הקטן שלך לא מוכן לסדר את המשחקים? זה הפתרון

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא התייחסות הילדים לבקשת איסוף המשחקים, מדוע צריך לבקש כ"כ הרבה פעמים? וכיצד נצליח לשדר לו סמכות ורצון לעזור?

מ. שואלת: רציתי לשאול על הקטן שלי בן ארבע, תמיד אחרי שהוא מפזר צעצועים וגומר לשחק, הוא לא מוכן לאסוף אותם, אני מבקשת ממנו מלאאא פעמים והוא לא מתייחס, עד שאני או מתרגזת או אוספת בסוף לבד.. אשמח לעצה.

בתיה עונה: נדון היום על הנושא של עזרה בבית, אבל אחרי שהקפנו אותו לכל טווח הגילאים נחדד ונוסיף עוד על הגיל הקטן יותר.

כולנו הרי יודעות:

תינוק, שמתחיל לשחק במשחקי הרכבה למיניהם, נהנה מעצם פיזור חלקי המשחק ואסיפתם חזרה לקופסא, בזה בעצם מסתכם המשחק המהנה והחווייתי שלו.

מתי זה קורה שהתינוק מקבל לפתע את ה'שכל', שלאסוף משחק זה כבר לא כ"כ מהנה? זה כבר אפילו מייגע, ואולי בכלל כבר סוג של עינוי בשבילו.

אולי ממתי שבאמת הוא הופך לגדול יותר ומסורבל יותר?!  או ייתכן שכשהוא גדל הוא מראה סממני שחיקה ו'הזדקנות' - ילדותית?!

או אפשר ויש לו כבר פחות חשק וריכוז לשבת על משחקים?! (למעט הרכבה של פאזל שלוקח 3/4 שעה בערך, יש לו את ההנאה...)

אז התשובה היא כמובן ששלושת האופציות אינן ממש מדויקות.

א"כ, ממתי באמת התינוק המתבגר, פתאום תפס את עצמו שלאסוף משחקים זה דבר קשה/ מעצבן / מתיש/ מוכיח על גדלותו... ועוד.

הסוד הוא: שזה מתחיל ממתי שהרגיש את השדר הסביבתי, ולאותו שדר יש הרבה צורות ביטוי בשטח, שהילד רשם לעצמו באקסיומה הגיאומטרית..

כמו למשל, האמא שאומרת - "מי שיאסוף את... יקבל סוכרייה"  (עלי לעבור סבל כדי להשיג סוכרייה נחשקת)

- " לא אוכלים ארוחת ערב לפני שאוספים משחקים" (לאסוף = עונש)

- " אתה חייב לאסוף, אמא תעזור לך" ... (במשחק היא לא מתנדבת לעזור... מעניין למה?) ועוד ועוד,

אז הבה ניזהר אימהות דבר ראשון לא להרוס להם את חדוות היצירה שבאיסוף המשחק!

אם הצלחת בכך, סביר להניח שלא יהיו לך יותר בעיות בנושא.

אבל בד בבד - ניתן להוסיף את הנקודות שיעזרו לך. וגם לילדך להיות יותר ממושמע, וזה תקף לגבי כל תחומי המשמעת;

1. 1. בקשי מהילד פעם אחת והסתכלי לו לתוך העיניים בכבוד (כפי שהזכרנו בטיפ)
2. 2. עבר זמן מה והילד עדיין לא עשה, אל תתייאשי, קראי לו ברוגע ובתקיפות נחמדה והצביעי לו לעבר המשחק מבלי להוסיף מילה... (כמו בפנטומימה)
3. 3. ע-ק-ב-י-ו-ת רגועה, אוהבת ולא מתפשרת, זה הסוד! (אל תגידי, כבר יותר קל לאסוף לבד...)
4. אם הבקשה שאת דורשת ממנו מורכבת יותר, כמו לסדר חדר בשלימותו, מומלץ למען הבהירות שלך ושלו לפרק את הדרישה לגורמים ברורים ולא תיאורטיים, כך יהיה תיאום ציפיות ובהירות לשניכם,

לדוג' סדר בחדר את: המיטה, הכתיביה, והרצפה.

כל זה בתנאי שאת מתחברת באמת לתובנה שזה יכול ואמור להיות חוויה נחמדה לילד !

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!