הגאון הרב יחיא צברי זצ"ל

בצער רב התקבלה הידיעה על פטירתו של הגאון הצדיק רבי יחיא (זכריה) צברי זצ"ל, מגדולי זקני רבני תימן, ורב ביהכנ"ס תורה ותפילה בתל-אביב. הלווייתו התקיימה היום, יום רביעי י"ד באייר, בשעה 12:30 מביהכנ"ס תורה ותפילה ברחוב התבור 14 תל-אביב ומשם לבית העלמין ירקון בשעה 14:00.

הרה"ג יחיא צברי זצ"ל שהיה גדול בנגלה ובנסתר, למד אצל סבו זצ"ל, שהיה ה"מלמד דרדקי" בתימן. בגיל 18 עלה לארץ ובגיל 19 נישא לרעייתו הרבנית שמעה שושנה תבלח"א.

בעבר סיפר על ילדותו בתימן ועל החינוך ליראת שמים מגיל קטן: "אני זוכר כשהייתי ילד קטן, הייתי רועד בקור, היינו לובשים גלימה כמו של כהן הדיוט והיה קר, אבל הסבא שלי לא ויתר עלי. הייתי הולך לישון אצלו והוא היה מעיר אותי. השעון שלו היה מתי שבשמיים רואים צורת "עגלת תאומים", ולפי זה הוא היה יודע בערך את הזמן...

"בבוקר כשהאיר, התחלנו להניח תפילין, לפי הנוסח הבלאדי, ברוך שאמר וכו', אומרים הכל בקול יחד ומדייקים, בשעה הזו כולם היו נמצאים כבר בבית הכנסת ואומרים ביחד בקול מההתחלה ועד הסוף יחד. ממש "ויען כל העם ויאמרו". ההבדל בתפילות אצלנו, הוא "דינא דגמרא", שאצלנו אחד מברך ומוציא את כולם.

עוד סיפר הגר"י צברי זצ"ל: "אני זוכר, כשהייתי עולה לספר תורה, אבא ז"ל הודיע לי, שמקסימום טעות אחת או שתיים, 'בשלישית אתה יורד מהספר'. אז, התביישו בפני אנשים לא לדעת. היינו צריכים להיות זהירים ומרוכזים בזמן שלומדים, אצלנו היו לומדים ושואגים בכל הכוח, ככה עד שהיינו יודעים הכל בעל פה. לא היה אחד שלא היה יודע לקום ולקרוא בספר תורה. איפה יש את זה היום. זהו דור שלא מסוגל".

עם הגיעו לארץ למד בישיבת מקור חיים בירושלים ואח"כ בביהמ"ד להוראה. אחר נישואיו למד בכולל של הרה"ג טוביה לסיצין זצ"ל בת"א.

לפרנסתו למד שחיטה והתקבל לעבודה ע"י הרה"ר הגר"י אונטרמן זצ"ל, מאז שימש כשוחט למעלה משלושים שנה.

את כל חייו הקדיש לטובת הכלל ופעל רבות למען קירוב בני נוער וחיזוק משפחות רבות שפנו אליו וביקשו את עצתו וברכתו.

תלמידיו מספרים כי ידע תמיד להיות במקום ובזמן להיות לעזר ואחיסמך בעת צרה ומצוקה. ברח מכל מה שריח כבוד נדף ממנו והיה נחבא אל הכלים. גם את תפקידו כרב בית הכנסת הסכים ליטול רק לאחר שכך גזרו עליו רבני העדה, וכשהתמנה ראה בתפקיד זה כלי עזר לסייע לעמך ישראל וכך אכן נהג. בכל לילה מחצות היה מתייצב בביהכנ"ס עד לאחר שחרית ולאחר מכן היה מלמד עד שעות אחה"צ וכך היה דסר יומו באופן קבוע, עד לימיו האחרונים.

לאחרונה חש שלא בטוב. ביום שלישי אושפז בבית החולים וכעבור שעות ספורות ניצחו אראלים את המצוקים וזכה להסתלק כשהוא בקרב בני משפחתו במיתת נשיקה, ביום הילולת רבי מאיר בעל הנס ורבי יהודה בר עילאי זיע"א.

הותיר אחריו ארבעה בנים ובהם בנו הרה"ג שמואל צברי מחבר ספרי השיטות ועוד ומנהל מוסדות 'דרכי אי"ש' בבני ברק ומחשובי העוסקים בצרכי ציבור באמונה ונאמנם של גדולי ישראל.
וכן חתנו הגאון הרב חיים מדמון שימלא את מקומו כרב ביהכנ"ס תורה ותפילה.

ת.נ.צ.ב.ה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!