מיהו החרדי שנשפט לשש וחצי שנות מאסר?

'מחלת השכחה' של נתניהו

גם אחרי שאלה במדינתנו שעוד נותרו בהם עקבות של חוש הומור, העבירו ברשת את העדכון ברשומותיה של האקדמיה ללשון, כי מעתה אין לומר "שוחד" אלא "דמי קדימה", מלעיל כמובן, מתעלמת מפלגת 'קדימה' מקורי העכביש של השחיתות שנתווים מסביבו של אהוד אולמרט, האיש שעמד בראשה ומטעמה בראשות הממשלה. מוסדות המפלגה הזו הם שבחרו באהוד אולמרט, בזמנו, כמתאים ביותר לרשת את מקומו של "אריק מלך ישראל", ופתאום הם אינם מכירים אותו כלל. לא מגבים ולא מגנים.

שקוף.

אם ה'שקיפות' הזו היתה נשמרת גם על ידי נציגיה שהחזיקו במוסדות השלטון, ובעיקר ראש הממשלה שלה אהוד אולמרט, לא היינו עומדים היום בפני הרקבון שבכל יום מתגלה כרחב יותר ועמוק יותר. אז, גם לא היינו מצפים שראשי תנועת 'קדימה' יוותרו על תכונות בת היענה שסיגלו לעצמם מאז התפרצה 'פרשת הולילנד' אל תוך חיינו.

ב'קדימה' סומכים, כנראה, על 'ידיעות אחרונות' שיעשה עבורם את העבודה השחורה בתמורה לכך שהיא סיפקה מקורות טובים לעיתון הזה, עוד לפני שהיה לה מקור של בת יענה. אולמרט הרי היה בן חסות של העיתון, ועוד יותר מאז שנתניהו בחר במתחרה המאיים, 'ישראל היום', כמייצג אותו. עכשיו הגיע הזמן לגמול לה באמצעות נסיונות להטביע בכח גם את ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, בביצת השחיתות המזופתת, וביותר מבכתבה אחת.

בעמוד הראשון של עיתון יום ו', מתחת לכותרת שבה מפגינה שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, בטחון מופרז ומכריזה כי אינה פוחדת ממעצר, לצד נסיון לסחוט את אהדת הקוראים - "מנסים לשבור אותי להרוג אותי" - מציג הכתב יובל קרני את ראש הממשלה שלנו, בנימין נתניהו, כמי שאיבד את זכרונו, לא עלינו. איך הוא יודע? "אתמול הכריז שמעולם לא הוצע לו שוחד ולפני ארבע שנים סיפר שהציעו לו".

איזו סתירה בעניינים הרי-גורל.

עכשיו נעמיד במבחן את הזכרון שלנו ונאמר שאולמרט, כשנתבקש להשיב, בחקירות הקודמות, לשאלות הצולבות של החוקרים על נטילת שוחד, ולא רק על הצעות שלא יצא מהם דבר, השיב עשרות פעמים ב"לא זוכר", אבל מעולם הוא לא תואר, בוודאי לא ב'ידיעות אחרונות', כמי שהזכרון הקשיח שלו נמחק. אבל נתניהו, שאינו זוכר אם הוצע לו שוחד או לא, לוקה בזכרונו והדבר עשוי להוות, חלילה, סכנה למדינה.

העיתון גם אינו מסתפק בכתב לענייני מפלגות יובל קרני, וסבור שבעניין מהותי כל-כך, העשוי להדביק את המילה 'שוחד' גם לנתניהו, יש לרתום בכיר ממנו, ואפילו את הבכיר ביותר – את נחום ברנע.

בטור מיוחד כותב ברנע בסרקסטיות, כי הוא מאמין לראש הממשלה נתניהו שאמר כי לא הוצע לו שוחד, על אף שאמר לפחות פעם אחת בעבר אחרת. "שוחד הוא לא דבר שמציעים אותו, בוודאי לא לאנשים כאלה בדרג הזה" – כותב ברנע. היוצא מכך, כנראה, שגם לאולמרט לא הציעו שוחד. לאנשים בדרג הזה, הרי לא מציעים הצעות מגונות...

את האפשרות שנותנים לו גם בלי להציע, לא הצליח ברנע לשלול בעינינו, ואולי לא העז כלל מחשש שיוחשד בשיבוש הליכים...

על פי ברנע, בהמשך הטור, יתכן שנתניהו אף מושחת יותר מאולמרט והחשודים האחרים. באומנות סמיכות העניין ממשיך ברנע וכותב: ..."אבל מתנות הציעו והרבה, ומתנות קיבלו. לא רק נתניהו"...

והמסקנה שלו: "אין הרבה דמיון בין בגין לנתניהו או בין ברק לבן גוריון, אבל הבטחון ב'מגיע לי' משותף לכולם".

גם אתם שמתם לב שאולמרט וגם שרון לא הוזכרו כלל בין ראשי הממשלה שהיו סבורים ש"מגיע לי"?

שנינו ביאח"ה וכל אחד לחוד

אם לא השתכנעתם עדיין, בחלק זה של 'ידיעות אחרונות', שגם נתניהו אינו נקי מרבב, ממתינים עורכי העיתון עד שגם אתם תשכחו את נסיון השכנוע שנכשל, והם חוזרים עליו, בצורה הרבה יותר מסיבית, במוסף '7 ימים'. כאן כבר לא נטען שמדובר בתחום האפור של קבלת 'מתנות' בלבד מצדו של נתניהו, אלא ביחסים אסורים של 'הון ושלטון' שנתניהו מואשם בהם ובצורה ישירה.

על פני ששה עמודי עתון משתרע 'כתב האישום' היזום הזה, שהוכן על-ידי הכתבים אמיר שואן ושחר גינוסר. נטען כי עו"ד דוד שמרון, קרוב משפחתו, איש סודו ופרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מייצג בעלי הון בעסקי נדל"ן מול רשויות המדינה, ואפילו ניסח את רפורמת הקרקעות החדשה של ביבי.

נורא.

"מה קורה כשחברות אישית וביזנס פרטי נפגשים"? = מיתמם '7 ימים' ושואל בעמוד השער שלו.

למה שלא ישאלו את אולמרט ומעורבי 'פרשת הולילנד'? ובכלל, האם לא חבל שגם תחקירני העיתון וגם חוקרי יאח"ה ישקיעו כוחות באותה משימה עצמה של מציאת התשובה?

קצר בתקשורת - 7 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. הפרשה המושתקת ביותר

בעוד הכל עסוקים בפרשיות השחיתות הצצות בקצב מהיר יותר מ'חדשות לבקרים', שניים או שלושה ביום, הצליחה פרשה אחת להתחמק מתודעת הציבור, אף שגם בה מעורבים יהודים בעלי חזות חרדית.

רק 'דה-מרקר' של סוף השבוע דיווח שבית המשפט העליון החמיר בעונשו של יעקב רבינוביץ, איש מבוגר בשנים, שלפחות על פי התמונה נראה כ'נשוא פנים', וגזר עליו לא פחות מ-6 שנות מאסר בפועל על חלקו בפרשת הונאת הקרקעות של הפטריארך היווני בירושלים. עונשו של שותפו הבני-ברקי דוד מורגנשטרן - הוקל.

שש שנות מאסר, בשנה וחצי יותר משל הרב שלמה בניזרי, ואף מילה והתייחסות. איך אתם מסבירים את זה?


2. הכתבה המטעה ביותר

בחול המועד פסח נערך במלון 'קיסר' בטבריה 'רב שיח' בנושא "תדמית החרדים בעיני התקשורת הכללית", שזכה לסיקור נרחב, גם באתר זה, ואפילו בליווי תמונות.

בדיון השתתפו סגן השר מאיר פרוש, ח"כ משה גפני, העתונאי אבישי בן חיים, יועץ התקשורת מוטי מורל והרב יוסי שוינגר, והנחו אותו מוטי לביא וירח טוקר. סיפרו שהיה מעניין.

אבל רק השבוע, לקראת 'פסח שני', סיים, כנראה, אורי גרין מ'בקהילה' את מלאכת פיענוח הקלטות מהוויכוח שהתנהל שם, ומאחר והדברים לא איבדו מהרלוונטיות שלהם, הם התפרסמו על פני ארבעה עמודים במוסף 'בקהילה פלוס'.

אולי בשל אותו איחור, ואולי סתם כדי שנחשוב אחרת, שכחו לציין ב'בקהילה' שלא מדובר ב'פרוייקט' של העיתון הזה דווקא, אלא בחלק מתוכניות ההווי של מארגני נופש הפסח במלון, ועובדה שאף אחד מהמשתתפים, אפילו לא המנחים, אינם נמנים על הצוות המוכשר של העיתון.

למה להסתיר את זה מהקוראים כשמדובר בכל זאת בחומרים שהם טובים? – זו שאלת פתיחה טובה לסימפוזיון הבא.


3. הזוית המעניינת ביותר

לעומת הזלזול באינטליגנציה של הקוראים, שבאה לידי ביטוי בהסתרת המארגנים של 'הרב שיח' המשוחזר מפסח, הצליח מוסף קולות של 'בקהילה' להקדים את התקשורת כולה בכתבת השער שלו.

בעוד שכל בעוד שהעיתונים האחרים הסתפקו בהזכרת העובדה שנשיא איסלנד הוא חתנו של איל ההון שלמה מוסיוף, הגיע שמעון יהודה, הרכש החדש של העיתון, אל האיש עצמו המתגורר בקומה ה-14 של מלון דניאל בהרצליה פיתוח והוציא ממנו ריאיון מרתק שאינו אלא וידוי מצד נכדו של מקים בית כנסת 'מוסיוף' בשכונת הבוכרים בירושלים, שהתפרץ כהר געש.


4. הגילוי המפתיע ביותר

יאיר שפירא במדורו "שופטים ושוטרים" המתפרסם בעיתון 'בשבע' סקר בסוף השבוע את התנהלותו של שירות בתי הסוהר שסירב להתיר ליגאל עמיר, רוצחו של רבין, לגשת לבחינות אקדמאיות, למרות שבית המשפט הורה לאפשר לו ללמוד.

השבוע פסק בית המשפט המחוזי כי עמיר יוכל גם לגשת לבחינות.

תוך כדי הדיווח הזה התבשרנו, כבדרך אגב, כי הרוצח מרואן ברגותי, ראש התנזים שהורשע בחמישה מקרי רצח השלים השבוע את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "התפקוד הפרלמנטרי, הפוליטי והבקורתי של המועצה המחוקקת הפלשתינאית".

דר' ברגותי, הוסמך באוניברסיטת קהיר, ולא נמסר אם את עבודת הדוקטורט כתב בדם או בדיו.


5. הכתבה המקוממת ביותר

בדומה למפיצי החרמות בעולם על מוצרים המיוצרים במפעלים שמעבר לקו הירוק, מתוך שנאה ונקמנות, פועל נחום ברנע במדורו השבועי המתפרסם ב'ידיעות אחרונות' בהתייחס למוצרים שלהם הכשר של בד"צ 'העדה החרדית'.

"מאיפה מממנת הקבוצה הקיקיונית הזאת את ההפגנות נגד הקברים, את ההפגנות נגד חניון קרתא ואת שריפת דגלי המדינה ביום העצמאות?" – הוא שואל דמגוגית – "בעבר חשבתי שכל הכסף בא מתרומות של חסידי סאטמר בניו יורק. טעיתי. הכסף בא ממך, ממני מכולנו...לעדה החרדית יש בד"צ, בית דין צדק, תחת הבד"צ פועל גוף עיסקי שמספק אישורי כשרות. בשנים האחרונות השתלט הגוף הזה על כל ענף המזון בארץ. הוא גדול יותר ממתחריו, יקר יותר ורווחי יותר. לא יאמן כמה הוא מצליח" – מרעיל ברנע את קוראיו.

אחרי שהוא מפרט חלק גדול מהמוצרים שמצא במכולת שליד ביתו ושעליהם מתנוססת גם חותמת בד"צ העדה החרדית, הוא שם עצמו למומחה בענייני הכשרים: "בחודשים האחרונים ניטשת מלחמה גדולה בין ה'עדה' לרב רובין על שטחי שליטה (אתם שמעתם עליה?) רובין לקח מהעדה את 'יינות כרמל' (ועל זה שמעתם?) ומהרב לנדא את שטראוס".

אל תנסו לשכנע אותנו שמישהו לא סייע לו, וגם הלעיט והכשיל.

ברנע נזהר בכתבה בכפלים. זה מה שהוא כותב, דבר והפוכו, בכל מה שנוגע לצורת התשלום של מפעלים כמו 'אסם' 'עלית' ואחרים עבור ההכשר של 'העדה החרדית': "...יש כספים שמשולמים מעל השולחן ויש כספים שמשולמים למשגיחים, באופן פרטי, מתחת לשולחן. העדה החרדית מחרימה את המדינה בכל דבר וענין, אבל מול שלטונות המס היא מתנהלת באופן מסודר".

מתחת לשולחן, כמובן...

וגם בעניין החרמות מפגין ברנע ממלכתיות: "אני לא מתכוון להציע למישהו להחרים מוצר של 'אסם' או 'עלית' רק משום שהוא משלם דמי השגחה ל'עדה החרדית'. אני נגד חרמות. אבל... כאשר אדם נכנס ל'סופר', מעיין במחיר, מעיין במרכיבי המזון, במשקל, בתאריך התפוגה, לא יזיק אם יעיף עין גם על חותמת הכשרות. זה מעניין. אולי גם מועיל".

חרם ד'רבינו' נחום.

6. הכתבה המבולבלת ביותר

המוסף השבועי של 'המבשר' הוא היחיד מהיומונים החרדים המתייחס בכתבה מורחבת לפרשת הולילנד. אלא שהכתבה הנושאת את השם "דברים שרואים משם" קטועה ומבולבלת, נגמרת אבל לא מתחילה. אין בה גם שם של כותב שנוכל לפנות אליו ולשאול מה קרה?

מאוד מוזר.


7. הכתבה המועילה ביותר

ט. כץ, הצרכנית של 'יתד נאמן' כותבת השבת במוסף השבת על הקנסות המוטלות על המשתמשים בטלפון הסלולרי בשבת ולא מדובר במחללי שבת, אלא דווקא בשומריה. אם נגנב מכם הטלפון ומי שעבר על 'לא תגנוב' בחר לעבור גם על איסורי שבת, או שהתינוק שלכם לחץ בטעות על הטלפון בשבת. אם חלילה נזקקתם לשיחת חירום למגן דוד אדום, או למכבי האש ועשיתם זאת מטלפון 'כשר', בעיצומה של השבת יוטל עליכם קנס משמעותי.

בלי להתייחס לשאלה האם מותר לעסוק בנושא זה ולקרוא בו בשבת? הכתבה היא תועלתית, במיוחד לאור העובדה שפניית הכתבת לחלק מחברות הסלולר, נענתה בחיוב ובנכונות להתחשבות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!