המרחב הציבורי משנה את פניו: נפרדים מהטלפונים הציבוריים

נוכח ההתפתחות הטכנולוגית בשנים האחרונות, השימוש בטלפונים הציבוריים הלך ופחת, בעקבות שיפור פרישת רשתות הסלולר והעליה בשימוש במכשירי טלפון סלולריים המאפשרים תקשורת זמינה, נוחה וזולה.

כיום מצויים בישראל כ-9,500 טלפונים נייחים ציבוריים, הפזורים במרחב הציבורי כנדרש בתקנות הבזק.

מנתונים שהתקבלו במשרד עולה כי בכ-83% מהטלפונים הציבוריים יש שימוש של פחות מ-100 דקות בחודש. נתונים אלו מצביעים על כך שהשימוש היומיומי בטלפון הציבורי במקומות מסויימים נמוך מאוד ואף בחלק מהמקומות לא נעשה שימוש בטלפון הציבורי כלל.

חברת בזק וגורמים בשלטון המקומי פנו למשרד בבקשה להסיר טלפונים ציבוריים, מהטעם שבמציאות הנוכחית בשוק התקשורת, אין עוד צורך בפרישה כה רחבה של טלפונים ציבוריים, הדבר מהווה נטל כלכלי שאינו מוצדק וכן מן הטעם שחלק מהטלפונים הציבוריים שהוצבו באזורי השיפוט של המועצות מקומיות לפני עשרות שנים מהווים כיום הפרעה ואף מפגע במרחב הציבורי.

המשרד פרסם 'קול קורא' בעניין זה וקיבל התייחסויות מהציבור לרבות רשויות מקומיות ונציגי ציבור. לאחר בחינת כלל ההתייחסויות ובחינת הסוגיה, נמצא כי לא קיימת הצדקה להצבת טלפונים ציבוריים חדשים ולא קיים צורך בפרישה רחבה של טלפונים ציבוריים קיימים. בהתאם לאמור, משרד התקשורת החליט לתקן את תקנה 28 לתקנות הבזק, באופן שיאפשר את צמצום פרישת הטלפונים במקומות בהם היקף השימוש לא מצדיק את הצבתם, תוך שיבטיח את המשך מתן השירות במקומות בהם יש צורך בכך.

במסגרת השינויים, בזק תידרש להעביר למשרד התקשורת, עד לתום הרבעון הראשון של כל שנה, דו"ח המפרט את הטלפונים הציבוריים שהחברה מחויבת בהסרתם בהתאם למנגנון המוצע בתיקון, לפיו חברת בזק תחויב להסיר טלפונים ציבוריים שנעשה בהם שימוש של פחות מ-100 דקות שיחה בממוצע בחודש בשנה שקדמה להגשת הדו"ח. יחד עם זאת, בזק תחויב לתפעל ולתחזק את הטלפונים הציבוריים שלא יוסרו.

כמו כן, במקרים מיוחדים ופרטניים, למנכ"ל המשרד תהיה הסמכות להורות על הסרה או תפעול של טלפון ציבורי, כדי לספק מענה למקרים בהם משיקולים של טובת הציבור יש להסיר או להפעיל את הטלפון הציבורי גם מבלי שיעמוד בהגדרת 100 הדקות כפי שפורט לעיל. זאת, בכפוף להודעה לחברה ומתן אפשרות לחברה לטעון את טענותיה בפניו בנושא.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'