מצבה ייחודית: המשרת והפיראט לצד הרב ואיש העסקים

בשנים האחרונות נחשף לתודעת הציבור הכללי בית הקברות היהודי שבאאודרקרק אן דה אמסטל, עיירה הסמוכה לאמסטרדם שהפכה אחת לשנה למקום עלייה לבני הקהילה השחורה, ה"יאר-צייט" אף קיבל מהם שם: "יום אליעזר", על שם "המשרת אליעזר הטוב" שנקבר לצד מי שהיו לכאורה אדוניו היהודים שהביאו אותו מפורטוגל להולנד, ההערכה היא כי יתכן והמשרת אליעזר התגייר ולכן נקבר בחלקה היהודית.

בית הקברות היהודי-הפעיל-העתיק ביותר בעולם המערבי, בית הקברות של הקהילה הפורטוגזית בהולנד, שנמצא בעיירה אאודרקרק אן-דה-אמסטל נחשף בשנים האחרונות לאור הזרקורים בעקבות נוהג חדש שקבעו לעצמם נכדי העבדים מהקהילה השחורה, לעלות אחת לשנה ב"יאר-צייט" של המשרת אליעזר, הם אפילו נתנו שם ליום העלייה לקבר: "יום אליעזר".

מדי שנה, ביום רביעי האחרון של יוני, מגיעים בסירה עשרות אנשים אל בית הקברות היהודי בעיירה הסמוכה לאמסטרדם כדי לחלוק כבוד לאבותיהם. כמעט כל המבקרים הם שחורים; איש מהם אינו יהודי. בבית הקברות הם מתופפים ורוקדים כשהמראה איננו הולם בית עלמין יהודי.

בעשור האחרון הם מגיעים לבית החיים, בית הקברות היהודי העתיק ביותר בהולנד, לאחר שהתגלה במקום קבר של מה שהם מגדירים העבד הקדום ביותר. שמו של הנפטר היה אליעזר, וכשהלך לעולמו ב-1629 הוא נקבר לצד אדוניו היהודים, שהביאו אותו מפורטוגל להולנד.

מועד העלייה נקרא "יום אליעזר", והיא סובבת סביב מצבתו בתוך בית הקברות, שקיים זה יותר מ-400 שנה ומשתרע על פני כ-40.5 דונם. כ-26 אלף מצבות קבורות בבוץ, כשהסיבה היא שאת המצבות הספרדיות, נהוג היה להציב במאוזן ולא לגובה, וכך נחבאו המצבות הנמוכות מאות שנים באדמת הולנד הרכה.

אך לפני שנרחיב על אותו אליעזר הטמון בבית העלמין העתיק, מצאנו תיאור כיצד היתה נראית הלוויה בעיירה הציורית. "מסע ההלוויה יצא מבית הכנסת הפורטוגזי במרכז העיר, ואת הנפטר הניחו על דוברה ששטה על הנהר האמסטל עד שהגיעה אל בית הקברות. תהלוכת ההלוויה בעצם הייתה שיירה של סירות על הנהר. בהגיע השיירה אל המזח של בית הקברות, הורד הנפטר מהסירה והובא אל בית ההלוויות".

כך גם כיום, כדי להגיע אל בית העלמין צריך לעשות דרך ארוכה ביותר מאמסטרדם ולצלוח את הנהר עם סירה, וכך גם עושים אותם בני העבדים בטקס שהם עורכים על קברו של "אליעזר המשרת".

עבור המנהיגים השחורים קברו של אליעזר מייצג את זוועות העבדות והוא מהווה תחליף לקברי אבותיו שהעבדות נכפתה עליהם ושמקום קבורתם לא נודע. לכן בקהילה היהודית חוששים שהדבר יצית מחדש שנאה ישנה ויעורר אנטישמיות של השחורים כלפי היהודים ולכן ממהרים להסביר כי הקבר דווקא מהווה הוכחה לסובלנות. לפי רישומי הקהילה, אליעזר הגיע להולנד ב-1610 כעבד למשפחתו של פאולו דה פינה. הוא נקבר לצד אדוניו, אך גם לצד יעקב ישראל בלמונטה, שהיה איש העסקים העשיר ביותר בקהילה. לפי גורמים בקהילה, ניתן להסיק מכך שאליעזר התגייר והתקבל כיהודי, אחרת הוא לא היה נקבר בבית הקברות היהודי.

את מצבת האבן על קברו חשפו במקרה. לפני קצת יותר מעשור אז יצאו בקהילה לעבודת חשיפה של קווי המתאר בבית החיים, באמצעות רשומות בית הקברות ובדֶקֶר - מוט המיועד לחפירה, בין היתר חיפשו את קברו של אליעזר. הם גילו לוח אבן שחור חלק, שנראה היה שהזמן והלחות מחקו את הכיתוב שנחקק בו. אלא שקצת מים ושפשוף קל על האבן והטקסט (בפורטוגזית) נחשף: קברו של המשרת הטוב אליעזר".

מני אז אימצו בני הקהילה השחורה מנהג לעלות על קברו בתאריך אותו קבעו. למרות שלפי כל ההערכות אליעזר המשרת התגייר ונקבר בין יהודים.

הקהילה הפורטוגזית רכשה את השטח כבר בשנת ה'שע"ד, שנים ספורות אחרי שהגיעו לאמסטרדם היהודים הראשונים. עצם קיומו של בית קברות יהודי באאודרקרק אן דה אמסטל הוא תוצאה של סירובן של הרשויות באמסטרדם במאה ה-17 לאפשר ליהודים לקבור את מתיהם בתוך גבולות העיר. בבית הקברות קבורים כ-28,000 נפטרים, חברי הקהילה, לצידם טמונים גם "הפיראטים היהודים", אותם שודדי ים שיצאו לנקום בספרדים על גירוש ספרד ולא למטרות בצע ועל סיפון האוניות שהטילו חיתתן רק על אוניות ספרדיות שמרו שבת וכשרות והתפללו במנין. מצבות השיש האדומות עם ציורים מבעיתים של גולגלות פזורות בבית העלמין שלמרות היותו בית קברות עתיק, הקבורה ממשיכה בו גם היום, ובית ההלוויות פעיל.

אלא שכשמטיילים בבית הקברות, על פני השטח נראות מצבות מעטות, אולי מאה, אולי פחות. לאורך השנים ובגלל אופי הקרקע הבוצית, מצבות רבות שקעו. על הדשא אפשר לראות את קווי המתאר של המצבות הלא גלויות מעל פני השטח.

כאמור, על רבות מהמצבות ניתן לזהות סימני שלדים ועצמות, פנים ובני אדם – אלה הם קברי הפיראטים. עם זאת, חשוב להדגיש כי רבים מבני הקהילה הפורטוגזית שהגיעו לאמסטרדם, היו אנוסים שחיו במשך דורות כנוצרים כלפי חוץ.

בבית הקברות קבורים, מלבד הפיראטים ובראשם "הרב הפיראט" דון שמואל פלאז'י, גם המקובל המפורסם רבי מנשה בן ישראל זצוק"ל, בעמח"ס "מקווה ישראל" ו"נשמת חיים", שהיה מנהיג הקהילה ובעל בית דפוס מפורסם.

גם אבות אבות אבותיהם של רבים מבני הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם כיום קבורים בבית הקברות. אותם שמות המשפחה נמצאים על ספסלי המתפללים בבית הכנסת הפורטוגזי ועל המצבות שכאן.

במאה התשע עשרה שמואל צרפתי, חבר הקהילה, ערך סקר מקיף של המצבות בבית הקברות, תיעד, ניקה, שיפץ וצבע. גם הוא עצמו ואשתו אביגיל מנדס דה לאון נקברו במקום. תגליות חדשות לא נמצאו על ידו, ומצבת אליעזר המשרת הציתה את הדמיון בקרב קבוצות מסוימות והשיבה את אור הזרקורים לבית העלמין העתיק ביותר במערב אירופה, הפעיל עד עצם היום הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!