מנכ"ל משרד החינוך לשעבר: "חולדאי מתלהם"

בשבועות האחרונים מתחולל מסע השמצה והסתה כנגד מערכת החינוך החרדית, אשר כפי הנראה מתוזמן ומכוון היטב. הבוקר מפרסם שמואל אבואב, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך ומהאישים הבולטים במערכת החינוך הישראלית, מאמר בעיתון 'מעריב', ובו הוא מביע ביקורת על המתקפה כנגד מערכת החינוך החרדית ומציע פתרון בהסכמה:

בשבועות האחרונים שוב יוצא השד החרדי מהבקבוק, וויכוח נוקב הולך ומתלהט בדבר חובת לימודי הליבה המהווים כרטיס כניסה הכרחי לשוק העבודה, גם במוסדות החינוך החרדיים. הדיון אף מתפתח להצעות שונות איך לנהוג באלה המסרבים ללמוד את מקצועות הליבה.

ראש עיריית תל אביב רון חולדאי קרא למרי אזרחי נגד החרדים, אבל דבריו המתלהמים - סופם שרק יעמיקו את הקרע וירחיקו את פתרון הבעיה. השסע יגבר, הרוחות יתלהטו, השנאה תתלבה, וחומת ההפרדה תגבה. אף שהנושא מלווה את החברה הישראלית כמעט מקום המדינה, עדיין יש מקום להגדרה ברורה של הבעיה: למרות הגדרה ברורה של משרד החינוך בדבר לימודי ליבה שחייבים להילמד, ישנם מוסדות שמשחררים עצמם מחובה זו. סדרת שיחות שקיימתי עם מנהיגים חרדים לפני כשלוש שנים, בעת כהונתי כמנכ"ל משרד החינוך, העלתה מתווה אפשרי לפתרון בשיתוף ובהסכמה.

החלק הראשון של המתווה הוא המענה הרווחתי: יש הורים הבוחרים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך החרדית מתוך אידיאולוגיה והשקפת עולם, ויש שבוחרים בה מתוך מצוקה כלכלית. מערכת החינוך החרדית מספקת מענה רווחתי מקיף ופוטרת את ההורים מתשלומי הורים נוספים על הסעות, הזנה, ספרים ומחברות, קייטנות קיץ ואפילו רכישת ילקוטים. מערכת החינוך הממלכתית הציבורית לא נותנת מענה רווחתי מסוג זה. למשפחה בת שבע או שמונה נפשות, הבחירה במערכת החינוך הממלכתית הציבורית מהווה נטל כלכלי שלעתים כבד מנשוא. בשביל הורים אלה, על מערכת החינוך הציבורית לתת בידיו של מנהל בית הספר "סל רווחה" שיעניק תמיכה דומה לאותם הורים במצוקה כלכלית, ברכישת ספרים ומחברות, בתוספת תשלומי הורים לטיולים ולתוכניות העשרה, בהזנה בבתי הספר, בהסעות בחינם ובקייטנות בחודשי הקיץ ללא תשלום.

החלק השני הוא המענה הממלכתי: מגמה מקבילה המאיימת גם היא על חוסנה ומרכזיותה של מערכת החינוך הציבורית הממלכתית, היא המגמה המתחזקת של בתי הספר הפרטיים. ישנם יותר ויותר בתי ספר פרטיים המוקמים כחלופה לחינוך הציבורי, ובבתי ספר אלה מפתחים תוכניות לימוד ייחודיות - לא אחת על חשבון לימודי ליבה. ההיקף הולך ומתרחב. ככל שמערכת החינוך הציבורית תוחלש יקוצצו תקציבי החינוך, שכר המורים יישאר נמוך, תנאי הלימוד בכיתות הצפופות ובמבנים הרעועים יוסיפו להיות קשים, והחזקים ימשיכו לעקוף את המערכת הציבורית ולפתוח בתי ספר פרטיים. הפתרון הוא מערכת חינוך ציבורית חזקה ואיכותית, שנותנת מענה לימודי, חינוכי ורווחתי מעולה ועומד בכל תחרות, למען ילדי החברה הישראלית.

החלק השלישי הוא המענה המדורג: בשביל "הישיבות הגדולות" החרדיות, המקבילות לבתי הספר התיכוניים והמתנגדות ללמד לימודי ליבה (להערכתי מדובר בכאלף תלמידים) אפשר להציע תקציב מדורג - תקציב בסיסי קבוע, שהולך וגדל בהתאם ללימודי ליבה נוספים שנלמדים. ליתר המוסדות החרדיים שאינם מתנגדים ללימודי ליבה אפשר לבנות את מודל שתי הקומות, הדומה למודל הישיבה התיכונית: בקומה הראשונה לימודי קודש בחלקו הראשון של היום, ובקומה השנייה לימודי ליבה בחלקו השני של היום - וכל זאת לפי ההגדרה של יום לימודים ארוך. כך בהידברות ובהסכמות, נביא את לימודי הליבה אל רוב מוסדות הלימוד החרדיים, וניתן בידי התלמידים את הכלים הנחוצים להשתלבות בחברה הישראלית כאזרחים יצרניים, נאמנים ומועילים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!