מאבקי חביליו -ברקת לקראת פיצוץ • חשיפה

גם הסערה המשפטית החדשה והמטלטלת סביב אהוד אולמרט, ראש עיר הבירה לשעבר, אינה דוחקת בכי הוא זה את רוחות המלחמה המנשבים בימים אלה בעוצמה חסרת תקדים בין כותלי עיריית ירושלים.

גם בשנות העימותים הקשים והמאבקים הפנימיים המתוקשרים, לא ידעה עיריית ירושלים אווירה טעונה כל כך, ומצב כה קרוב לא לפיצוץ, כמו המצב השורר כיום במסדרונות העירייה – בעיקר במסדרון המוליך משלכתו ההדורה של ראש העיר ניר ברקת, ללשכת יריבו הגדול ביותר כיום עלי אדמות, היועץ המשפטי לעירייה יוסי חביליו.

כמו מלחמות חתול ועכבר, מתנהל המאבק שלא ייאמן, בין ראש העיר למי שאמור להיות יועצו המשפטי, אך בפועל משמש כאיש הרע התוקע מקלות בכל גלגל אפשרי.

לברקת נמאס. נקעה נפשו. הוא החליט שאו הוא, או חביליו. אי אפשר יותר. אי לכך, החל ברקת לפעול, בדרכים שונות, לעקיפת היועץ המשפטי הלעומתי, באמצעות מינוי עורכי דין חיצוניים לנושאים שונים.

אלא שחביליו מצידו, מנפיק חוות דעת בקצב מסחרר, בהן הוא מודיע כי מינוי עורך דין חיצוני אינו עומד בתקן המשפטי. וכך מנצל חביליו את סמכותו המשפטית, בכדי להדוף מהלכים המכוונים נגדו.

לאחרונה החליט ברקת לקצץ את כנפיו של היועץ המשפטי, באמצעות מינוי חבר עירייה לתפקיד מחזיק תיק המחלקה המשפטית. חביליו יהיה כפוף למחזיק התיק, יחשוש מפניו, ויחשוב פעמיים לפני כל התנהלות דווקאית.

מה עשה חביליו? הנפיק, כמובן חוות דעת התוקפת את כוונת ברקת.

"היועץ המשפטי לעירייה ועובדיו, מהווים שומרי סף... מינוי זה, בוודאי היום, מעלה חשש כבד לרצון של הדרג הפוליטי להתערב בעבודת אגף היועץ המשפטי, דבר שיכול להביא לחשש לרצון להרתיע את היועץ המשפטי ועובדיו מליתן חוות דעת שאינן נוחות לעירייה", תוקף חביליו בחוות דעתו.

ברקת מצידו, החליט שלא לעבור לסדר היום. הוא בדק ומצא, כי בחוות הדעת כלל חביליו חצאי אמיתות. הוא עיוות ציטוטים ושינה משמעויות, הכל בכדי שהתוצאה הסופית לא תאפשר את האצלת סמכויות האגף המשפטי לחבר העירייה.

בתלונה חסרת תקדים בחריפותה, שהגיש ראש עיריית ירושלים לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, קובל ברקת על התנהלותו של חביליו.

במסמך המשתרע על פני 42 סעיפים ועשרות עמודים ומובא כאן באופן מלא ובלעדי, מגולל ברקת את התנהלותו של חביליו ותוקף אותו במילים קשות במיוחד.
מיותר לציין כי אינני יכול לתאר באיזו תדהמה עמוקה הותיר אותי גילוי מעשים חמורים אלו, ובאיזה משבר אמון. מיותר לציין כי המשמעות המידית של מעשיו החמורים של עו"ד חביליו, הינן אובדך מוחלט של האימון באמיתות דבריו ובאמירותיו "המשפטיות" ", קובל ברקת.

"מעשה זה הינו בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת, לא מכל עורך דין בישראל בכלל, וכל שכן מהיועץ המשפטי לעיריית ירושלים בפרט, אשר בתהנהגות המצופה ממנו יש להחמיר שבעתיים. המעשה פשוט אינו הולם לא את התפקיד ולא את המעמד, לשון המעטה, ומהווה עוול למוסד היועץ המשפטי לעירייה.

"מתן חוות דעת מוטית ולא נכונה תוך כדי הסתרת עובדות מהותיות וחשובות ממועצת עיריית ירושלים, באופן מכוון וזדוני, ומתוך כוונת מכוון להטעות את מועצת עיריית ירושלים, כל שכן על רקע חמור של נגיעה אישית בדבר – הינה מעשה חמור ביותר, בלתי נסבל בעליל, מעשה אשר לא ייעשה", תוקף ברקת.

לקראת סוף התלונה, כותב ברקת על יועצו המשפטי: "לטעמי, מדובר במעילה מוחלטת בתפקיד היועץ המשפטי לעירייה ובאימון אשר ניתן לו על ידי המועצה, ופעולה בניגוד עניינים, פשוטו כמשמעו".

החתול: יצחק פינדרוס

אלא שבדבר אחד הצליח חביליו להביך את ברקת. אל חוות דעתו, האוסרת מינוי מחזיק תיק לאגף היועץ המשפטי, הוא צירף מכתב ישן, אותו שלח בעבר ניר ברקת עצמו, בעת היותו יו"ר האופוזיציה העירונית, לאורי לופוליאנסקי, ראש העיר דאז.

לפוליאנסקי, שידע מאבקים בלתי נגמרים עם חביליו שלא החמיץ הזדמנות להצר את צעדיו, חשב על אותו פתרון בדיוק, אותו אמץ ברקת כמה שנים מאוחר יותר. הוא ביקש להאציל את סמכויות האחריות על אגף היועץ המשפטי, על חבר העירייה שלמה מליק.

ברקת האופוזיציונר, שבאותם ימים היה ידידו הקרוב של חביליו ועודד אותו לפעול נגד לופוליאנסקי, מצא, כמובן, הזדמנות לנגח את ראש העירייה החרדי, ושלח לו מכתב נזעם ותוקפני.

"לצערי הרב", כתב אז ברקת ללופוליאנסקי, "אני רואה בניסיון זה מאמץ נוסף מצידך לעשות ככל שביכולתך על מנת לחבל במהלך העבודה התקין של היועץ המשפטי לעירייה, כשהחשש הטבעי העולה מההתעקשות לפעול כך נוכח הדברים הברורים בחוות הדעת, כי בפועל זהו ניסיון להביא למינויים "פוליטיים", אשר יהיו "נוחים יותר" לך ולהנהלת העיר.

"כל שעולה מפעולה זו הנו כי טרם הצלחת להפנים את הצורך לקיים שיתוף פעולה עם היועץ המשפטי (...) ולהכפיף את פעולות העירייה לחוות דעת משפטיות.

"בנסיבות העניין הנני דורש ממך שלא להעלות את ההצעה על סדר היום. במידה ולא תעשה כן, ובמידה וההצעה תעבור, לא אהסס לפנות בעניין לערכאות משפטיות", 'הסתלבט' ברקת בפני לופוליאנקי.

לא חלפו אלא שנתיים בלבד, וברקת עצמו פונה ל'ערכאות משפטיות' נגד חביליו, על שאינו מאפשר לו לעשות את מה שביקש לופוליאנסקי לעשות בזמנו, וגרר תגובה חמורה מצידו של ברקת.

את מכתבו, שנשלח כמובן לכל כלי התקשורת, סיים אז ברקת בעקיצה הבאה: "בשולי הדברים אציין, כי עדיף שבמקום לעסוק בעניינים שוליים ובניסיון להטיל את מרותך ואימתך על לשכת היועץ המשפטי לעירייה ועל עובדיה, תפנה מרצך קצת יותר לניהול העיר"...

אז מה באמת קרה לברקת? האם כמו שאמר שרון 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'?

כאן בדיוק מגיע ההקשר החרדי. גורמים בסביבתו של ראש העירייה טוענים, כי לחתול השחור שעבר בין ברקת לחביליו, קוראים יצחק פינדרוס. בעבודת נמלים אינטנסיבית הצליח סגן ראש העיר יצחק פינדרוס לתקוע טריז בין ראש העיר ליועץ המשפטי. זה החל בפרשת המימון לחינוך העצמאי, אז הציע פינדרוס למנות יועץ משפטי חיצוני, בשל התנגדותו של חביליו למימון.

כאשר עמדה על הפרק סערת 'בית יהונתן', החליט ברקת לאמץ את מתווה פינדרוס, ולבחור לו יועצים חיצוניים מבחוץ.

וסביב זה החלה הסאגה שאינה נגמרת, שבשלב זה איש אינו יודע לשער את אחריתה.

בעיריית ירושלים מקווים כי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תסיק את המסקנות הנדרשות לגבי חביליו, ואולי אף תביא לפיטוריו.

ביום שזה יקרה, תהדהד ברכת 'ברוך שפטרנו' עליזה, מקצה כיכר ספרא ועד סופה...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!