השיטות משתכללות: 4 סימנים לזהות פייק ניוז

תושבי ירושלים התעוררו לפני מספר ימים למודעה מסתורית שכותרתה "בדיקה אפידימיולוגית." בפיקוד העורף מיהרו לפרסם כי מדובר בידיעה מסוג שונה שמטרתה היא ככל הנראה פישינג של פרטים ופגיעה בפרטיות ובמידע אישי של האדם התמים שבטוח כי מדובר בידיעה רשמית ועלול להיפגע. בפיקוד העורף הוציאו הודעה המזהירה את האנשים כי הודעה זו אינה נכונה וכי הנושא נמצא בבדיקה משפטית.

בתקופה זו במיוחד, בעת התפשטות מגפת הקורונה ועל רקע מבצע החיסונים, חשוב להקפיד להסתמך על גורמים רשמיים ומקצועיים בלבד. כך נוכל להימנע משמועות וידיעות השקריות המופצות בנושא. חשוב לזכור, כי רבים מאלו שמציגים את עצמם כמומחים, אינם בקיאים בכל הפרטים המקצועיים ולכן אינם מוסמכים לקבוע או להחליט בנושאים המדוברים.

דרכים לזהות פייק ניוז:

הידיעות הכוזבות נראות אמיתיות ברוב המקרים, אלא שהיכולת לבחון אותן ולהפעיל את חוש הביקורת, הן כל מה שנדרש כדי לבחון את האמיתות שלהן. לכן חשוב להשתמש בשכל ובהיגיון הישר. הגורם העיקרי שמזין את הידיעות השקריות והשמועות הם הפחדים והרצונות שמניעים אותנו. כך למשל, ידיעה לפיה ניתן להפחית 10 ק"ג ממשקל הגוף תוך חמישה ימים היא ידיעה שהשכל וההיגיון אינם יכולים לקבל, ברור לנו שהיא טובה מדי מכדי להיות אמיתית.

כיצד ניתן להתמודד?

כשאתם מקבלים מידע, ולפני שאתם מעבירים אותו הלאה, חשוב שתשאלו את עצמכם שלוש שאלות:

1. האם המידע התקבל ממקור אמין? כאשר נתקלים בידיעה מסוימת, יש לבחון היטב מה מקור הידיעה, האם הוא אמין, מה המוניטין שלו ואיזה ניסיון יש לכם איתו בעבר. במסגרת זו שאלו את עצמכם לשם מה הידיעה נכתבה, מה מטרתה, והאם היא נועדה לשכנע אתכם לגבי גישה מסוימת, או כדי לרכוש מוצר מסוים, או כדי לעבור מאתר אחד לאתר אחר.

2. האם המידע יכול לפגוע במישהו? חשוב לגלות אחריות אישית ולבדוק היטב כל ידיעה לפני שמעבירים אותה הלאה. כלל זה נכון בפרט אם מדובר בידיעות שמגיעות אלינו מחברים או מקרובים, שאותם אנו מכירים היטב ושהעבירו לנו את המידע מתוך כוונה טובה וללא מחשבה מראש. נסו גם להטמיע את הגישה הזאת בקרב בני משפחתכם ובפרט בקרב הילדים והמבוגרים.

3. האם המידע יכול לסייע למישהו? לפני שאנחנו מעבירים מידע הלאה, מומלץ לחשוב אם הוא עשוי לסייע לאחרים, למשל ליצור קהילה, להעביר מסרים של ערבות הדדית ולגייס את בני המשפחה והחברים לעזרה לזולת. בנוסף, ברשתות החברתיות עוברים גם תכנים חיוביים שכדאי להמשיך להעביר הלאה – מטיפים להתמודדות שכדאי שכמה שיותר אנשים ייחשפו אליהם ועד לבדיחות וחידות שנועדו להקל על המצב ולגרום לשחרור לחץ אצל האנשים

4. האם אתם נדרשים להירשם או לתת פרטים מסויימים , לסרוק קוד להזין פרטי בנק ועוד? לעיתים משתמשים בידיעות כדי למשוך אנשים להשאיר פרטי קשר ולהכניס אותם לרשימות תפוצה לכן היזהרו מידיעות חשודות.

גם אם הן נראות כמו ידיעה מטעם גורם רשמי על ידי למשל שימוש בלוגואים של אותו הגורם. במקרה כזה יש לגלות עירנות נוספת ולשים לב האם יש פרטי קשר במודעה והאם הם תואמים את פרטי הקשר של אותו הגורם, והאם מי שמציג את עצמו מולכם הוא באמת מי שהוא טוען שהוא על ידי בקשה לתעודה מזהה וכו'.

אם התשובות מעלות סימני אזהרה, עלינו לחשוב פעמיים לפני שמשתפים את המידע שהועבר אלינו. אמנם הודעות כאלו מנוסחות פעמים רבות באופן משכנע, אבל על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות לנקוט במשנה זהירות ולא לשתף מידע שמעורר חשד, ובעיקר לא כזה שעלול לפגוע באנשים אחרים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!