נחומי סוגר את הל"ג • הגלריות ומצגת

להורדת המצגת לחץ כאן

כל הגלריות:

• למירון אבות רבים: הנה כמה מהם
• מירון, רגע לפני שתעלה האש: כך זה נראה • תיעוד מאובק
• מירון: הרבבה הראשונה כבר שם • תמונות
• יומיים להילולא: מירון לובשת חג • אלבום
• חסידות מירונאית: תולדות בוסקילה • וידאו
• מירון: כל הדרכים מובילות לרשב"י • גלריה
• ויזניץ' במירון: טישטח מיוחד • תמונות ווידאו
• עולים לציון? זה מה שתאכלו! • גלריה
• התהלוכה של עבו: מסורת בת 180 שנה
• וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ • ההווי המירונאי
• אבא, למה גוזרים לי? • ילדי החלאק'ה תש"ע
• השחר עלה על מירון • וידאו וגלריה • מרהיב
• לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין • צהרים במירון
• האדמו"ר הצית את האש, ופניו הוארו
• אחרי המבול: מירון, היום שאחרי • תיעוד
• "הדיבור הזה נגע בי. ראיתי אורות" • תיעוד

כמה מילים

אני רוצה להודות:

לחיים שפירא שליח 'קול הציבור' למירון ואחד מהעובדים המסורים של ציון רשב"י שעזר לי ללא לאות ויישר הדורים, כדי לאפשר לי לצלם ולעשות את עבודתי.

ליחיאל ויינר - מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.

לנהוראי ממלון פלהדרין שדאג וטרח שאהיה עסוק רק בצילומים, ללא נדודי שינה.

לחברי ארגון הילולא דרשב"י שהכניסו אותי עמוק לתוך המפקדה שלהם, ובכך הצלחתי להביא כתבה מרתקת על האנשים שמאחורי הקלעים.

לאיש יקר מקדיתא שהזמין אותי לישיבת 'משיב הרוח' והשיב את נפשי.

לצלם 'בחדרי חרדים' מנחם הלוי היקר והמסור.

לבעלת מכולת-מירון שאפשרה לי לצלם צילומים בעל אופי ומשמעות על תושבי מירון.

לאדמו"ר 'תולדות בוסקילה' מר יוסף בוסקילה, שאירח אותי באוהלו המרשים ויחד יצרנו כתבה מרתקת על תושבי האוהלים מסביב לציון כבר 40 שנה.

לחבורת ברסלבים שלקחה אותי עמוק אל תוך יער מירון והעניקה לי ראיון מרתק, כשמסביב ציוצי ציפורים. לא יכולתי לבחור לוקשיין לצילום טוב מזה.

לארגון 'צדקת הרשב"י' שהכניס אותי למטבח הענק, עם כמויות המזון שהשביעו את עם ישראל בל"ג בעומר.

לעובדי הכנסת אורחים רשב"י של פרלמוטר וקרליבך שאפשרו לי רשות לצילום בלתי מוגבל במטבח. יצאתי משם עם כתבה מרתקת על הכנת האוכל לכבוד העולים לציון, ובעיקר עם הרגשה טובה (אחרי כתבות במקומות אחרים) שגם לצלם מגיע כבוד מינימאלי כבן אדם.

למשפחת עבו היקרה שמארגנת את תהלוכת ספר התורה מצפת למירון זה כ-180 שנה. שם היה הפעם הראשונה מזה שבוע במירון, שדמעות ירדו על לחיי. התרגשתי למראה אנשים שאינם מתקראים 'חרדים', אך בליבם בוערת/שורפת לבת-אש של אמונה מפעימה.

לא תודה לחסידות בויאן שהתנהגו אלי בגסות בלתי נתפסת, משפילה ומעליבה, כשעליתי על הגדר המקיפה, כדי לצלם את רבם. אחד מאותם אלו עם הסרט 'סדרן' משך אותי בגסות רוח, וכמעט הפיל אותי עם מצלמה יקרה. אותו אחד, גם אחרי שקיבלתי כניסה מאושרת (מצד אחד מהחסידות ועל כך שמורה לי בלב תודה) למתחם בויאן הגיע שוב ודחף אותי החוצה. זה לא נגמר באלימות, הודות לשוטר שהיה במקום.

ובעצם תודה. תודה שהבנתי שלצלם את חסידות בויאן הייתה טעות אמיתית. בזבוז משווע של זמן, אנרגיה וכוחות הנפש.

ושוב לארגון הילולא דרשב"י שהכניס אותי לחדר 11. כך יכולתי לצלם צילומים מדהימים של ילדי החלק'ה בתאורה טובה ונעימה.

תודה ענקית לחסידות תולדות אהרון, שהאמנתי בכל ליבי שברגע שארים את המצלמה, אני והיא נתגלגל במדרונות הרי מירון על-ידי אנשי החסידות. ההפך הקיצוני קרה. הם הכניסו אותי לתוך המתחם המגודר. לא הפריעו לי. לא נהגו כלפיי באלימות. כיבדו אותי ונתנו לי את כל המרחב האפשרי כדי לצלם. וכשהתחילו הריקודים עם הילדים הקטנים הכניסו אותי למרכז במעגל, ואני במקום לצלם, נעמדתי כבול עץ באמצע והרהרתי על חסידות אחת במירון שאינה נוהגת באלימות ומכבדת, למרות שהיא זו הנחשבת כאילו קיצונית במרחב החרדי.

ואולי לכן דווקא שם, אלפי בני אדם עמדו צפופים שעות כדי לחזות בהדלקה. אולי גם הם, ממרחק כה רב הרגישו את מה שהרגשתי אני - חסידות עם נשמה ודרך ארץ לצידה.

ולבורא עולם שנתן לי את הכוח לחלום ולעשות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!