אלעד: מאבק נגד בניית שכונה ביער קולה

יער קולה עמד בויכוח רעיוני בין רשויות המוניציפאליות ומרכזי התכנון לבין ארגוני הסביבה ושומרי הטבע. עיריית אלעד מקווה ש-2,381 דונם המיועדים לבנייה וכוללים את חלק מיער קולה, יהוו את עתודת הבנייה שהם כה מצפים לה.

ראש העירייה, יצחק עידן, הודיע בעבר במקומון "קוראים אלעד", שתוכנית ההתרחבות תאושר בסוף לתועלת התושבים.

בתחילת חודש פברואר ביקר ראש העיר עידן בכנס שערך ארגון "חרדים לסביבה" בקריה האקדמית "אונו" ובשיתופה, באמצעות ה"קליניקה הירוקה" למשפט וסביבה, בניהולו של יהודה גנוט.

נושא הכנס היה אמנם "בנייה ירוקה" הקשורה לעצם הבנייה, אך בטרם עלה אל הבמה אמר ראש העיר לשאלת אורחים ותושבי אלעד שפגש בכנס, כי המועצה ומהנדס העיר לא יתנו יד להרס הטבע והסביבה וכל מעשה שיעשה יובא לדיון שימצה גם את הפרמטרים הסביבתיים כלשונו.

תושבי אלעד ש"גילו" לפתע כי היער השקט והירוק על יד ביתם עלול להפוך לשכונה חדשה חשו מאויימים, אך לא ידעו מה ניתן לעשות. כאן חברו כמה ארגונים לפעילות קהילתית מרהיבה וביום חמישי י"ז ניסן, 1.4.10 ב' דחול המועד הפסח, התקיים הפנינג לתושבים ביער הקהילתי אלעד.
מטרת האירוע הייתה להביא חוויה נעימה ולהכיר לתושבים את היער הקרוב אל ביתם, ליהנות מאירוע חגיגי במרחק הליכה מהבית ללא צורך להתקע בפקקים.

האירוע הוא פרי רעיון של אלון רוטשילד, רכז "החברה להגנת הטבע מרכז", ששילב את הפעילות עם "חרדים לסביבה" הארגון הסביבתי הגדול והותיק במגזר החרדי. אנשי הקק"ל ביניהם נפתלי יערן תושב אלעד נרתמו אל הפרויקט וכך הוקמו להם פינות יצירה, מעגל סיפורים היסטוריים, טיולי שטח רגליים ע"י מדריכים של החברה להגנת הטבע, סיורי ג'יפים למשפחות, פארק חבלים אתגרי ומגוון פעילויות. כמו כן ניתן היה לטייל עצמאית בשטח במסלול ארוך בין שעה וחצי עד לאנדרטת כ"ח וחזרה של חטיבת וכמובן ישנם פינות חמד לקמפינג. החל משעות הבוקר המוקדמות לאחר תפילת החג החלו המונים נוהרים אל עבר היער משפחות משפחות קהל רב ומגוון מאוד. חסידים ליטאים ספרדים אשכנזים ממש אלפי איש (ע"פ הערכת המארגנים כ 5,000 איש) שנכנסו דרך החניה בסוף רח' הריטב"א דרך שער ברסלב.

ליער הקהילתי חשיבות הולכת וגוברת בעולם כולו כשטח ירוק סביב לשטחים הבנויים וכמשאב סביבתי חיוני לאיכות חיי התושבים בעיר. הוא מאופיין בדרך כלל בסמיכותו המיידית לעיר ומשרת בעיקר את תושבי הקהילות המקומיות הסמוכות לו. הקרבה הפיסית של היער הקהילתי ליישוב, מאפשרת יצירת שייכות ומחויבות בין הקהילה ליער, באמצעות שיתוף הקהילה בממשק היער באופן רציף: בשלבי התכנון, הפיתוח, התחזוקה, טיפוח פעילויות קהילתיות ביער ובניה של תמיכה ציבורית לשימור היער. ליערות הקהילתיים תועלות רבות החל מטיול ערב מחוץ לתחום שאון העיר, הבאת קצב הטבע וערכי טבע אל תוך העיר, שיפור אפשרי בבריאות נפשית ופיזית והפחתת זיהום אויר. זהו כלי בעל עוצמה המקיים את הקשר בין תושבי העיר לבין ערכי הטבע, ותורם לקשר ולמרקם החברתי בעיר.

פעילות ביערות הקהילתיים מושתתת על העקרונות הבאים:

שימור וטיפוח שטח היער הקהילתי וערכי הטבע והמורשת שבו.

נגישות חופשית לכל התושבים לכל חלקי היער ושימוש בו ובמתקניו ללא תשלום.

שותפות בניהול "חיי היער" ומחויבות הדדית בין קק"ל, הרשות המקומית והקהילה המקומית.
ביער קולה כמו בישובים נוספים אומר יהודה גנוט מנכ"ל ארגון חרדים לסביבה שקק"ל יקים "צוות יער קהילתי", בו ישותפו העירייה והתושבים, הצוות יוכל לרכז את כלל הנושאים הקשורים ליער ולקהילה ובעיקר ישמור על היער לתועלת התושבים. יערות ששימשו בעבר מעין "חצר אחורית לישוב" - אתר להשלכת פסולת ומקום ש"פחד להסתובב בו", מהווים היום אתר נופש וטיילות מרכזי לתושבי העיר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!