כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
פרשת וארא

הרב שאול יורוביץ': משמעות שמו של הקב"ה

כמדי שבוע, הרב שאול יורוביץ' מתבונן לעומק באקטואליה היהודית ושולה מתוכה מגוון עצות לעבודת המידות והתמודדות עם מכשולים • והשבוע: משמעות שם הוי"ה כביטוי להנהגתו בפועל של הקב"ה

הרב שאול יורוביץ': משמעות שמו של הקב"ה
הרב הצדיק שאול יורוביץ צילום: באדיבות המצלם

בראשית פרשתנו הקב"ה מפרט בפני משה רבנו את התוכניות הגדולות אשר הוא מתכנן לעם ישראל, איך הברית הנצחית בין ה' לאבות הקדושים עומדת להתממש, הקב"ה מתאר בפניו את כל המסע הגדול שיעשה עם ישראל עד כניסתם לארץ ישראל, זוהי תגובה לתלונות משה על הגלות שהכבידה יותר, והקב"ה אומר לו "עתה תראה" כלומר מכאן ולהבא האור יתחיל להתגלות.

אך בראש הדברים הללו אנו קוראים: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי הוי"ה: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי הוי"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". זהו כעין כותרת להמשך הדברים, הקב"ה מתגלה בפניו בשם "הוי"ה" ומדגיש בפניו שלא נתוודע בשם זה אף לאבות הקדושים.

ידוע ששם הוי"ה הוא שם עיקרי שעליו נאמר (תהלים טז) "שִׁוִּיתִי הוי"ה לְנֶגְדִּי תָמִיד", חכמי הפנימיות מורים לנו לחיות בתמידות עם תודעת שם קדוש זה, אם כן זוהי הזדמנות לעיין בהבנת פסוקים אלו בכדי לעמוד על המשמעות המיוחדת של שם קדוש זה.

הדבר מתפרש באופנים שונים במפרשים, אך אנו ננסה להתבונן במשמעותו הפשוטה, 'רש"י' מפרש ששם הוי"ה משמעו קיום הבטחה, אלו דבריו: "בלשון הזה מצינו שהוא נדרש בכמה מקומות אני ה' נאמן ליפרע כשהוא אומר אצל עונש כגון וחללת את שם אלהיך אני ה', וכשהוא אומר אצל קיום מצות כגון ושמרתם מצותי ועשיתם אותם אני ה' נאמן ליתן שכר". ומכיוון שהבטחתי לאבות לא התממשה, אם כן לא נתגליתי בפניהם בשם זה.

אם כן, לפי דברי רש"י שם הוי"ה מבטא גילוי הנהגת ה' בפועל, כאשר ההבטחות מתממשות ומתגלות, כאשר רואים את ההשגחה בפועל, או אז מתוודע האדם לגילוי שם הוי"ה.

פירוש דומה אך מרחיב יותר אנו מוצאים בדברי ה'ספורנו' "אני הוי"ה – מקיים המציאות, לא ממציאו בלבד, אבל גם מקיימו, שאין לנמצאות שום ישות וקיום זולתי מה שאני משפיע עליהם, כאמרו ואתה מחיה את כלם ומזה יתחייב שאין לשום נמצא קיום מציאות בלתי רצוני", ההכרה השלימה של האדם בתוך המציאות הקיימת שאין קיום זולת השפעת ה' היא מתבטאת בשם ההוי"ה.

בדברי ה'אור החיים' מצאנו עומק נוסף, הוא מפרש שהגילוי למשה היה בשתי השמות גם יחד "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי הוי"ה", הקב"ה הראה למשה שהוא פועל בשתי השמות הוי"ה ואלהים במקביל, הוי"ה הוא האלהים.

שם אלהים מבטא צמצום, מספרו כמספר 'הטבע, שלכן מצאנו שאף פרעה אומר ליוסף "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת", כלומר, הוא האמין באלהים, אך מאידך הוא אומר למשה רבנו "לֹא יָדַעְתִּי אֶת הוי"ה" הוא אינו מאמין שהוי"ה מתלבש בתוך האלהים, וכפי שזה מתבאר בספרי הפנימיות שכל ענין קליפת מצרים שבאה מלשון מיצר היא קידוש הנהגת הטבע. פרעה אינו מתנהל כסדום ועמורה או כדור המבול, הוא בסך הכול מתנהל באופן טבעי, בטבע החזק שולט, הוא אפילו לא מכלה את ישראל אלא בסך הכל מנהל מעמדות, הוא הרי מאמין באלהים – הטבע, אך אינו מאמין באור המוחלט – הוי"ה.

בניגוד לזה, כאן אלהים מדבר אל משה ואומר לו אני הוי"ה, כלומר בתוך המציאות הטבעית החיצונית מסתתרת שם הוי"ה, ההנהגה הגלויה, שגאולת מצרים היא להראות את כוח הוי"ה בתוך הטבע, שזהו כל עבודת ישראל בעולם, שע"כ בבחירת הקב"ה בישראל הוא אינו מבטל הטבע כליל כמו שהיה בסדום ועמורה או במבול, אלא מראה את העליונות של ההשגחה בתוך הטבע בבחינת הוי"ה הוא האלהים.

שלב ביניים אנו מוצאים בתחילת דברי משה לישראל, לפני הליכתו הוא שואל את ה': "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם", שם 'אהי"ה' כשמו כן הוא הבטחה עתידית שאהיה איתם בכל מקום, אך שם הוי"ה מבטא את שלימות הגילוי אף ברגע הנוכחי, ונראה שתחילת יציאתו של האדם מתוך החושך הוא על ידי האמונה בגילוי עתידי בבחינת 'אהי"ה אשר אהי"ה', הוא מתחיל לצפות לישועה, אך שלימות הגילוי היא 'הוי"ה', שה' מצוי אתו בהווה – ברגע הזה ממש.

פרשת וארא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}