יש מתבגר/ת בבית שלא מפסיק/ה להתחצף? כך תתמודדו בצורה הנכונה

שו"ת נפלא בנושא חינוך הילדים עם בתיה וגשל - מנחה למודעות הורית, והפעם עם שאלת השאלות על הילדים הבוגרים שבבית וכיצד מתמודדים עם בעיות משמעת והתנהגות לא הולמת.

מ. שואלת: הייתי רוצה ממך עצה לגבי בחורה בת 20 שמתחצפת כל היום וגם מקללת, אשמח להיעזר בך ולקבל את הצעתך.

בתיה עונה: הנושא של חוצפה הוא מאוד מסעיר אותנו, גם כי הוא כולל בתוכו פגיעה אישית, והוא גם מדאיג אותנו על החינוך של הילד.

חשוב מאוד להבחין בין טווחי גיל שונים כשמדברים על חינוך, כי אין דינם של בני 18 כדינם של בני 4. למרות שהרבה שואלים על הגיל הצעיר יותר, בתשובה היום נתייחס לשאלה הספציפית הזאת שמתייחסת לנערה בת 20.

בחורה בת 20, כבר בוגרת בפני עצמה, החינוך כבר לא בידינו כלל..... ולכן היחס אליה במקרה כזה יהיה כמו לכל מבוגר אחר שדיבר אלינו בצורה כזאת.

אז איך בכל זאת עלי להגיב מול סגנון דיבור פוגעני ולא מקובל עלי כלל???

שלב א':

כאן יש את ההיבט של הגבולות שלי כבנאדם וכל מה שנכלל בגבולות שלי האישיים, חייב לבוא מהמקום כדלהלן, אני נשארת במקום המכובד הפנימי שלי אף אחד בעולם לא יפקוד עלי, (אפשר לבקש ממני), אף אחד לא יצעק עלי (אפשר לדבר אלי). ואני גם לא הופכת לשפחה של אף אחד, (אם אבחר, אעשה זאת). ובעיקר אף אחד גם לא יפגע בי (אני נשארת מכובדת בעיני בל מקרה).

ותיכף נפרט איך הגבולות שלי שמיושמים תכלס בשטח.

חשוב לציין שהכל מדובר ברובד הפנימי האישי שלי זה לא להיכנס לוויכוח עם אף אחד בעניין, ולא לומר זאת לאף אחד.  פשוט עניין של גבולות של הכבוד עצמי האישי שלי. ואיך בכל זאת אני יכולה ליישם זאת?

אני פשוט מדמיינת כאילו איזה אדם זר, כמו נהג מונית, וכדו', מתפרץ עלי, מקלל וכו' בלי שום סיבה. אז אני מבינה מאד ברור שהגבול והכבוד שלי הוא חד וברור שאני נשארת במקום שלי וזה שהוא טעה זה בעיה אישית שלו, ואני פשוט לא נותנת לדיבורים האלו לחדור אלי בכלל, אני יכולה להתייחס לכך בצורה עניינית לחלוטין אבל בשום פנים ואופן לא ברובד אישי שלי.

אותו דבר איישם לעצמי כשבתי בת ה 20 תדבר אלי כך, אני לא נותנת לדיבורים להיכנס בי ברמה האישית. אז מעשית איך אגיב לה?

זה יכול לבוא לידי ביטוי: אומר לה בתקיפות רגועה- לא מדברים אלי כך!  או מסתובבת והולכת מהמקום כאילו לא שמעתי ולא דיברה אלי בכלל או ממשיכה שיחה על תדר כאילו לא שמעתי כלום, ואז אני בוחרת להתייחס לדרישה שלה כאילו ששמעתי דיבור מכבד, ואני עונה עניינית.

אותה בחורה שפוגעת ומתחצפת פתאום תגלה שאין לה פרטנר, ואין לה שום שת"פ מצידי, ואז זה יפסיק לחלוטין.

שלב ב':

בד"כ בחורה שמתחצפת וכו' זה מגיע מתוך חוויית השפלה אותו היא חשה (ולא מוכרח שקשור לאמא) וכשאני בתור אמא אבין זאת ואשמע את הכאב בדיבוריה, יהיה לי יותר קל לתרגם זאת לשפה אחרת, שפה של כאב של עצמה, ואי לכך המענה הכי נכון לתקן את חווית ההשפלה: היא פעולה של לראות את הטוב שבה, ולכן אתעקש בכל הכח למרות הכל לראות את הטוב שבה, ואת היופי שבתוכה. (כמובן שאם קשה לך בזמן אמת, את לא חייבת להיות המלאך.)

לראות את הטוב שבה בכל מצב - הוא תרופת פלאים לכל מניפולציה ודיבור לא מכובד! ולכן אמליץ לך לאמץ את הטיפ שצירפנו בעבר ואשלח אותו שוב שלימד אותנו לראות את הטוב האין סופי שבילד, וזה ישנה את כל המערכת התקשורתית הלקויה.

לסיכום: 1. אשמור על הגבולות שלי, ולא אתן לזה להיכנס לרובד האישי שלי, ואיישם זאת כאשר אדמיין כאילו זה מישהו אחר שהתחצף אלי.

2. לראות את הטוב שבה בכל מצב - תרופת פלאים, מרפא את כל סוגי היחסים והתקשורת.

הטיפ של הכבוד שמחולל פלאים, קסם של תרגיל שמחולל פלאים עם ילדים הכי מאתגרים!

תרגיל שגם אם נשמע לך מיסטי מעט או שהילד לא יבין מה עובר עליך;). אל תוותרי עליו, זהו תרגיל עוצמתי ששינה לאימהות שלמדו בקורס את הקשר הבריא והמשמעת בבית!!!

פעם ביום לפחות:

מקדי מבט אל תוך העיניים של הילד, תחשבי  באותו רגע על  הטוב האין סופי שיש בו, נכון שזה נשמע מופשט, אבל תנסי להרגיש באמת את האהבה בלי שום תנאי פשוט כי קיבלת אותו במתנה והוא שלך!!! ( ולא היית מוותרת עליו, אני מאמינה )

ואם תרצי-  את מוזמנת לשתף אותנו במה שהדבר חולל... את תופתעי

בהצלחה רבה

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!