הנאום המרגש שריכך את לב השופטים • מיוחד

הדיון שנפתח הבוקר (ה) באולם בית המשפט העליון בירושלים, הכיל אמוציות רבות. עשרות הורים, הגיעו בכדי לדרוש מבית המשפט העליון: אנא, אפשרו לנו לקיים את אורחות חיינו כפי הבנתנו.

עוד בנושא:
• בג"צ הציע פשרה: 2 קבוצות בבית ספר אחד - בנפרד! • פרסום ראשון
• אחרי שעתיים: הדרמה נמשכת • תיעוד מבג"צ
• ההורים מעמנואל:"אנחנו שומעים רק לגדולי ישראל"


הרוח שנשבה מכיוון השופטים, הייתה חד-צדדית. לאורך כל הדיון, הצליפו שופטי בג"ץ - אדמונד לוי, חנן מלצר ועדנה ארבל, בהורים ובנציגיהם. השופטים שחררו משפטים שהפכו תוך דקות לכותרות ראשיות באמצעי התקשורת: "סוויסא לא היה מתקבל אצלכם", אמר לוי, תוך שהוא מצפה לליטרת הרייטינג היומית.

שני השופטים האחרים לא חסכו גם הם את שבט לשונם מההורים ומנציגי החינוך העצמאי. החינוך העצמאי הואשם בבזיון בית המשפט, ונציגיו שגדשו את אולם בית המשפט, נעמדו על רגליהם בכדי להוכיח שהדברים הם לא כפי שהם מיוצגים בתקשורת.

בעיצומו של הדיון, כשנראה היה כי כלתה הרעה לנציגי ההורים מהמגמה החסידית, קם מנהל בית הספר הפיראטי, ואב לתלמידת בית הספר, הרב יצחק ויינברג, ובנאום נרגש ומנומק היטב, הצליח להפוך את האווירה בבית המשפט על פיה.

הוא דיבר מתוך נהמת לב והצליח לשכנע את השופטים בעובדה כי לא מדבור באפליה, באף צורה שהיא.

"כשהיו פיגועים בעמנואל, אני, כאיש חסד של אמת, פיניתי גופות במו ידיי!", זעק וינברג בהתרגשות. "הפליתי בין אשכנזים לספרדים?! אני מפלה?!

"אני מוכן להתחייב בפני בית המשפט, שלא יהיה הורה אחד שבתו לא תתקבל לבית הספר. רק אם יהיו מקרים קיצוניים", אמר הרב וינברג.

וינברג המשיך ותיאר את המצב בעמנואל: "לפני כשבועיים ראיתי במו-עיני את אחד ההורים מעשן בשבת. האם אני יכול לאפשר לבתי ללמוד עם בת לכזה הורה? זה קשור לעדתיות? אנחנו רוצים לחנך את בנותינו בצורה מסוימת".

"היכן היה אדוני עד היום?", שאל השופט חנן מלצר את ויינברג, שהצליח לעורר סימפטיה והבנה מצידם של השופטים. ניכר היה כי בנאומו הנרגש בפני השופטים, הוא הצליח להפוך את הקערה על פיה.

ויברג המשיך לספר על הקורות אותו, תוך שהקהל מדרבן אותו להמשיך בנאומו הנרגש: "אני משמש כמשגיח כשרות, ומתוקף תפקידי אני נוסע בכל רחבי הארץ. כל מקום אליו אני מגיע, ומציג את עצמי כהרב וינברג מעמנואל, אני סופג התקפות. אומרים לי: אתם המפלים. איך אתם מתנהגים בצורה כזו? עשו לנו דמוניזציה תקשורתית, חסרת פרופרציות. העובדות בשטח הפוכות. רק לפני שבועות ספורים חגגו באולם בית הספר בת מצווה לאחת הילדות. בסיום הבת מצווה נערכו ריקודים מעורבים, אלו דברים שהם ציפור נפשנו. בדמנו. אנחנו מבקשים מבית המשפט להתחשב".

וינברג לא הרפה, והסביר: "אני לא יודע להתנסח בלשון משפטית. אני מדבר מהלב. עורכי הדין לא מבטאים נכונה את מה שאנחנו מרגישים. אני פונה לשופטים: תכירו בצרכינו".

השופטים לא הקלו על וינברג, והחלו בסדרת קושיות: למה פתחתם בית ספר נפרד? מי מימן אותו? מאיפה הרהיטים? מי המורות שם?

וינברג השיב: "השקענו אלפי דולרים מכיסנו. אני לבד, שהפרוטה לא מצויה בכיסי, הזלתי הון עתק למען הקמת בית הספר. זה דבר שאנחנו לא יכולים להתפשר עליו. סחבנו ריהוט שבור מירושלים, ותיקנו אותו, עשינו מאמצים על אנושיים, בכדי שבנותנו יוכלו ללמוד כפי רצוננו. אין לנו דרישות, אנחנו רק מבקשים: תנו לנו לחנך את ילדנו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!