הבוגרות מתחמקות מהמטלות בבית? כך תתמודדי בצורה הנכונה

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלה נוספת בנושא ויכוחים אצל הבוגרות שבבית שאינן מוכנות לעזור, ממה זה נובע? וכיצד תתמודדי?

א. שואלת: רציתי לשאול על נערות שכבר יכולות להושיט יד בבית ולעזור אבל משום מה תמיד מתחיל וויכוחים בנושא העזרה בבית, הן מתחמקות אפילו מהתפקידים הבסיסיים שלהן, בקיצור אני ממש לא יכולה להיעזר בהן כלום! אני כ"כ זקוקה לעזרה הזאת, וכל הנושא הזה ממש מעכיר לי את האווירה בבית לפעמים, אשמח לקבל ממך כיוון.

בתיה עונה: השאלה בנוגע לעזרה בבית ותפקידים רלוונטית להרבה מאוד אמהות,

שרי סיפרה לנו, שהיא מעדיפה כמה שפחות לבקש עזרה מבנותיה, והיא מנסה להסתדר בכוחות עצמה, כל פעם שהיא מנסה להיעזר בילדים היא יוצאת בסופו של דבר עם תחושה לא נעימה, ובשורה תחתונה התפקיד לא תמיד נעשה... וההרגשה החמוצה נשארת באוויר.

כששאלתי את שרי למה היא מראש, מעדיפה לא לבקש את העזרה, היא מנתה לנו רשימת סיבות שמצדיקים את המנעותה מלבקש את אותה עזרה:

• היא תעשה לי פרצופים.
• אצטרך להיכנס לעימות ולבקש שוב ושוב
• בסוף אני אגלה שיש לה מלא עיסוקים ואין לה פנאי
• יכול להיות שאצטרך להיכנע ולעשות לבד, אז עדיף מראש לא לבקש וכו וכו

ואז היא באמת גילתה את עצמה מצדיקה את הבת שלה, שאולי אכן קשה לה, הרי לא סתם עושה פרצופים, ויש לה באמת עומס יתר והרבה על הראש.

ברגע שהיא קלטה שהיא מראש באה עם שדר של 'קשה לך' 'עמוס לך', היא בעצם משדרת לילדה את ה'אבוד' הזה מראש, והילדה סה"כ משתפת פעולה נאמנה לשדר של אמא.

וכששרי קלטה את זה היא החליטה לפני שהיא באה לבקש את העזרה, לערוך לעצמה מין" מפת בהירות"

מה הייתי רוצה עזרה? האם אני מאמינה שהיא מסוגלת? האם יש מצב שהיא אפילו יכולה להנות מלעזור? (או שאני בתוכי בטוחה שזה עונש בשבילה?)

וכשהיא החליטה לשנות את כל הגישה והשדר היא גילתה כמה פתאום היא מעיזה לבקש יותר, כמה כיף להן לעזור, והילדים התחילו לקחת על עצמם תפקידים באהבה וכיף,

אשרטט לך נקודות ציון במפת הבהירות שעלייך לציין לעצמך כדי לעשות את אותו שינוי תפיסתי:

1. מקדי לעצמך בדיוק מה את מצפה ממנה, אם מדובר על תפקיד יומי קבוע או משהו ח"פ שאת מבקשת.. ( ולא משהו מופשט כמו תארגני לי את הבית....)
2. אחרי שברור לך בדיוק לפרטים מה את רוצה, תראי אם את שלימה עם אותה דרישה, ואין לך לחשושים באוזן שאומרים לך: אבל יש לה עומס / בטוח שיהיה לה קשה / אני סתם מנצלת אותה. ועוד לחשושים שמזמינים אותה מתחת לפני השטח, לא להקשיב לך מראש.
3. עכשיו כשאת בטוחה בעצמך, היי עקבית, אל תוותרי פתאום בגלל שאין לך כח לדרוש ועדיף לך לעשות לבד.
4. כדי שתוכלי להיות עקבית עדיף לא לקפוץ ממטלה אחת לשנייה לפני שנעשתה הראשונה.

גם לנו קשה בצרור מטלות שלא מסודרות ברורות וממוקדות.

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!