האב כעס על המכתב ששלח לו בנו: "כך מתנהג בחור ישיבה"

טון הדיבור - "הקול שאומר הכול"

ידוע הסיפור על אב נסער שהגיע לרב העיירה ובידו מברק מעוך מרוב כעס. "ראה, כבוד הרב, ראה איזה מברק שלח לי בני מן הישיבה. זה החינוך שם?! בשביל זה הוא נסע ללמוד?! לא עדיף שיחזור לכאן ויעזור לי בחנות שלי?" נטל הרב את הדף בידו, יישר את קצותיו ושאל את האב: "נו, מה כתוב כאן?". "אבא, תקנה לי מכנסיים!", קרא האב בקול גדול.

"חוצפה שכזאת! לבוא אליי בדרישה חד-משמעית, 'תקנה לי!'. כך נוהג בן ישיבה?!" "ואני אומר לך כי טועה הינך", אמר לו הרב בקול רך, "הנה, הקשב! כך כותב בנך" – ובאותו טון רך ונעים המשיך הרב לקרוא מן הכתוב: "אבא, תקנה לי מכנסיים!". המנגינה הנכנעת והמתחננת, בה קרא הרב את הכתוב, שינתה את יחסו של האב מן הקצה לקצה, וכבר באותו היום מיהר לשלוח לבנו את זוג המכנסיים. המילים הן אותן מילים, אבל המנגינה שלהן יוצרת שתי משמעויות שונות.

מנגינת המילים מספרת הרבה על התוכן שלהן. כשסופרים אחת, שתיים ו-ש-ל-ו-ש - אנו יודעים ששלוש זו ההזדמנות האחרונה. אך כשסופרים אחת, שתיים, שלוש, באותו הטון, אנו מבינים שאחרי השלוש יבוא הארבע.

דמיינו חבר בשם ירחמיאל שהינכם ביחסים קרובים עימו. הוא נמצא בחדר השני ואתם רוצים לקרוא לו, "ירחמיאל, אתה יכול להיכנס לכאן לרגע?".

עכשיו, דמיינו אותו בקצה המסדרון, כיצד תקראו לו? "י-ר-ח-מ-י-א-ל", תצעקו את שמו על-מנת שישמע. ואם מדובר בחבר ילדות שאתם פוגשים בחתונה לאחר שלא נפגשתם שנים? "ירחמיאל!" – מופתע ומתלהב.

ואם הירחמיאל הזה הינו בנכם הקטן שהעיף את כל חלקי הלגו למרפסת השכנים? "ירחמיאל!" – קצר וכעוס. וכשירחמיאל המתוק שואל את סבתא שהגיעה לביקור איזו מתנה הביאה לו – "י-ר-ח-מ-י-א-ל!" – איטי ומתנגן במנגינת אזהרה. וכאשר אתם מגלים שחלפה מזמן השעה בה היה אמור ירחמיאל שלכם לשוב הביתה ועדיין לא שב? "ירחמיאל" – קצר ובהול. אותו בן אדם, אותה מילה, ואין ספור מנגינות ומשמעויות.

בתקשורת בין בני אדם יש למנגינה של המילים (הנקראת אינטונאציה), משקל רב אפילו יותר מתוכן הדיבור. כי גם כשבן אדם אומר דבר אחד ומתכוון לדבר אחר, אפשר להקשיב לכוונה שלו שמאחורי המילים, ולשמוע מה היא מספרת לנו.

בן אדם מכובד בעל ביטחון עצמי ידבר בקול עמוק, מתון, מקרין ביטחון.

בן-אדם הססן או פחדן ידבר בטון נמוך, אולי יגמגם מעט.

בן-אדם עצוב או דיכאוני ידבר בקול חלש, מונוטוני, יבש.

בכדי לזהות מה עומד מאחורי המילים של האדם עימו אנו משוחחים, תצטרכו לשים לב למספר פרמטרים עליהם נרחיב בעז"ה בפעם הבאה.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!