הרב פירר מגולל: כך הגעתי למסקנה על החיסון

הרב אלימלך פירר, יו"ר 'עזרא למרפא', שהיה מהחלוצים הראשונים שהביא לפתחם של גדולי הדור את נושא החיסונים ואישורם לציבור, מדבר לראשונה למגזין היוקרתי 'עמי', היוצא לאור בארה"ב, שם הוא מגולל בדיוק את כל תהליך הבדיקה שלו בנושא. 

לדברי הרב פירר, "שאלת החיסון הטרידה אותי כמו את כולם, ובמשך תקופה ארוכה מאוד חקרתי ודרשתי, עקבתי אחר כל הפרסומים המקצועיים בעולם בנושא. שוחחתי עם רופאים העוסקים בנשוא ועוד ועוד, והגעתי לכלל מסקנה כי אין סכנה בלקיחת החיסון וכי הדבר הנכון הוא ליטול את החיסון". 

"גדולי ישראל מכל החוגים והעדות ביקשו ממני לרדת לעומקם של דברים כמה שידי מגעת. הענין הרי נוגע לרבים מאוד. בדרך כלל אינני מביע דעתי לרבים, אלא עונה לשאלות פרטיות, אך בשל בקשת גדולי ישראל ולאחר שפרסתי בפניהם המסקנות, הם בקשו ממני לפרסם דעתי ולבהיר שזו גם דעתם ובשמם ולפיה יש לקחת את החיסון.  זה הדבר הנכון לעשות". 

"לגבי שאלת הניסיון אבהיר כמה דברים", אומר הרב פירר ומפרט בראיון למגזין 'עמי' שלב אחר שלב: "הטכנולוגיה בה משתמשים החברות פייזר ומודרנה אינה טכנולוגיה חדשה. כבר לפני שלושים שנה התגלתה טכנולוגית זו, לפני 18 שנה אף בוצע הניסוי הראשון בבני אדם. ניסוי שנעצר, לא משום תופעות לוואי קשות, אלא בעיקר משום שלחברות המפתחות לא היה מספיק כלכלי להשקיע את ההון הדרוש". 

עוד הוא אומר, "היצרנים לא השקיעו את המשאבים הנדרשים, משום שכל עוד והיה מדובר בחיסונים המותאמים לחלק קטן מאוכלוסיות העולם – פיתוח הטכנולוגיה לא היתה רווחית עבורם. כעת, ממשלות רבות השקיעו מיליארדים בחברות התרופות כדי לעודדם להשקיע את המשאבים הנדרשים. הקורונה יצרה אילוצים שגרמו לארצות הברית וגרמניה להקצות הון רב." 

הרב פירר ממשיך ומסביר, "לאחר הפיתוח מתחיל לשב ניסוי בחיות מעבדה ולאחר מכן ניסוי בבני אדם. ה-FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקני הוא הגוף הגדול האחראי והמקובל ביותר בעולם המפקח על ניסויים בחיסונים ובתרופות". 

"בשלב ראשון מנסים כאמור את החיסון על עכברים, (לאחר מכן על קופים – לא בכל התרופות אלא בחלק מהם), ולאחר מכן על בני אדם בשלשה שלבים, כאשר בכל שלב מרחיבים את כמות האנשים, טווח הגילאים, קבוצות אתניות שונות ואוכלוסיות שונות". 

עוד הוא מספר, כי "במחקר של חברת פייזר למשל השתתפו בסך הכל 43,448 אלף איש. מחציתם קיבלו את החיסון ומחציתם האחר את חיסון הדמה (פלצבו). הניסוי הראה כי מדובר בחיסון עם 95% יעילות (לאחר קבלת 2 מנות החיסון) ואין תופעות לוואי נדירות. תופעות שכיחות כמו אודם, כאב מקומי או אפילו חום – עלולות להיות בכל חיסון. בתקופת הניסוי נפטרו ששה אנשים. 4 מתוכם היו דוקא אלו שקבלו חיסון דמה ורק 2 קיבלו חיסון אמיתי ובדיקות העלו כי לא נפטרו כתוצאה מהחיסון". 

פירר, הנחשב לבר סמכא בעולם הרפואה מדגיש כי "הניסוי לא דילג על שום שלב באישור החיסון והוא נעשה בדיוק כמו חיסונים או תרופות אחרות בהתאם לכל הכללים המחמירים שדורשים בfda -.  נכון שחיסונים אחרים וכן תרופות מקבלות אישור רק לאחר כעשור. אך ההתקדמות הטכנולוגית לצד ההתגייסות העולמית שינו את המצב הנוכחי. למשל, בעבר, כדי לזהות הקוד הגנטי של אדנוה ווירוס או רטרו ווירוס  לקח כשנתיים. רק אחרי הזיהוי אפשר להתחיל לבדוק אופציות חיסון. היום יש אפשרויות מהירות יותר. את ווירוס הקורונה הצליחו לזהות במעבדה בתוך שבוע בלבד. הנה חסכנו שנתיים". 

"גיוס המתנדבים לניסוי חייב לכלול לפי כללי ה-FDA מינימום של 30,000 איש. כשמדובר בווירוס רגיל שאינו הופך להיות נחלת כל העולם וכופה את כל שוכני תבל להתמודד אתו, היכולת לאסוף כמות כה גדולה של מתנדבים מתפרסת בין שנתיים לשלש. לעומת זאת כשסדרי עולם משתבשים ומיליארדים של אנשים חשופים, מצליחים לאסוף 40,000 מתנדבים בשבועיים לערך. והנה חסכנו עוד 3 שנים".

"יתרה מזו", אומר יו"ר 'עזרא למרפא' ל'עמי': "יש לזכור כי מנהל התרופות והמזון האמריקאי הוא גוף עם בירוקרטיות, כמו גם גופים דומים אחרים בעולם. מגלגלים לפתחו מאות או יותר של בקשות לניסויים חדשים בשנה. אין ספק שהתור הוא ארוך והפקידים כמו בכל מקום מגיעים בבוקר ועוזבים אחר הצהריים. הפעם - העולם כולו התגייס לקצר את הבירוקרטיה וכך הגיעו לתוצאות מהירות יותר. כמובן שלא קוצרו ההליכים הנדרשים והם התבצעו כמו בכל תרופה ואו חיסון אחר ללא שום הנחות או קיצורי דרכים. הדיונים לאחר הניסוי היו פתוחים וכל רופא בעולם שרצה, יכול היה להאזין להם ואף להעביר שאלות".

"די אם נזכיר כי בעבר נפטרו אלפי ילדים בשעה שהמתינו לחיסוני הפוליו למשל וגם היום, לצערי, נפטרים אנשים כי תרופות שיכולות לרפא או להאריך את חייהם מאושרות בעצלתיים. הביקורת צריכה להיות מופנית על התמהמהות במקרים אחרים לא על היעילות במקרה של אישור החיסון לקורונה." 

לגבי השאלה, "מה לגבי הורים צעירים שלא רואים סיבה לחסן את עצמם או את ילדיהם מכיוון שטוענים שהקורונה לא מסוכנת לילדים ולצעירים. האם הרווח שווה את הסיכון של החיסון?".

הרב פירר משיב ואומר: "כרגע לא מחסנים בעולם נערים מתחת לגיל 16. זאת משום שהחברות לא ביצעו ניסוי על צעירים מתחת לגיל 16. כך שכרגע השאלה אינה רלוונטית. לאחר שייעשה ניסוי גם בצעירים, נחשוב לפי ממצאי הניסוי מה נכון ומה אינו נכון". 

"לגבי צעירים מעל גיל 16 ההמלצה שלי היא ליטול את החיסון. נכון שבדרך כלל הצעירים מקבלים את הווירוס הזה באופן קל יותר, אך לצערי כבר ראינו מקרים קשים גם בצעירים. ולכן כשיש אפשרות על ידי החיסון למנוע סכנה או ספק סכנה – יש ליטול את החיסון". 

במהלך הראיון הוא נשאל על צעיר שנפטר מכיוון שהיה לאחרונה חולה בקורונה ובעל נוגדנים גבוהים. נראה שקבלת החיסון הזיקה במקרה הזה. "האם יש בכך אמת? והאם אפשר לקבל קורונה מהחיסון עצמו?".

הרב פירר השיב לכתב 'עמי': "למיטב ידיעתי אותו צעיר גם שתה קפה באותו בוקר, הוא גם טעם משהו לפני או אחרי החיסון. נוגדנים גם בערכים של אלפים אינם גורמים מוות. אלו שוב שמועות ודברי הבל. ככל שהכוונה לבחור בארץ ישראל שהיה בבית חולים בירושלים, בניגוד לשמועות – הוא לא נפטר. וגם הסיבוך שהיה אצלו, לא היה קשור לחיסון ואני אומר זאת אחר בירור ארוך אצל מנהל המחלקה בה טופל.  לדאבון הלב, כשרואים כל כך הרבה נפטרים וחולים בעקבות הווירוס, לתלות את פטירתו של מישהו בגלל שקיבל חיסון זה גם לא נכון וגם לא לענין". 

לגבי שאלת ההידבקות מהחיסון עצמו: "בעבר היו מייצרים חיסונים מווירוס מוחלש או ווירוס מת והיה קיים חשש קטן להידבק באותו ווירוס ספציפי לאחר קבלת חיסון. אולם במקרה דנן החיסון מיוצר מטכנולוגיה שאינה כוללת את הווירוס עצמו בכלל – כך שלא ניתן להידבק בוויורס בעקבות החיסון. עדיין יש חשש להדבקה אחרי המנה הראשונה ויש להיזהר לפי כל ההוראות עד שבוע אחרי קבלת מנת החיסון השניה". 

בהמשך הראיון, נשאל פירר, "האם אתה רואה התקדמות עצומה ברפואה בארץ ישראל או שאתה עדיין מפנה אנשים רבים לטיפולים רפואיים באמריקה ובחוץ לארץ?".

הרב פירר השיב כי "הרפואה בארץ הקדש תמיד היתה מהטובים בעולם והיא רק משתפרת והולכת כל הזמן. יש בארץ ישראל רופאים מאוד מאוד טובים. הטיפולים שאותם אני מפנה לחו"ל, הם טיפולים שבמקומות מסוימים אין עדיין את הניסיון הדרוש. מדינת ישראל היא מדינה קטנה יחסית. יש מקרים נדירים שחשוב בהם מאוד הניסיון. כשאני נתקבל במקרה מסוג זה אני ממליץ על נסיעה למקום שיש בו את הכי הרבה ניסיון בעולם באותו תחום". 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!