הגדול הם הפתעות מפחידות, מלחיצות, מתסכלות, הגורמות להרגשת חוסר אונים, חוסר יציבות, חוסר ביטחון, ולעיתים אף לייאוש.

הרבה פעמים שואל בן הזוג את עצמו: האם זה האדם שהכרתי לפני הנישואין? להיכן נעלמו הנימוסים? ההתייחסויות הקטנות? המחמאות שכ"כ אפיינו את בן זוגנו בתחילת הקשר ובמהלך האירוסין? היכן ההתחשבות בצרכים וברצונות?

כאשר בני הזוג רואים, שהמציאות אינה תואמת כלל את החלום והציפיות שתלו בנישואין, הרי שעולות המחשבות על בן הזוג: "אני עוד אשנה אותו". או "זה יסתדר במשך הזמן". וכשזה לא קורה כפי שקיוו, מתחילה האכזבה שבעקבותיה באים רגשות של מרירות, תוקפנות, ומשם הדרך אינה רחוקה למשברים.

בנוסף לזה, ישנו עוד קושי יותר בולט בשנה הראשונה, והוא איבוד העצמאות. בני הזוג מרגישים שהם כביכול כבר לא אדונים לעצמם, ועליהם להתחשב בבן זוגם בצרכיו, ברגשותיו, באורח חייו, ובכך הם כאילו מאבדים חלק מעצמיותם. הדבר מהווה איום על אישיותם, ותגובותיהם לסיטואציות החיים, באות ממקום של פחד או דאגה לקיומם העצמאי.

כדי להתגבר על כל התחושות הללו שמלווים אותנו כבר בפתח הנישואין, עלינו ליישם את חובת ציווי התורה: "לשמח" בשנה ראשונה! המתבטאת בעיקרה בתקשורת מרובה ובדרך נכונה. ובעצם התורה רוצה ששנת הנישואין הראשונה, תספק לנו הזדמנות נפלאה של למידה שיטתית נכונה, שתביא את הזוג לכישורי תקשורת, הקשבה, פתרון בעיות, יכולת אמפטיה והשתתפות.

וכל זה כדי שנכיר אחד את השני את אישיותו, אופיו, השקפתו, ואת רצונו, ובכך לעצור ולשנות אמונות ודפוסים שהיו קיימים אצלנו. וזאת כאשר בני הזוג משמשים האחד לשני "עזר כנגדו", דהיינו לראות את הדברים השליליים אצל בן הזוג, על מנת להראות לי היכן אני תקוע, והיכן עלי לשנות אצלי ולא אצל השני.

מאת: הרב דניאל פנחסוב, מרצה ויועץ מומחה לנישואין ופסיכותרפיסט

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!