גיוס בחורי הישיבות על סדר היום; המחלוקת בין בנט לשלח

חוק גיוס בחורי הישיבות שיהווה נושא מרכזי בממשלה הבאה, עולה בימים האחרונים על סדר היום של קמפיין הבחירות, בעוד יו"ר 'ימינה' נפתלי בנט מציג מתווה שיפטור אלפי חרדים משירות בצה"ל, יו"ר מפלגת 'תנופה' עפר שלח תוקף את התוכנית של בנט ומציג תוכנית נוקשה יותר כלפי החרדים.

הדיון התחיל אתמול (ראשון) כשהשר לשעבר נפתלי בנט הציג את מתווה התעסוקה בציבור החרדי, תוך שהוא ממחזר את התוכנית שהציג בעבר, שהוא מציין כי, "נושא גיוס חרדים לצה"ל הפך להיות מקור אינסופי למריבות בין קיצוניים משני הצדדים. מדינת ישראל, באמצעות חוקי הגיוס, גוזרת חיי עוני ותלות על מאות אלפי חרדים".

בנט הציג תוכנית שמטרתה: לשלב את המגזר החרדי בכלכלת ישראל באמצעות הענקת פטור גיוס מגיל 21 במקום 24, כשהמטרה היא שהם יוכלו לצאת ללמוד מקצוע בגיל צעיר ולהשתלב בשוק העבודה.
 
במתווה שהציג בנט הוא מציע לשדרג את שכר החיילים, עם שכר חודשי של 3,000 ₪ לכל חיילי הסדיר הקרביים של צה״ל (תומכי לחימה 2,000₪, עורף 1,500₪). שהוא ציין אתמול כי "דווקא התכנית הזו היא שתביא חרדים להתגייס לצה"ל ולהשתלב בשוק העבודה בצורה הטובה ביותר".

ב'תנופה' תקפו את התוכנית של 'ימינה', יו"ר המפלגה שלח פירט היום (שני) בפוסט בפייסבוק מדוע הוא חלוק על תוכניתו של בנט: "אני עוסק בנושא הזה עשרים שנה. אסור לוותר על שירות החובה, למרות הקשיים, וצריך לעשות בו התאמות". לטענתו, "מה שבנט מציע הוא כניעה למצב קיים, שבו הממשלה לא מקבלת החלטות אמיצות והמדינה מוותרת על ריבונותה".

שלח, שהיה ממובילי חוק הגיוס שהוגדר כ'גיזרה' בממשלת האחים לפיד - בנט, הציג מתווה חלופי, נוקשה הרבה יותר כלפי החרדים, כשלדבריו "יש נטייה קבועה לראות את סוגיית השירות דרך הפריזמה של החרדים, בעיקר הפוליטיקאים החרדים. למה הם יסכימו, מול מה לא ייצאו להפגין. חשוב לדבר עם הציבור החרדי ונציגיו, חשוב להתחשב בדעתם. אבל בנט ודומיו שוכחים את הצד השני של המשוואה, הציבור הכללי".

"הם שוכחים שאי אפשר לדרוש משהו ערכי מחלק מהאנשים ולהגיד שלאחרים אתה מוותר, כי הם לא מסכימים", האשים שלח, ותקף עוד כי "התוצאה של תכנית בנט תהיה צבא חלש יותר, יעיל פחות, מתרחק מן הקונצנזוס הישראלי. היא תהיה, במילים פשוטות, פגיעה בביטחון".

על פי התוכנית של שלח: הממשלה תקבע את גודלו של צה"ל, על פי צרכי הביטחון. שמסגרת השירות תורחב. מערכת הביטחון תקבע מי יופנה לשירות צבאי, על פי הקריטריונים שלה וגודל הצבא שתקבע הממשלה, כשלא ברור היכן יעמדו דרישות הגיוס מול הציבור החרדי.

עוד מציע שלח, כי, יוקם שירות אזרחי-בטחוני, אליו יופנו אלה שלא יגויסו לצבא. הם ישרתו במשטרה, במד"א, כיבוי אש, חילוץ והצלה, זק"א, שיטור חקלאי, שירותי ביטחון אחרים ושאר משימות הקשורות ישירות לביטחון בעורף. כאשר השירות הלאומי ושאר מסגרות שירות אחרות יבוטלו.

בתוכנית של שלח מוצע עוד ששירות החובה הבסיסי יקוצר בהדרגה לשנתיים. וכדי לעודד גיוס, כל לוחם, ובהמשך גם תומכי לחימה, יזכה למלגת לימודים מלאה לתואר ראשון.

לדברי שלח, "תכנית כזו תענה על כל הצרכים. גם הצרכים המקצועיים של הצבא; גם הצורך הביטחוני בעורף, לנוכח טבען של המלחמות של זמננו; גם הצורך החברתי להרחיב את השירות גם הצורך לתגמל כראוי את מי שנותן יותר, בלי לוותר על הדרישה הערכית מכולם".

כך או כך, בכל ממשלה שתקום, נושא חוק הגיוס יעלה על הפרק, החרדים ידרשו להביא לפתרון נוח אחרי שבכחול לבן הגיעו לסיכומים והתחייבו על הסדר מקל עם החרדים, כאשר גנץ סירב להביא את החוק להצבעה בכנסת, מהלך שדוחק את הסאגה לכנסת הבאה, בתקווה שתקום ממשלה בה המפלגות החרדיות ייטלו חלק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!