כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

נשאל היהודי: למה אתה צריך שניים?

אוריאל בלוי מספר על היהודי הבודד שבנה שני בתי כנסת - ומקיש לימינו אנו: למה חשובה כל כך הסובלנות במערכות היחסים בין בני הזוג, ובכלל • ואם אני רוצה להתווכח - אסור? • בניין אוריאל

חופה. אילוסטרציה
חופה. אילוסטרציה

בכל מערכת יחסים, נוצרים חיכוכים ומריבות. ככה זה בזוגיות, משפחה, עבודה, וכך זה בין הבריות.

האדם נוטה לחשוב שדעתו והשקפת עולמו היא הצודקת ביותר. ולכן, מי שחושב אחרת ממנו, הוא לא בסדר ולא מוסרי. פעמים שהאדם אף מוסיף תיאורים נוספים, כגון: רשע, רודף, ולצורך כך אדם מגייס את אמונתו למלחמתו הצודקת בעיניו.

"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", אמרו חז"ל (ברכות נח:). יוצא מכך, שבכל קבוצה של אנשים, גם אם הם אוחזים באותה השקפת עולם, יש דעות שונות כמספר האנשים בקבוצה.

השאלה היא, איך ניתן לגשר בין הדעות השונות ולחיות בשלום האחד עם השני?

התשובה לכך היא: מידת הסובלנות. עלינו לחנך את עצמנו לחיות בסובלנות ולכבד את הדעה של השני - אפילו שדעתו לא מתאימה ואף נוגדת את דעתנו. אנחנו צריכים להבין שגם אם השני חושב בצורה שונה מאיתנו, זה לא אומר שהוא לא צודק, אלא שגם אני וגם השני צודקים, ואנו משלימים האחד את השני.

אנו נוהגים מנהגי אבלות מסוימים בימי ספירת העומר בעקבות מיתת תלמידי רבי עקיבא. מובא בתלמוד: מה היה חטאם? שלא נהגו כבוד זה בזה.

לכאורה, נשאלת השאלה: וכי בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה נענשו בעונש חמור כל כך של מיתת אלפי תלמידי חכמים מופלגים, ממשיכי התורה, בתקופת זמן קצרה?

אלא הביאור הוא, שתלמידי רבי עקיבא העבירו את התורה לדורות הבאים. ולכך, מכיוון שלא נהגו כבוד זה בזה, גם מחלוקתם בתורה יכולה להיות מוטה מדעות אישיות. ולכך, אין זו מחלוקת שהיא לשם שמים שסופה להתקיים, ותורה כזו אינה ראויה להיות מועברת לדורות הבאים.

לכן, בגלל האחריות שלהם כממשיכי התורה, מתו תלמידי רבי עקיבא, בכדי שהתורה הקדושה תעבור על ידי תלמידי חכמים אחרים.

יוצא מהדברים, שמחלוקת המתקיימת לשם שמים תוך כבוד הדדי, היא דבר מבורך. אבל כשהמחלוקת אינה מתנהלת בכבוד ובסובלנות האחד לזולתו, אזי זוהי מחלוקת שאינה ראויה להתקיים, כי "דרך ארץ קדמה לתורה".

כמו כן, במעמד הר סיני מובא 'ויחן שם ישראל' - כאיש אחד בלב אחד. וכי יעלה על דעתנו שלא היו חילוקי דעות והשקפות שונות בעם ישראל? כפי שידועה הבדיחה המספרת על יהודי שנמצא על אי בודד עם שני בתי כנסת. הוא הסביר זאת בכך שאל האחד הוא נכנס להתפלל, ואילו השני - ש"לעולם לא אדרוך שם"...

ובכל זאת חנו כלל ישראל כאיש אחד ובלב אחד. איך זה קרה? התשובה היא, שהיתה סובלנות וכבוד בין האחד לחברו.

ככל שנטמיע בנו, כיחיד וכחברה, לכבד את הגישה של השני, על אף שלפעמים השקפתו אף נוגדת את השקפתנו ודעתנו, כך נחייה באיכות חיים גבוהה יותר.

אוריאל בלוי, מאמן ומגשר: 054-5333386 [email protected]

קישורים:
אוריאל בלוי,מאמן ומגשר
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}