כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024

חזר מתפילת שחרית - ונרצח באכזריות

מישאל אברמוב ז"ל, בן 89, נרצח בביתו בשכונת התקווה, כששב מ'שחרית' • בשיחה עם 'בחדרי חרדים' מספרת בתו על רגעיו האחרונים, על ההקפדה להתפלל במניין, ועל אמירת התהילים ללא הפסקה

מישאל אברמוב ז"ל
מישאל אברמוב ז"ל

מישאל אברמוב ז"ל, קשיש בן 89, נורה למוות ביום שישי בביתו, בשכונת התקווה שבדרום תל-אביב, ככל הנראה במהלך ניסיון שוד. הרצח התרחש זמן קצר לאחר ששב לביתו מתפילה בבית הכנסת 'ישמח משה' שבשכונה. במשטרה מעריכים כי השודדים טמנו לו מארב מתוכנן.

מפרטי החקירה הראשונית עולה, כי אברמוב הופתע בידי שני שודדים לפחות, כאשר המטפלת שלו לצדו. השודדים נכנסו לתוך הדירה, שם שהתה גם אשתו - ואז החל מאבק עם השודדים. בשלב מסוים נורה אברמוב פעם אחת בבטנו ונפגע קשות.

בתו מאיה, אחות במקצועה, סיפרה לבראיון עם אתר 'בחדרי חרדים', כי קיבלה טלפון מהמטפלת של הוריה, שצעקה לה: "תבואי מהר, יש יריות, אבא ואמא נפלו".

"הגעתי במהירות הביתה, מצאתי את אימא זרוקה במטבח ואבא באמצע הסלון. הרמתי את אימא, הושבתי אותה על הכסא ונתתי לה מים, רצתי מיד לאבא. הוא עדיין היה בהכרה ולא יכל לדבר. הוא כבד שמיעה והוא גם לא שמע אותי. ראיתי זיעה קרה על פניו.

"צעקתי לעברו של הפרמדיק שהגיע מטעם מד"א: תעשה משהו, אך הוא השיב שאבא שלי נמצא במצב של שוק, ועל פי החוק אסור לו לגעת בו ללא רופא, אלא אם כן הוא יחתום שהוא מוכן לטפל בו. צעקתי לעברו שאין עם מי לדבר ואין מי שיחתום ושיתחיל לטפל...

"בשלב מסויים, אחרי מספר דקות שאבא היה באי שקט, הוא התחיל להכחיל. הרמתי לו את החולצה ופתאום נפל משם תרמיל של אקדח. הבטתי בבטנו וראיתי סימן של ירי, אותו לא ראינו קודם כי אבא לא דימם.

"באותו רגע לקחו אותו השוטרים ואנשי מד"א, הניחו אותו על האלונקה והחל טיפול אינטנסיבי, שנמשך גם לאחר שהוא הוכנס לחדר הטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב.

"כעבור כמה דקות יצאו אלי הרופא, האחות ועובדות סוציאלית וסיפרו לי בקול שקט שהם עשו כל שביכולתם, ללא הצלחה. אי אפשר היה להציל את אבא, הוא הלך לעולמו".

מאיה מספרת שסרבה לשתף פעולה, עד שלא הובטח לה שאביה יובא לקבורה בו ביום. "אבא ביקש ממני במשך עשרות שנים שלא ישאירו אותו בחדר קירור לאחר פטירתו, אלא שיקברו אותו מיד, בו ביום, וכך עשיתי. מילאתי את צוואתו והוא נקבר באותו יום".

בתו היחידה מספרת על אדם שעמל קשות לפרנסתו, עוד בהיותו ברוסיה, וגם לאחר שעלה ארצה. "הוא היה סנדלר מקצועי שהתפרנס מיגיע כפיו ובכל רגע פנוי שהיה לו הוא אמר תהילים. זה הזיכרון הגדול והחזק שלי ממנו: אבא יושב, ספר קטן מול עיניו והוא ממלמל פסוקי תהילים".

גם העובדה שהוא נרצח, רגע לאחר שחזר מתפילת שחרית בבית הכנסת, מסמלת יותר מכל את עובדת התמסרותו והקרבתו לתורה ומצוות. "אבא הקפיד על שלוש תפילות במניין מידי יום, השכין עשרות מקרים של שלום בית ופיזר ממון רב כמתן בסתר. כל חייו היו רצף של טוב ועשייה, של חסד".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}