ביה"ד הגדול דן בסוגיית גובה דמי מזונות ילדים

קביעת גובה דמי מזונות ילדים הוא נושא שמעסיק את בתי הדין הרבניים במשך כל שנות קיומו מטבע היותם ערכאת שיפוט העוסקת בדיני המשפחה.

לאחרונה, הרכב בית הדין הרבני הגדול, בראשותו של נשיא ביה"ד הגדול, הרב דוד לאו, הוציא מתחת ידו פסק דין מפורט העוסק בסוגיית גובה דמי מזונות ילדים. פסק הדין רחב היקף והוא משתרע על פני 60 עמודים ובהם מובאת בהרחבה פסיקתו של הרכב ביה"ד הגדול על נימוקיה.

גלגולה של הפרשה החל כאשר לפני מספר חודשים בית דין רבני אזורי הפחית את שיעור המזונות בו חויבו מספר אבות על פי הסכם שנחתם בין בני הזוג. ביה"ד האזורי פסק על אבות אלו מזונות בשיעור נמוך יותר ממה שהוסכם בתחילה, ואף נמוך מן המקובל במרבית בתי הדין.

בפסק הדין שפרסם בית הדין האזורי טענה דעת הרוב שבהרכב הדיינים, כי יש להעריך מחדש את גובה דמי מזונות הילדים הנפסקים כדבר שבשגרה על ידי בתי הדין. הטענה הייתה כי סכומי המזונות המושתים על אבות גרושים לצורך גידול הילדים מבוססים על הערכות שאינן מדויקות. לדברי דייני הרוב, בירור שנעשה על ידם בשיתוף גורמים שונים, לרבות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראה כי עלות גידולו של כל ילד במשפחה, באופן דיפרנציאלי בחתכי השתכרות שונים באוכלוסייה, נמוכה ממה שמקובל היה לחשוב, ועל כן יש להפחית באופן משמעותי את תשלומי המזונות הנפסקים בבתי המשפט ובבתי הדין. כמסקנה מעשית, הפחית ביה"ד האזורי את דמי המזונות ממה שהוסכם תחילה.

פסיקה זו של בית הדין הרבני האזורי, הכתה גלים בעולם בתי הדין הרבניים, כמו גם בעולם המשפטי בכלל. בעקבות הנתונים הסטטיסטיים אותם פרסם ביה"ד כתשתית פסק דינו, התפתח שיח בקרב משפטנים ועורכי דין, ואף בקרב גורמים במשרד המשפטים העוסקים בדיני המעמד האישי.

אלא שעל אחד מפסקי הדין של בית הדין האזורי הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול לערעורים.

הסוגיה הנכבדה הונחה לפתחו של הרכב בית הדין הגדול בראשות נשיא ביה"ד, הרב דוד לאו, ועימו הדיינים הרב אליעזר איגרא והרב מיכאל עמוס. הדיינים דנו בטענות הערעור שלפניהם ובסופו של משא ומתן הלכתי מקיף הם פרסמו את הכרעתם, הסוקרת את יסודות חיובו של האב במזונות ילדיו ממקורותיו ההלכתיים, את השאלה של הפחתת מזונות שנקבעו בהסכם בשל שינויי נסיבות, בדגש על שאלת מעמדם של ההסכמים בכלל.

בנוסף, התייחס ביה"ד הגדול הן לנתונים הסטטיסטיים עליהם הסתמך ביה"ד האזורי בפסק דינו והן לשיטה העקרונית בה נקט ביה"ד האזורי בנתחו את משמעותם של הנתונים.

הרכב ביה"ד הגדול סבר כי הטבלאות המספריות עליהן הסתמך ביה"ד האזורי הן מטעות,‏ וחלק מן המחקרים הם לכל הפחות מטעים, ושמא אף מוטים.

בנוסף, לדברי ביה"ד הגדול, עיקרה של השיטה לפיה הלכו דייני ביה"ד האזורי בפסיקת דמי מזונות היא שגויה מיסודה. לדברי ביה"ד הגדול, הצגת הדברים, על ידי דייני ביה"ד האזורי, כאילו הפער בין ההוצאה הנדרשת בעבור הוצאות מגורים וכלכלה של האם אילו הייתה גרה לבדה לזו הנדרשת למגוריה עם ילד אחד הוא רק 200–600 ש״ח "בהתאם לטבלאות" היא מוטעית, שכן הוצאותיה של אם גרושה הגרה עם ילדיה, הן שונות בבסיסן ממגורים יחידניים.

לדברי דייני ביה"ד הגדול, במציאות החיים בה גרה אם עם ילדיה, ההוצאות כולן מתחילות מנקודת מוצא אחרת לחלוטין. סכום המזונות חייב לקחת בחשבון את מכלול ההוצאות של האם במציאות חיה המשותפים עם הילדים, לרבות ההוצאות על ארנונה, המים, ‏הגז, הוצאות ועד הבית, החשמל, עלותם של מכשירים חשמליים ותחזוקתם, עלות החיבורים לאינטרנט ואף עלות אחזקת הרכב. על כן מסיק בית הדין הרבני הגדול שהוצאות אלו כולן חייבות להיות מגולמות בתחשיב המזונות המושתים על האב.

לגבי הסכמים בין בני זוג, קבע ביה"ד הגדול כי ככלל הם אינם ניתנים לשינוי אלא על יסוד אומד דעת שני הצדדים, או במקרה של שינוי נסיבות מהותי אשר ברור לכל שהוא אינו כלול בהתחייבות ההדדית המקורית שבין הצדדים.

בהכרעת הדין של בית הדין הגדול לערעורים, לאחר עשרות עמודים של דיון והנמקה, מקבלים דייני ביה"ד, הרב לאו, הרב איגרא והרב עמוס, את הערעור וקובעים כי ההפחתה שביצע ביה"ד האזורי בסכום המזונות שהוטל על האב – בטלה, וכי על האב להמשיך ולשלם את הסכום עליו הוסכם מלכתחילה בין הצדדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!