ברוך פוקח עיוורים • גירסת המדע

הברכה ברוך פוקח עיוורים, עתידה לקבל בקרוב משמעות חדישה ועתידנית משהו, עם השלמת פיתוחה של עין ביונית שתאפשר לעיוורים לראות. כך מדווח עיתון 'הארץ'.

ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, מפותחות וריאציות שונות של עין ביונית, המבוססות כולם על שבב אלקטרוני זעיר שיושתל מתחת לרשתית של העיוורים, ויאפשר לאור המגיע דרך האישון להיתרגם לאותות עצביים ולעבור למוח.

העין הביונית צפויה לתת מענה למחלות ניווניות מורשות ונרכשות הפוגעות ברשתית. במדינות המתועשות, מחלות ניווניות ברשתית הן בין הגורמים העיקריים לליקויי ראייה ולעיוורון.

הטכנולוגיות שבפיתוח מוגבלות לאנשים שאיבדו את ראייתם במהלך חייהם, שכן הן מסתמכות על יכולתו הנרכשת של המוח לעבד מידע חזותי. כמו כן, הפיתוחים בשלב זה יעניקו לעיוורים ראייה מוגבלת בשדה ראייה מצומצם בלבד.

פיתוח גרמני, הנמצא בשלבים ניסויים, אפשר לעיוורים לקרוא מילים ולסרוק שדה ראיה בזוית של 12 מעלות. פיתוח אחר, המפותח ונחקר באוסטרליה, מתבסס על מצלמה שתורכב על גבי משקפיים שתעביר את המידע לשבב ברשתית שיעביר אותות למוח.

גם בישראל מפותחת עין ביונית, הצפויה להיכנס לשוק בעוד כחמש שנים. חברת ננו-רטינה מהרצליה פיתוח, שהוקמה על ידי היזם יוסי גרוס, מפתחת שתל שיחליף את התאים קולטי האור ברשתית, ויספק תמונה בשחור-לבן ברזולוציה של 1,300 פיקסלים; הדור השני של השבבים אמור לספק רזולוציה של 5,000 פיקסלים. בחברת ננו-רטינה אומרים כי השבב יאפשר למטופלים לזהות פרצופים ולצפות בטלוויזיה.

השבב הישראלי ישתמש בתשתית הביולוגית הקיימת במח, ויצויד בסוללה שתהיה אלחוטית. לייזר זעיר שיורכב על משקפיים יטעין את השבב המושתל.

מנכ"ל החברה אמר בשיחה עם עיתון 'הארץ': "להבדיל מהחברות האחרות, שם יש כמה חלקים שצריך להרכיב בעין בניתוח מורכב, השבב שלנו קטן מאוד, ומושתל בניתוח פשוט וקצר בהרדמה מקומית". בכוונת החברה, להתחיל בניסויים בבני אדם ב-2012, ולהתחיל בייצור מסחרי של השבב שמחירו יהיה 60 אלף דולר כבר ב-2015.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!