לאחר פרסום המחקר: העולם מקנא בישראל

נגיף קורונה פרץ לחיינו לפני יותר משנה, כלל מדינות העולם נאבקו ביניהן מי תזכה להניח ידה ראשונה על מלאי חיסונים מספק לאזרחיה. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נכנס לעובי הקורה. הזכיר לבעלים של חברת פייזר את שורשיו היהודיים, סיכם אתו על שיתוף פעולה נרחב, ואזרחי ישראל זוכים להתחסן, הרבה לפני האזרחים במדינות בהן מיוצר החיסון.

אתמול פרסם מכון כללית למחקר, את המחקר הראשון שנערך על 1,200,000 מבוטחי קופת החולים כללית. תוצאות המחקר הראו יכולו פנסטיות עבור החיסון הנבדק, החיסון של חברת פייזר. ובעולם כולו, לומדים את נתוני המחקר, שנערך אחרי התנסות בשטח עם מערך חיסון המוני למיליוני אזרחים.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, צוטט הערב ב'כלכליסט': "למרות שמבצע החיסונים שלנו עובד כשורה, עדיין אין לנו מספיק נתונים לגבי היעילות המדויקת של החיסונים בהפחתת ההתפשטות", עוד הוסיף "ישנם כמה נתונים מעניינים מישראל באשר להשפעת החיסונים נגד קורונה על התפשטות הנגיף".

ב'גלובס' ציטטו את מגזין הבריאות 'נייצ'ר' שכתב: "חוקרים ישראלים רואים סימנים לכך שחיסונים נגד Covid-19 מסייעים להפחית את שיעורי ההדבקה והאשפוז של חולים מבוגרים, קרוב לשישה שבועות אחרי שהחל מבצע החיסונים של קבוצת גיל זו". 

עוד צוטט העיתון הגרמני 'די צייט': "האם החיסונים לקורונה יעילים? העולם מסתכל כרגע על ישראל כדי לענות על השאלה הזו".

"הלקחים שניתן ללמוד מישראל: הדבקה נגיפית עלולה להתרחש במרכזי החיסון עצמם. אתרי החיסון צריכים להיות גדולים ומאווררים היטב כדי להקטין את ההסתברות של הדבקה בזמן קבלת החיסון" הוסיפו לצטט את סוכנות הידיעות בלומברג.

דברים ברוח דומה נכתבים ומשומעים באתרים הגדולים וערוצי הטלוויזיה המובילים בכל רחבי העולם, ה-BBC, ובדיילי מייל, ובסקיי ניוז. ועוד.

כזכור, אתמול פרסם מכון כללית למחקר, ממכוני המחקר המובילים בעולם, מחקר ראשון המלמד על יעילות גבוהה של חיסוני קורונה והשפעתם על מניעת הדבקה ותחלואה קשה בכל קבוצות הגיל. כאשר מניתוח נתונים של כ -1,200,000 מבוטחי כללית, מהם כ-600,000 מתחסנים שקיבלו את חיסון פייזר, עולה כי נרשמה ירידה של 94% בשיעור ההדבקה התסמינית וירידה של 92% בשיעור המחלה הקשה בהשוואה ל- 600,000 מבוטחים דומים שלא התחסנו. יעילות החיסון נשמרת בכל קבוצות הגיל, לרבות בגילאי 70+ קבוצת גיל אשר לא ניתן היה להעריך בה את יעילות החיסון במחקר הקליני בשל היקפו המוגבל.

החוקרים סקרו נתונים של כ-600,000 מתחסנים בגילאי 16 ומעלה, מהם כ-170,000 מתחסנים בגילאי 60+ וכ-430,000 מתחסנים בגילאי 16-59. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת של כ-600,000 לא-מתחסנים שהותאמה בקפידה כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא-מחוסן הדומה לו בסדרה ארוכה של מדדים כמו: רמת הסיכון להדבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאות ועוד. יצירת קבוצת הביקורת נעשתה באופן דינמי, כך שאנשים נגרעו ועברו בין הקבוצות אם סטטוס ההתחסנות שלהם השתנה לאורך הזמן. בעבודת המחקר שולבו ניתוחי רגישות רבים על מנת לוודא שהטיות בנתונים התצפיתיים לא השפיעו על נתוני היעילות המדווחים. צורת חישוב זו המייצרת דמיון מלא בזמן במקום ובמאפיינים האישיים בין המתחסנים ללא-מתחסנים בכל רגע נתון, מאפשרת לנרמל באופן מלא את ההשפעה של אירועים אשר קרו במקביל – כמו השפעת הסגר, ושינוי ההתוויות לחיסון. מבחני רגישות אישרו כי אי-שימוש בכלים מתקדמים אלה, היו גורמים להטיות בהסקת המסקנות מהנתונים.

נתוני מכון כללית למחקר מצביעים על יעילות גבוהה של החיסון בתקופה של 7 ימים ויותר לאחר המנה שניה ('מחוסן באופן מלא'), ומוסיפים מידע אודות מניעת תחלואה קשה בקורונה, תוצאה שהיא נדירה בניסוי הקליני של חברת פייזר. למעשה, בהרצות האחרונות מצאנו כי ניתן לומר בוודאות גבוהה ("רווח בר סמך" טווח סטטיסטי שבו יש מבוהקת של 95%) כי היעילות כנגד מחלה קשה שבוע לאחר המנה השנייה נעה בין 99%-91%. עם כל שבוע נוסף שיעבור, נוכל במתודולוגיה זו לדייק את ההערכה, והיא צפויה עוד להמשיך ולעלות ככל שיכללו בה יותר מחוסנים בהם חלפו 14 יום ויותר מהמנה השנייה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!