מרתק ואמיתי: אוהבים להתלונן? כל הפרטים על האופי שלכם

בפעמים הקודמות דברנו על אבחון רגשי על פי סגנון הדיבור, הסברנו ותיארנו בפרק א' ובפרק ב' על מספר סגנונות דיבור, כעת עם 9 סגנונות דיבור נוספים, שתוכלו לדעת באמצעותם את אופי המדבר ולאבחן את אישיותו.

הדיבור המקוטע – אנשים אלו מתקשים לעקוב אחר חוט המחשבה שלהם, והם אינם שלמים לגמרי מבחינה מנטלית או רגשית. ייתכן שהם בעלי ליקוי תפקוד מוחי ברמה מסוימת.

המהסס – הססן עלול להסס בגלל חוסר ביטחון, חושש לעשות שגיאות, או אולי הוא פרפקציוניסט שרוצה שכל מה שהוא אומר יהיה מדויק באופן מושלם. אך יש גם מי שמהססים ומושכים את הזמן כרצונם כסוג של שליטה – ושכולם יחכו עד שהם ישלימו את דבריהם. ויש גם מהססים לצורך לקיחת זמן על-מנת להמציא תשובה שקרית לשואל ששאל שאלה 'מטרידה'.

המתלונן התמידי – אדם זה מרגיש שהעולם חייב לו משהו. הוא מקטר ומתלונן ללא הרף על כל דבר ועל שום דבר. נושא השיחה שלו הוא בדרך כלל על עצמו - איך כולם מנצלים אותו או כמה רע הוא מרגיש. שיחה עם מתלוננן זה תנקז לכם את כל מצב הרוח החיובי.

מתלוננים אלו מקבלים תשומת לב באמצעות בקשת עזרה, אולם אחרי שמנסים לעזור להם, הם נוטים לא לקבל את העזרה. הם חסרי הערכה עצמית, בעלי חשיבה שלילית והרס עצמי. בתת מודע הם אוהבים להישאר בבעייתם ובמצב הרוח שלילי זה, משום שזה נותן להם כוח [רחמים עצמיים] ואישור פנימי להימנע מכל התחייבות לעולם, ופוטר אותם, לדעתם, מהתמודדות עם קשיי היומיום וחיובם הבסיסי.

הממעט במילים – אדם ששותק מדי בחברה שצריך לדבר, מעורר מצד אחד סקרנות ומצד אחר מעורר מייד חוסר אמון וחשד. יש אנשים שעונים על שאלה [פתוחה], בתשובה קצרה [עם מעט מאוד מילים]. אנשים אלו מתמודדים לא פעם עם בעיות נפשיות או עם ביישנות עזה.

הממעטים במילים מדחיקים את רגשותיהם האמיתיים, והם סגורים בפני אנשים ורעיונות חדשים. הם בדרך כלל מתבדלים ומרוחקים, ולכן אינם אוהבים להיות תלויים באחרים. כשדוחקים בהם לדבר, לעיתים הם מרגישים זאת כעונש או כעינוי. לרוב הם נוטים להיות שולטים בדרך אגרסיבית-פסיבית של אי הדיבור. לכן הם עלולים לאגור בליבם כעס רב ועוינות, ואחרי זמן-מה, באורח בלתי נמנע, להתפרץ ולפגוע קשות בסביבתם. ברוב המקרים הם נוצרים את פיהם בגלל הפחד להיפגע, אולי בעקבות טראומה בעברם (הם בדרך כלל משדרים חוסר איכפתיות לסביבה משום שהם חשים, "בשביל מה לי לטרוח להתקבל אם ממילא לא אתקבל?").

המתנשא – הוא טיפוס שיודע הכול טוב יותר. הוא אינו מקשיב לכם והוא אינו מדבר איתכם, אלא אליכם. הוא חסר נימוס ושתלטן. הוא מדבר במונחים גבוהים וגורם לאחרים תחושת נחיתות או ממש מזלזל בזולת כדי להרגיש נעלה וחשוב. אך על כגון דא כבר אמרו חכמים, "כל הפוסל [אחרים] - במומו פוסל". כי מי שחש שהוא צריך להקטין אחרים בשביל להגדיל את עצמו - זהו סימן שהוא ודאי במקום נמוך.

הנודניק – אנשים שביקשו מכם לעשות משהו, ושוב ושוב הם שואלים אתכם אם הדבר נעשה, הם בראש ובראשונה נוטים לשתלטנות וביקורת. הם חוששים שיתעלמו מהם, ולכן הם מציקים בשאלות כדי לוודא ששמים לב אליהם. זו גם הסיבה שכשתעשו את מה שהם רוצים, זה עדיין לא יהיה טוב מספיק עבורם, והם יתחילו שוב למתוח ביקורת ולנדנד.

הקוטע אחרים – יש בו דחף לשלוט. מתעקש לנתב את השיחה בכוח. שקוע בעצמו ואינו מודע לכבוד הזולת. יש בו צורך חזק להעביר את המסר שנתפס חשוב בעיניו יותר מחשיבות הקשר האישי עם בן שיחו. עמוק בתוכו הוא מפחד שישלטו עליו. לכן, הוא מנסה לשלוט ראשון.

דיבור מהיר או דיבור שוטף - הדיבור השוטף הוא קולח ומובן. לעומת זאת הדיבור המהיר הוא סוער, ללא נשימה - ממלא כל חלל של שקט [לעיתים רבות גם בגיבובי סרק], גם כשאין לו מפריעים. בדרך כלל שורש הבעיה הוא - משום שהוא חושב שלא ייתנו לו מספיק זמן להשלים את כל דבריו, כי הוא חש לא חשוב או לא מעניין. חשיבה שלילית זו נובעת כתוצאה מהערכה עצמית ירודה ודימוי עצמי נמוך, הגורמת לו להרגיש שהוא דחוי ולא ראוי לאהבה, ושאחרים חושבים שהוא לא ראוי להקשבה. לכן, כדי להספיק, הוא ממהר לזרוק ולירות את כל חיציו לפני שהמאזין יתנגד או יברח.

דיבור רגוע - אדם מתון ומרוסן במעשיו ובחשיבתו, מחשיב ומייקר את הזמן, את הכסף, את הזולת [את המעמד החברתי וההופעה החיצונית].

כתב יד של המדבר שוטף יהיה כתב מהיר וברור, חוטי, וכנראה מקושר, עם רווחים סדירים ושווים. כתב יד של המדבר מהר מתוך לחץ, יהיה כתב מהיר, ללא רווחים סדירים, כתב המתפרש על כל הדף [עד סוף השוליים הימניים], אך לא תמיד מובן. לעיתים רבות יהיה הכתב דביק או עם שבירות זוויתיות ונקודות שחורות [כתוצאה מחזרה על האות] הנובע ממתח. מאידך-גיסא, כתב יד של אדם מתון יהיה יחסית מהיר אך מסודר ברווח בין האותיות וקריא מאוד ולא כל-כך מקושר.

לסיכום: אם על-ידי זיהוי סגנון הדיבור נוכחנו לדעת שבן שיחנו מפוחד, חסר הערכה עצמית, נוטה לשליטה, מתנשא, מגמגם, אינו דובר אמת - וכדומה, אנו צריכים להיות חכמים ולטפל בשורש הבעיה או להתרחק ממנו. כמו-כן לא ניפגע אישית מסגנון דיבור שפגע בנו, אלא, אדרבה, נרחם עליו ונדונו לכף זכות. וכך נבין את נפשו, ועם כל הקושי גם נתקשר איתו נכון. משום שלמעשה כולם בתוכם רוצים לתקשר מצוין, אולם הטראומה התקשורתית שהם עברו, גרמה להם לסגל סגנון בעייתי. לכן, כשנקבל אותם ונתקשר איתם בנעימות, יהיה זה לראשונה סימן טוב מבחינתם להאמין בזולת וממילא להצמיח תקשורת טובה.

מאת: אליהו עזריאל, מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו"ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!