העצמאות של היומונים • סקירת סוף השבוע

עוד 'יום זכרון' לאומי

בתוך כל המהומה שנקלענו אליה וכולנו 'עצורים' בתוכה בעזרת התקשורת, בין זכרון לזכרון - יום הזכרון לשואה ולגבורה, ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל שיצויין החל מהלילה, מופיע בשמים הקודרים גם זיקוק אחד של אור צבעוני.

לראשונה נכללת גם השבת – "יום הזכרון למעשה בראשית" - בין ימי הזכרון הלאומיים שלנו. 'ימי הזכרון' הוזזו מפניה ביום אחד, וכדי שהטקסים הממלכתיים הנערכים בהם לא יהיו כרוכים בחילול שבת, הם נקבעו למוצאי יום ראשון. איש לא מחה על השתלטות הדתיים על חיי המדינה.

אף אחד לא קם.

אז אחת מן השתיים: או שזהו האות שקיים סיכוי לחיים משותפים במדינת ישראל בת ה-62 תוך הבנה והתחשבות הדדית, ומה שנדמה לנו שכוחות השנאה והפירוד השתלטו על המדינה, אינו אלא טעות.

או, שגם אחרי ס"ב שנים שיש לנו מדינה יהודית משלנו, הלוח עברי עדיין לא הושרש בה והרוב החילוני עדיין אינו יודע שליל ד' באייר, שנקבע כיום הזכרון לחללי מערכות ישראל, היה אתמול, ושיום העצמאות המקורי, ה' באייר , הוא בעצם הלילה.

אנחנו אישית מעדיפים, כמובן, את האפשרות הראשונה, ומוכנים לשכנע בשם אותו מסר של 'חיים יחד', גם את המתנגדים בתוכנו, לעמוד בצפירה שתשמע הלילה ומחר.

קצר בתקשורת: 8 קטעים בשולי עיתוני סוף השבוע

1. ההודאה המשמעותית ביותר

ביום חמישי, כבר נכתב כאן, נהגו העיתונים החרדיים היומיים, כאילו הם מטילים ספק אם קוראיהם מתפללים מנחה וערבית ב'איצקוביץ' או ב'זכרון מוישה', או אם הם הולכים בבוקר השכם לטבול במקווה. הם לא דיווחו להם דבר על מעצרו המאוד מתוקשר של אורי לופוליאנסקי, כאילו לא ייחשפו אליו במקומות האלה.

כדי שלא לעורר חשד כאילו הם מעלימים מידע מסוים דווקא, הרחיבו 'יתד נאמן' ו'המבשר' את יריעת מדיניות ההשתקה שלהם באותו יום, ועשו הפסקה מעיסוק בכלל ב'פרשת הולילנד'.

'המודיע', שנהג אחרת, לפחות במה שנוגע לאולמרט, מצא את עצמו מדווח בכותרת בעמוד פנימי, כי "אולמרט מקצר את שהותו וחוזר ארצה לחקירה", כמה שעות טובות אחרי שראש הממשלה לשעבר כבר נחת ונם את שנתו, אם כי לא שינה רגועה, בביתו שבמוצא.

ביום ו' המשיכו התאומים 'המודיע' ו'המבשר' לשמור על זכות השתיקה, אבל דוקא 'יתד נאמן', בטאון סיעתו של לופוליאנסקי 'דגל התורה' הודה, בעקיפין בטעותו.

"מכריו ובני משפחתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר הרב לופוליאנסקי הביעו בטחונם כי האמת תצא לאור ויוכחו יושרו ונקיון כפיו" – נאמר בכותרת הידיעה, ועדין גם היא 'נתקעה' רחוק מאוד, רק בתחתית עמוד 6.

"הבוקר יתקיים דיון בערעור שהוגש על ידי עורך דינו בטענה כי אין כל עילה למעצר תמוה זה" – נכתב בכותרת המשנה של אותה ידיעה. ואנחנו, ועמנו כל אלה שלא דווחו עד היום על מעצרו של לופוליאנסקי ועל מה נעצר, עדיין מתקשים להבין על מה הם מדברים בכלל...

2. המוסף המעיז ביותר

גם 'יתד השבוע', המוסף השבועי של 'יתד נאמן', הצליח להפתיע אותנו השבוע, ויותר מפעם אחת.

לעומת ה'קולגות', שהתעלמו לחלוטין מ'יום העצמאות', ו'המודיע' שרק הזכיר את המונח 'עצמאות' במאמר הפותח של המוסף שלו כאסוציאציה, מצאנו במוסף הזה שתי כתבות המתייחסות ישירות ליום העצמאות ה-62, כשבאחת מהן מופיעה בהבלטה גם תמונה של זיקוקי דינור, ואפילו המשפט "לתפארת מדינת ישראל"...

מאיפה ולמה אמורים קוראי העיתון הזה, ובעיקר הצעירים שבהם, להחשף למושגים הלא מקובלים האלה בחוגיהם? את התשובה לכך מצאנו בכתבה אחרת באותו המוסף שבה מופיעים על פני חצי עמוד, בניגוד למקובל, צילומי כותרות העיתונים "ידיעות אחרונות" 'מעריב', 'הארץ' ו'ישראל היום', שאסורים לא רק בבל יימצא אלא גם בבל יראה ובבל יזכר.

מי יודע אולי גם את הזיקוקים, את 'לתפארת מדינת ישראל' ואת 'יום העצמאות ה-62' העתיקו עורכי יתד מעתונים אלה...

3. הבחירה המפתיעה ביותר

מוסף 7 ימים של 'ידיעות אחרונות' מפרסם, לקראת יום העצמאות, כתבה על פני לא פחות מ -11 עמודים שבה מתבקשים אישים שונים לבחור את האישיות החסרה להם ביותר במדינתנו.

בין הנשאלים גם כמה הנמנים על הציבור הדתי, כמו אברום בורג, פרופ' ישראל אומן ופרופ' ראובן פויירשטיין שלא מצאו לנכון לבחור בדמויות יהודיות, ורק הרב רפי פויירשטיין, בחר בהרב קוק וח"כ זבולון אורלב בחברו השר זבולון המר ז"ל.

ובמי בחר ח"כ אחמד טיבי ? לא תאמינו – מבין כל השמות הפלשתינאים הקרובים ללבו הוא בחר ב...פרופ' ישעיהו ליבוביץ. "בניגוד לחובשי הכיפה היום הוא ניחן בסבלנות כלפי האחר ובתיעוב הכח המשחית והכיבוש המדכא".

אם היו שואלים אותנו היינו בוחרים בבעל האימרה: "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" – כמי שאנחנו מתגעגעים אליו ביותר.


4. המוסף ה'נקי ' ביותר

מוסף 'הארץ' היה השבוע הנקי מכולם. אף מילה על פרשת אולמרט ואף כתבה של אורי בלאו או על העתונאית המרגלת ענת קם.

היה נהדר.


5. הרעיון ההזוי ביותר

במדור 'מיקרוסקופ' לביקורת תקשורת של 'בשבע' מציעה עדי גרסיאל לעיתון 'הארץ' שבעקבות רצף ההסתבכויות של הכותבים בו אולי כדאי שבעיתון השמאל יבדקו את המזוזות?

האמת? – רעיון לגמרי לא רע גם לכלי תקשורת אחרים.


6. השבועון הזריז ביותר

מעטפת החדשות של 'בקהילה' השיגה השבוע את זו של 'משפחה'. למרות ששמו של אורי לופוליאנסקי שנעצר ביום רביעי אחר הצהרים, כבר שוחרר לפרסום בשעות המוקדמות של הערב, והרבה לפני ש'חדשות משפחה' מודפס, נשאר העיתון הזה עם כותרת הגג " בכיר במערכת הפוליטית החרדית נעצר ל-5 ימים" ולא פירסם את שמו של לופוליאנסקי.

מי שהיה צריך לקבל רמז על האיש מהתמונה שפורסמה לצד ידיעה, למרות שהשם הותר לפרסום, היה יכול להתרשם באותה מידה שמדובר באורי לופוליאנסקי, גם שמדובר במאיר פרוש, באורי מקלב, ובבלומנטל שמופיעים באותה תמונה, או אפילו ב...ברל רבינוביץ ז"ל.

ב'בקהילה' לעומת זאת מופיע השם המלא ואפילו כתבה מורחבת של יואב כהן על הארועים.

לא רק בארועים שהתרחשו ביום ד' בערב, פיספס השבוע העיתון משפחה, גם בדיווח על תוצאות הבחירות שהתקיימו בערד כבר ביום ג' פיגר העיתון הזה בעת הופעתו ביום ה' בבוקר. הרשימה המשותפת לש"ס ול'יהדות התורה' קיבלה בסוף מנין הקולות, שהיה ידוע כבר ביום ד' אחר הצהרים, מנדט 1 בלבד. אבל רפאל שילר ושלום גרוס מדווחים ב'משפחה' על שני מנדטים.

טוב, גם הנסיעה מערד לירושלים עורכת כידוע זמן.

כל זה יכול היה להביא את הגאווה השבועית לשטחה 'בקהילה' אבל לא להוביל לפולחן אישיות כפי שבא לידי ביטוי בעיתון הזה, בכתבה של יעקב ריבלין על הנעשה באלעד.

לכתבה הזאת שהתפרסמה ב'בקהילה פלוס' מצורפת תמונה גדולה שבה נראה רבלין ולידו, כאילו בדרך אגב גם ראש העיר אלעד והמנכ"ל הלעומתי שלו.

אין עוד תקדים בעיתון חרדי, ואפילו לא בכללי, לפולחן אישיות שכזה.


7. הכתבה המרתקת ביותר

לעומת קובץ החדשות המגזין של משפחה שוב הוביל. אהרן גרנביץ - גרנות ואוריה תדמור שעוד בטרם שאיתרו את קריגיסטן שבכותרות, במפה, כבר עלו על המטוס בדרך לקהילה היהודית שבה, כתבה מרשימה לדמותו הרב-גונית שלהרב מאיר יוסט זצ"ל רבה של הולנד שהסתלק בשבוע שעבר מן העולם,והגירסה האירופאית של פרשת ענת קם, שבה היו מעורבים סוכני ה'מוסד' שפעלו מתוך בית הכנסת בג'נבה, הכתירו אותו בעינינו כמרתק ביותר.


8. הכתבה המלמדת ביותר

קצת מוקדם מדי, שבועיים ויותר לפני ל"ג בעומר, מפרסם מוסף 'כותרות' של 'המחנה החרדי' כתבה של אליעזר קאליש, על מקום קבורתו של רבי עקיבא בטבריה, מי בנה את המצבה שעליו? והיכן נטמנו 24 אלף תלמידיו שמתו על שלא נהגו כבוד זה בזה.

ברוח משימת ימי ספירת העומר אנחנו דוקא נוהגים כבוד בכותב הכתבה ומפרסמיה, ומשבחים אותם עליה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!