גפני: שמחה בעצמאות? "אין תשובה" • ראיון

ערב יום העצמאות, העניק יו"ר וועדת הכספים, משה גפני, ראיון מרתק לתוכנית 'המהדורה המרכזית' ברדיו 'קול חי'. השיחה, שעסקה ביחס החרדי ליום העצמאות, התפתחה לכיוונים לא צפוים והצליחה להוציא מגפני אמירות אותן הוא לא נוהג לומר בימים כתיקונם.

• מה זה חרדי?

אי אפשר להגדיר. ההגדרה הייתה מצומצמת. היום אין הגדרה של מיהו חרדי. הסיבה העיקרית היא שהדור של היום נולד לתוך המציאות של מדינה. בעבר היו כאן מתי מעט של חרדים שנלחמו למען החינוך של הילדים שלהם. היום אנחנו תוקפים, לא מתגוננים. המעגלים של הציבור החרדי התרחבו, ולכן אין הגדרה למושג חרדי.

• מה זה בשבילך יום העצמאות?

אני נמצא בכנסת לא מעט שנים. אני נמצא במערכת השלטונית, ואני נושא בתפקיד מאוד משמעותי. יש בעם היהודי שני מוטיבים מרכזיים. הראשון, שמירת העצמאות הרוחנית. העם שלנו עבר צרות רבות. אחרי שהתפזרנו בכל הגלובוס, חזרנו למולדתנו. יש לנו שפה משותפת המחברת בין כל היהודים בעולם: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". הבעיה שיש כאלה שהופכים את השפה הזו למשהו ארכיוני. הציונות הפכה את השיבה לציון לדבר הכי חשוב, עוד לפני התורה.

אנחנו חיים בתקופה בה צריך לעשות הכל מהר, קליט וחד משמעי. קשה להסביר את הדברים במשפט אחד. מצד שני יש מצב שאנחנו חיים בתוך מדינה, שהיא מסגרת ארגונית, שאם היא תתבטל - אנחנו נמצא את עצמנו בסכנת נפשות.

ליום העצמאות יש משמעות רבה. יש שמחה ותפילה לקדוש ברוך הוא שאנחנו חסינים בפני האויבים. מצד שני, יש פה הרבה תורה בעם ישראל. אפשר להגיד שהגענו לממדים שהיו באירופה ובארצות המזרח עוד לפני השואה. השאלה אם זה בגלל המדינה או על אף המדינה. לדעתי זה על אף המדינה, כי אנחנו מתמודדים עם קשיים.

• אתה שמח ביום הזה?

אין לי תשובה. זה מורכב. אין תשובה חד ערכית וחד משמעית. מצד אחד, אנחנו שמחים, אבל יש את החרדה והפחד שאנחנו צריכים להתמודד עם מוסדות השלטון, שרוצים שיהיה פחות שמירת מצוות ותורה.

• אם השלטון יהיה דתי, אתה תשמח?

ודאי. רק שהיום הזה יקבל מימד אחר לחלוטין. לא מנגלים ופטישים, אלא שיעורים ושמחה אמיתית.

• זו לא כפיות טובה? אנחנו מקבלים תקציבים, לא מתגייסים לצבא, ולא יכולים לחגוג את יום העצמאות?

"אני מכיר בכך. ולכן אני נזהר במילותי. אבל צריך לדעת שאם לא תהיה שמירת מצוות אין לנו כאן זכות קיום. האדם החילוני ששומע אותי חייב לדעת שיש כאן כמה מרכיבים. יש כאן גם קיום פיזי, והחיילים ששומרים את נפשם, מגיע להם כל הכבוד. אבל חייבים לדעת שאילולא לימוד התורה, ואילולא זה שהיינו ממשיכים לשמור תורה, לא היה לנו קיום. יש כאן כלים שלובים.

• היית הרבה מאוד שנים קרוב לגרא"מ שך, שהיה עמוד ההשקפה התורתית. למה הציבור החרדי לא יכול היה לראות את התהליך של הקמת המדינה, כתחילת הגאולה. היינו במצב נורא והקב"ה עשה נס והביא אותנו לכאן.

אם הזכרת את הרב שך, צריך לזכור את נאומו הידוע, בו הוא אמר שאם יכפו אותנו להתגייס לצבא – נרד מהארץ. הוא אמר שיש להיערך לכך שנצטרך לארוז מזוודות. כלומר, שהמדינה היא לא חזות הכל, אלא התורה.

אנחנו יכולים להיות נאיביים. אנחנו יודעים את המציאות. יש מגמה ברורה בה השלטון גם בעבר, וגם בימים האלה, להפסיק את ההסדר של לומדי התורה, או לפחות לצמצם אותו. יש נסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בחינוך התורני. אנחנו חייבים לדעת את אשר לפנינו.

בא נלך אחורנית, הציונות שמה את המדינה במרכז ההויה של העם היהודי. הם רצו להביא דור חדש של ישראלים שלא שומרים תורה ומצוות. הכוונה של הציונות הייתה לשים ישראלי כמו איש מערבי רגיל. הם רצו להדחיק את התורה. מי שהתמודד עם זה באופן מאסיבי, היו האנשים באירופה, שם תנועת ההשכלה הרימה ראש.

אם היום היינו יכולים לומר שהיום המציאות השתנתה. וההנהגה רוצה לשים את התורה במרכז, הייתי אומר ניחא. נשכח את העבר. אבל המצב לא השתנה. יש כל היום נגיסה בישיבות. רוצים ללמד אותנו לימודי ליבה, להכניס אותנו לאוניברסיטאות. זה לא פחות חמור מהמלחמה הפיזית שנלחמו בנו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!