"אתה עצור!" • יומני המעצר של הצלם

אלימות, רוע לב, אטימות והתנהגות ברוטאלית מצידם של שוטרים ערלי לב - בכל אלו נתקל צלם וכתב 'בחדרי חרדים', דוד קורן, במהלך אחת עשרה השעות שבילה בין כותלי בית המעצר ביפו.

סיבת המעצר: 'חוצפתו' של הצלם לתעד את האלימות הבלתי מידתית והבלתי אנושית כלפי קבוצת מפגינים שהגיעה אל השטח בכדי למחות על המחטף שביצעה רשות העתיקות, כאשר פועליה חיללו את בית העלמין ביפו ביום בו הופנו הזרקורים אל עבר אשקלון.

קורן עמד בצד ותיעד כיצד שוטרי היס"מ מכים את המפגינים מירושלים, קורעים את מעיליהם, שוברים את משקפיהם ומחטיפים מכות אגרוף בפניהם. השוטרים, שככל הנראה הבינו שהתיעוד עלול להפלילם – החליטו להחרים את ציוד הצילום היקר של הצלם, ולקחתו לבית המעצר.

רשות הדיבור לדוד קורן, צלם 'בחדרי חרדים':

ב-11 בבוקר הגעתי למתחם הקברים ביפו, לאחר ששמעתי שבמקום נערכות הפגנות. כשבאתי אל המקום, ראיתי שם קבוצה של כ-20 אברכים ירושלמים, הנלקחים על ידי קבוצת שוטרים. הסבירו לי שאלו מפגינים שהיו במקום והמשטרה מנסה להרחיק אותם. הם ברחו, והמשטרה תפסה אותם בצומת כלשהו. מאוחר יותר העלו אותם על אוטובוס, וזרקו אותם בשכונה מרוחקת בתל אביב.

"בהמשך הגיע אל המתחם אוטובוס ובו כחמישים אברכים מירושלים שבאו למחות על חילול הקברים. הם הגיעו לשער בית העלמין, וראו שהשער סגור. הם ניסו לפותחו, כאשר כל הזמן הזה עובדים במתחם משאיות וטרקטורים במלוא התפוקה.

המשטרה לא אפשרה לי להזיז את מכולת הפח המסתירה ולצלם את העבודות. עליתי על גג בניין הממוקם ממול, שבעליו הערבי נתן לי רשות לצלם ממנו. כל אותה העת הבחנתי בפועלים השולפים עצמות מהמתחם, ומצביעים לעברי.

כאשר ראיתי את האברכים נכנסים פנימה אל מתחם בית העלמין, נכנסתי אל המקום בלוויית כמה עיתונאים וצלמים שהיו במקום. האברכים נכנסו אל תוך מערות הקבורה, וקראו בדמעות שליש את תפילתו של רבי חיים פלאג'י, בה מבקשים סליחה מהמתים שמנוחתם הוטרדה ומבקשים שהדבר לא יזיק לאנשים החיים.

צילמתי את המעמד הזה, של האברכים המתחפרים בתוך הקברים ומתפללים, בווידאו ובסטילס, כאשר כל העת אני שומע איך הארכיאולוגים שואלים: מה הוא מצלם ועבור מי הוא מצלם.

גם השוטרים דקלמו את ההמנון

כרבע שעה לאחר מכן, הגיעו כוחות משטרה מיחידת יס"מ, כאשרר כל השוטרים נטולי תגי זיהוי, ומשקפי שמש על פניהם. הארכיאולוגים והמפקחים על העבודות הצביעו מיד לעברי, והורו לשוטרים להוציא אותי תחילה. פיניתי את המקום לדרישת השוטרים, ונעמדתי בפתח היציאה מבית העלמין.

מפתח היציאה, תיעדתי איך ששוטרים תופסים וקורעים את בגדיהם של המפגינים וזורקים אותם בברוטאליות ובמכות רצח אל מעבר לגדר מתחם החפירות.

באותו הרגע, קיבלתי צעקות ממספר שוטרים, שראו אותי כשאני מתעד את התנהגותם הברוטאלית. הם דרשו ממני לחדול מלצלם. הצגתי את תעודת העיתונאי שברשותי ואמרתי שאני עושה את מלאכתי נאמנה ושלא יפריעו לי במלאכתי. התרחקתי כמה מטרים מהם, כדי שאוכל להמשיך ולתעד את הטרור שהתחולל שם בדקות שלאחר מכן.

השוטרים מצידם התגרו בקבוצת המפגינים שעמדו עתה מחוץ לגדר בית העלמין, בכך שהביאו שתי שוטרות שהחלו לדחוף פיזית בידיהם את קבוצת האברכים, כשהללו זועקים לעברה: 'שיקצע, אל תגעי בנו, תורידי את ידייך מאיתנו'. הכל מתועד.

בתוך שניות, ראיתי אברך בשם ר' דוד שפירא, ירא שמים מבית שמש, שחוטף מכות ואגרופים בכל חלקי גופו מאחד השוטרים. צילמתי את זה, ושמעתי את אחד השוטרים אומר לחברו, 'תיקח ממנו את המצלמה'. התרחקתי, והחלטתי שבזה אני מסיים את מלאכתי. תוך כדי שרגליי צועדות לכיוון רכבי, שחנה במרחק של כמה מאות מטרים מהמקום, פרץ אליי בריצה מהירה איש יס"מ עם מבטא רוסי כבד. הוא תפס לי את תיק הצילום ואמר לי: אני מעכב אותך.

אמרתי לו: אני לא מהמפגינים, אני באתי לתעד את האירוע וזו עבודתי. השוטר תפס את חולצתי, ומשך אותי בפראות ובברוטאליות, תוך שהוא אומר: 'בוא לניידת, לא מעניין אותי שום דבר'. כאשר שלפתי את תעודת העיתונאי, משך השוטר מסמך מזהה שבארנקי והכניסו לכיסו.

זעקתי אליו: 'הרפה מגרוני ואל תחנוק אותי'. השוטר השיב לעברי: 'אני אעשה מה שאני רוצה, ואני מעכב אותך. אל תגיד לי מה לעשות'. ואז שאלתי אותו: האם מפריע לך הצילום שביצעתי ולכן אתה עוצר אותי?. שוטר אחר אמר לי: 'לא מפריע לי, מצדי אתה יכול לתת את הציוד לאדם אחר'.

ואז, כשניסיתי לבקש ממישהו שייקח ממני את הציוד וימסור אותו למערכת או למשפחתי, תפס השוטר הרוסי את הציוד והחרים לי אותו ללא אומר ודברים.

במשך שבע שעות ישבתי בתחנת המעצר ביפו, יחד עם קבוצה של אברכים, ובמשך כל אותו הזמן אמרו לי: אנחנו לא יודעים למה אתה כאן, אנחנו מבררים.

לבית המעצר הגיעו במשך כל העת עשרות אברכים, חלקם עם חליפות קרועות ומשקפיים שבורים, חלקם ללא כיפות ומשקפיים. הם הובאו מאתר החפירות שליד בית העלמין ביפו. היה שם יהודי מיוחד, הרב היימליך, שדאג ליצור אווירה טובה. שרו את ההמנון 'ה' הוא מלכנו' ושירי 'עוצו עצה ותופר', כאשר שוטרי המחוז לומדים את ההמנון ומנסים לדקלם את השירים. חלק מן העצורים סירבו להזדהות – מה שהעלה את חמתם של השוטרים, שהיו חסרי אונים מול צעירים כה נחושים.

עציר אחד שסירב להזדהות, לא ניתנה לו הרשות, במשך שעות, לצאת לשירותים. הוא בכה בתחנונים לשוטרים: אני מבקש שירותים. הודעתי לשוטר שזה לא חוקי למנוע ממנו צורך כה אלמנטרי. השוטר זרק לעברו: 'אתה לא מכבד אותי, אני לא מכבד אותך. תתפוצץ'.

בשעה שש בערב הודיעו לי שעומדים לעצור אותי ולהעביר אותי לבית המעצר באבו כביר על... הפרת הסדר הציבורי, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, הסגת גבול, ועל התנגדות למעצר. הכחשתי לחלוטין כל מעורבות בכל ארבעת הסעיפים הנ"ל, מה עוד שמי שמכיר את אופיי יודע שאינני נהנה להתעמת עם שוטרים במהלך עבודתי.וגם אנוכי במשך מספר שנים שרתתי בשירות אזרחי מסגרת המשטרה .

הקצין שחקר אותי התרשם מכנותי, והחליט לשחררני לאלתר, לאחר שבמשך 11 שעות שהיתי במעצר, ללא מזון וללא מים. לאורך 11 השעות הללו, הקצו לי לאחר תחנונים 20 שניות לדבר עם בני משפחתי. שחררו אותי, לא לפני שנדרשתי לחתום על מסמך בו אני מתחייב שאני לא דורך בעיר יפו במשך חמישה עשר ימים, וערבות עצמית של אלפיים ₪.

והודיעו לי נחרצות שכל הצילומים נשארים ברשותם, עד להודעה חדשה.

עד כאן סיפורו של צלם 'בחדרי חרדים'.

מחר בבוקר צפויה להתקיים תביעה מטעם אתר 'בחדרי חרדים', על ידי עו"ד מוטי קרויזר, הדורשת להשיב את הציוד המוחרם לאלתר.

אטימות? רוע? חלמאות? ניסיון להסתיר אלימות אפלה? את ההגדרה ימצא הגולש הנבון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!